ישראל מפנה אצבע מאשימה כלפי פקיסטן - עזרה לסוריה לפתח גרעין
נשאלת השאלה, מדוע ישראל בחרה ב2018 להפנות אצבע מאשימה לפקיסטן בנושא? פרסומים אודות מעללי הרשת של חאן גלויים ברשת, ובמערכת הביטחון היו יכולים להשאיר את העמימות סביב מעורבות פקיסטן
עמי רוחקס דומבה
| 22/03/2018
פרסום של דובר צה"ל במסגרת חשיפת תקיפת הכור בסוריה ב2007
אחד מהפריטים שנחשף בפרסום של דו"צ סביב תקיפת הכור בסוריה ב2007 חושף דף מוביל של סקירת מודיעין מסווגת של אמ"ן משנת 2004 (הסקירה עצמה לא פורסמה לציבור). בדף זה, פקיסטן נרשמה כגורם שעזר לסוריה לפתח את הכור, לצד צפ"ק ומדינה נוספת עלומה.
פרסום באתר וואלה (אבי יששכרוף) שמבוסס על ראיון אם אמנון סופרין, מי שהיה אחראי על המחקר במוסד, חושף כי בסוף ינואר 2004 ידעו במוסד כי הרשת של חאן הפקיסטני הייתה במגעים עם גורמים בסוריה. ככל הנראה, מודעות זו התחילה את האיסוף הייעודי בישראל סביב הכור בסוריה.
הדיווחים על מעורבות פקיסטן בבניית הכור בסוריה אינם חדשים. פרסום של telegraph.co.uk משנת 2011 חשף חשד כי התקיימו קשרים בין הרשת של עבדול קדיר חאן לבין גורמים סורים. "הגילויים התאומים מספקים את הראיות המשכנעות ביותר המקשרות את "האב" של פצצת האטום של פקיסטן עם סוריה. הם גם מאשרים כי המשטר הסורי בחר שני מסלולים נפרדים בניסיונותיו לפתח תוכנית נשק גרעיני", כותבים בפרסום.
על פי מסמך של סגן מנהל המודיעין הלאומי בארה"ב (מקור: PDF) משנת 2004 טוענים בשירות הביון האמריקאי כי לחוקרים של חאן יש חשד שהוא מכר לסוריה טכנולוגיה הקשורה לגרעין. (אותה שנה בה פורסמה הסקירה המדוברת של אמ"ן ואותה שנה בה המוסד הבין שחאן מעורב בסוריה. האם ארה"ב היא המקור למידע של קהילת המודיעין הישראלית בהקשר זה?)
לכאורה, נשאלת השאלה, מדוע ישראל בחרה ב2018 להפנות אצבע מאשימה לפקיסטן בנושא? פרסומים אודות מעללי הרשת של חאן גלויים ברשת, ובמערכת הביטחון היו יכולים להשאיר את העמימות סביב מעורבות פקיסטן. אך בחרו לא לעשות זאת. מדוע? זו שאלה פתוחה. עד כתיבת שורות אלו לא נצפתה תגובת פקיסטן להאשמות של ישראל.
[נקודה למחשבה: הידיעה על קשרי חאן-סוריה היא שהתחילה כנראה את שרשרת האיסוף בישראל סביב הנושא. נזכיר כי המודיעין הישראלי - המוסד ואמ"ן - פיספס את הרשת של חאן עד שנחשפה ב2003 על ידי הCIA.]
נשאלת השאלה, מדוע ישראל בחרה ב2018 להפנות אצבע מאשימה לפקיסטן בנושא? פרסומים אודות מעללי הרשת של חאן גלויים ברשת, ובמערכת הביטחון היו יכולים להשאיר את העמימות סביב מעורבות פקיסטן
פרסום של דובר צה"ל במסגרת חשיפת תקיפת הכור בסוריה ב2007
אחד מהפריטים שנחשף בפרסום של דו"צ סביב תקיפת הכור בסוריה ב2007 חושף דף מוביל של סקירת מודיעין מסווגת של אמ"ן משנת 2004 (הסקירה עצמה לא פורסמה לציבור). בדף זה, פקיסטן נרשמה כגורם שעזר לסוריה לפתח את הכור, לצד צפ"ק ומדינה נוספת עלומה.
פרסום באתר וואלה (אבי יששכרוף) שמבוסס על ראיון אם אמנון סופרין, מי שהיה אחראי על המחקר במוסד, חושף כי בסוף ינואר 2004 ידעו במוסד כי הרשת של חאן הפקיסטני הייתה במגעים עם גורמים בסוריה. ככל הנראה, מודעות זו התחילה את האיסוף הייעודי בישראל סביב הכור בסוריה.
הדיווחים על מעורבות פקיסטן בבניית הכור בסוריה אינם חדשים. פרסום של telegraph.co.uk משנת 2011 חשף חשד כי התקיימו קשרים בין הרשת של עבדול קדיר חאן לבין גורמים סורים. "הגילויים התאומים מספקים את הראיות המשכנעות ביותר המקשרות את "האב" של פצצת האטום של פקיסטן עם סוריה. הם גם מאשרים כי המשטר הסורי בחר שני מסלולים נפרדים בניסיונותיו לפתח תוכנית נשק גרעיני", כותבים בפרסום.
על פי מסמך של סגן מנהל המודיעין הלאומי בארה"ב (מקור: PDF) משנת 2004 טוענים בשירות הביון האמריקאי כי לחוקרים של חאן יש חשד שהוא מכר לסוריה טכנולוגיה הקשורה לגרעין. (אותה שנה בה פורסמה הסקירה המדוברת של אמ"ן ואותה שנה בה המוסד הבין שחאן מעורב בסוריה. האם ארה"ב היא המקור למידע של קהילת המודיעין הישראלית בהקשר זה?)
לכאורה, נשאלת השאלה, מדוע ישראל בחרה ב2018 להפנות אצבע מאשימה לפקיסטן בנושא? פרסומים אודות מעללי הרשת של חאן גלויים ברשת, ובמערכת הביטחון היו יכולים להשאיר את העמימות סביב מעורבות פקיסטן. אך בחרו לא לעשות זאת. מדוע? זו שאלה פתוחה. עד כתיבת שורות אלו לא נצפתה תגובת פקיסטן להאשמות של ישראל.
[נקודה למחשבה: הידיעה על קשרי חאן-סוריה היא שהתחילה כנראה את שרשרת האיסוף בישראל סביב הנושא. נזכיר כי המודיעין הישראלי - המוסד ואמ"ן - פיספס את הרשת של חאן עד שנחשפה ב2003 על ידי הCIA.]
