סד"כ צה"לי בלחיצת כפתור
בצה"ל החלו בפרויקט ענק במטרה לחבר את תשתיות ניהול הכוח אדם למערך האש, ולאפשר לצבא למצות את היכולות הטכנו-מבצעיות שלו בשדה הקרב
עמי רוחקס דומבה
| 15/02/2018
לוחמי גולני באימון (צילום: דו"צ)
במנהלת תכנית 2020 של אגף התקשוב, הפועלת תחת יחידת מצפן, עסוקים בתקופה האחרונה בשדרוג תשתיות ניהול כוח האדם בצה"ל. מדובר בהגירה של בסיסי נתונים ממערכות Mainframe ישנות בנות ארבעים שנים ויותר למערכת SAP חדישה. המטרה בסוף התהליך היא לתת למקבלי ההחלטות בצה"ל תשתית טכנולוגית מתקדמת לניהול כוח האדם בעת לחימה שתאפשר לצבא למצות את היכולות הטכנו-מבצעיות בשדה הקרב.
ניהול כשירות מבצעית של יחידה צבאית
"אנחנו מעבירים את כל הנתונים של כל מי שאי פעם שירת בצה"ל מאז קום המדינה לבסיס נתונים חדש של SAP", אומרים ביחידה במנהלת שעוסקת במערכות כוח אדם. "זה אחד הפרויקטים הגדולים ביותר שנעשו בארץ ובעולם סביב מערכת SAP".
יחידת הכוח אדם במנהלת היא אחד משלושה צירים עיקריים - הציר המטכ"לי (פיתוח מערכות לדרג הניהול של הצבא), הציר הלוגיסטי (פיתוח מערכות לוגיסטיקה מתקדמות) וציר הכוח אדם (משאבי אנוש כולל משכורות). היות ומדובר בנפח עבודה עצום, חילקו במנהלת את הגירת הנתונים לכמה חלקים. בשלב זה העלו את מערכת 'יסודות המשא"ן' שמטפלת ברשומה של הפרט בסדיר וקבע. הרשומה עדיין לא כוללת נושאים כספיים של הפרט, אולם היא כוללת את כל שאר הנושאים המאפשרים ניהול כשירות של יחידה בצה"ל.
עבור הדרג הפיקודי זהו שינוי מהותי, היות ובפעם הראשונה בצה"ל מתכנני הכוח אדם (אג"ת) נמצאים על אותו בסיס נתונים יחד עם המיישמים של הכוח אדם (השלישים). המשמעות היא, שמעגל התכנון והביצוע של כוח אדם עד רמת הפרט בצה"ל 'יושב' על אותו מרחב נתונים. "זו ממש מהפכה בתחום הכוח אדם", אומרים במנהלת. "בעבר, הצד המתכנן והמיישם לא תמיד היו מסונכרנים, וזה היה פוגע במיצוי הכוח אדם בצבא. תכננת משהו ובסוף בגלל תנאי המציאות היישום היה שונה. כעת, כלל הגורמים יושבים על אותו בסיס נתונים ויכולים לתת אחד לשני משוב הדדי כמעט בזמן אמת".
חלק מהפרויקט כולל גם שימוש בכלי האנליטיקה HANA של חברת SAP. זהו כלי לביצוע ניתוח נתוניםIn-Memory המאפשר קיצור זמנים של שאילתות בסדרי גודל. "אם בעבר ריצת הלילה של דו"חות הכוח אדם לא היו מסתיימים בלילה בגלל עומס החישובים, עם HANA הדו"ח מסתיים לפני שגורמי כוח האדם בצה"ל מגיעים למשרדים בבוקר", מסבירים במנהלת.
"קיצור זמני החישוב מאפשר כשירות מבצעית טובה יותר מכיוון שאתה יודע כל בוקר על השינויים שאירעו אתמול בתחום הכוח אדם בכל צה"ל. בצורה כזו אתה יכול לנהל בצורה יומית את הכשירות המבצעית של הצבא בסנכרון שהוא כמעט בזמן אמת במושגים של ארגון גדול ממדים כמו הצבא".
המלך COTS
מרכיב תפיסתי עיקרי שישב בבסיס החלטות המנהלת הוא לעבוד עם מוצרי מדף (COTS) ולא ללכת לפיתוח עצמאי בצה"ל. הסיבה לכך היא שפיתוח עצמי יקר יותר בשלב הפיתוח והרבה יותר יקר בשלב התחזוקה. יש היום מערכות בצה"ל שלא ניתן למצוא מישהו שמכיר את הקוד המקורי שנכתב, והתחזוקה הופכת למבוי סתום. כדי למנוע מצבים כאלו בעתיד, בחרו בצבא ב-SAP שנחשבת לאחת המובילות בתחום מערכות ERP של ארגונים גדולים בעולם.
"היכולות מאפשרות להיצמד למוצר המדף. לסטנדרטים קיימים. הן לא דורשות יכולות פיתוח מיוחדות וזה מאפשר למיישם שלמד את SAP לעשות התאמה של המוצר לצרכים של צה"ל. זה נכון ל-HANA, לשינויים בממשק משתמש ולכל התחום שעוסק בהגשת שירותים פשוטה למשתמש. במהלך 2018 נעביר את כל בסיס הנתונים לHANA", אומרים במנהלת.
"אחת ממטרות הפרויקט היא הנגשת שירותים לפרט ולמפקד. פעם היו מפתחים מערכות רק לשלישים. היום החייל בעצמו יכול לנהל תהליכים. חלק מתהליכי הכוח אדם יגיעו בעתיד הקרוב גם לאינטרנט ולמובייל באמצעות יישומי צה"ל לטלפונים ניידים".
במנהלת מציינים בעיקר את ההתייעלות ברמת הפרט סביב תהליכים בצבא שדורשים סבב החתמות ומכניסים את החייל להיצף ביורוקרטי. אם חייל נניח רוצה לטוס לחו"ל במהלך שירותו, הוא צריך לעבור סבב חתימות שמתחיל ונגמר בשליש ובדרך עובר עוד מספר גורמים. כל אחד מהם יכול להיות ממוקם פיזית במיקום אחר, והחייל מתחיל לכתת רגליו בין הגורמים רק לשם החתמתם.
במערכת החדשה יצרו טופס דיגיטלי ייעודי לתהליך, השליש קובע מתוך כלל גורמי החתימה את אלו הדורשים נוכחות פיזית, וכל יתר ההחתמות על טופס האישורים נעשות בצורה וירטואלית במערכת החדשה. "בתהליכים כאלו רואים מיד את היעילות של העברת ניהול הכוח אדם למערכת ERP מודרנית ששמה את כל הגורמים על אותו סרגל מידע", מסבירים במנהלת.
המטרה הבאה: אנשי מילואים
לצד הטיפול בהון האנושי בסדיר וקבע והסדרת הכשירות המבצעית של היחידות בשוטף, פועלים במנהלת לקידום השלב הבא - טיפול בכוח האדם במילואים. מדובר באחד הצירים המרכזיים של צה"ל בעת חירום. על פי תפיסת העבודה בצה"ל, עוד מימי בן גוריון, הצבא הסדיר אמור להדוף את האויב למשך יומיים לכל היותר, עד אשר כוחות המילואים מגיעים לחזית ומבצעים העברה של הלחימה לשטח האויב (עם השנים הרעיון בצה"ל התפתח, אבל עיקרון המטוטלת בין הסדיר למילואים נשאר כשהיה).
"עד היום עסקנו רק בסדיר ובקבע. נגענו קצת במילואים. בשלב הבא נגיע למילואים ואזרחים עובדי צה"ל, כולל טיפול בכל נושא הגיוס לחירום", אומרים במנהלת. "צריך לזכור שאנחנו כבר שבע שנים מבצעים העברות ל-SAP. העיסוק במלש"בים החל כבר אז. לפני כשלוש שנים הכנסנו את מרחב הטיפול בתנאי השירות בצבא. עכשיו את הסדיר והקבע. אלו בסיסי נתונים גדולים מאד ביחס לכל ארגון במשק הישראלי.
"אחד האתגרים הוא לעבוד בשתי הסביבות - סביבת SAP החדשה והסביבה הישנה של ה-Mainframe. יצרנו מערך העברות דו כיווני בין הסביבות, אבל זה לא פשוט וכל סנכרון כזה לוקח זמן רב. במקביל לטיפול במילואים ובשכר, שני פרויקטים גדולים על הפרק, המעבר לתשתית החדשה מאפשר לצבא להתחיל לשאול שאלות חכמות יותר בהקשר מיצוי כוח אדם. אחוזי נשר מיחידות כדוגמא ועוד נושאים רבים שיש עליהם סיווג, אך הם קשורים למצבת כוח האדם ביחידות ומיצוי ההון האנושי בהן".
במנהלת אומרים כי מרבית הפרויקטים נעשים בצה"ל עם למעלה ממאה אנשי צבא. לצדם, עובדים על הפרויקטים גם יועצים של חברת אדוונטק ויועצים של חברת אמן מסייעים לצבא לבצע את הסבות בסיסי נתונים.
במקביל לאנשי התוכנה, פועל במנהלת 2020 ענף תשתיות רוחביות כגוף שאחראי על החומרה. בין היתר, עוסק הענף בפיתוח תשתית שתאפשר את הפיתוחים והרחבת ה-ERP , אך גם בהשלכות המעבר העתידי של צה"ל לענן תשתיות ובתהליך של צמצום מספר חוות השרתים. תהליכי השינויים החומריים משפיעים באופן ישיר על יישום ה-SAP בצבא, וענף התשתיות אחראי לקחת את דרישות המפתחים והמיישמים ולשקף אותן לממר"ם בתקשוב כדי שהפרויקטים של המנהלת יעבדו תקין ויעמדו בלוחות זמנים. גם לאור השינויים שהצבא מבצע בתשתיות התקשוב.
תחום נוסף שענף תשתיות אחראי עליו הוא שדרוגי תוכנה ב-SAP והתקנת טלאי אבטחת מידע מול חטיבת ההגנה בסייבר בתקשוב. "כל שדרוג גרסה או התקנת טלאי דורשים סנכרון בין כל התכניות של המנהלת. כאשר מעלים גרסה זה משפיע על כולם. בשביל זה יש ענף תשתיות שדואג לסנכרן את המנהלת עם שאר גופי התשתית בתקשוב", מסבירים במנהלת.
השפעה על תהליכי קבלת החלטות מבצעיים?
הכינוס של כל גורמי כוח האדם בצבא סביב בסיס נתונים אחד עם פלטפורמת ERP שמסנכרנת תהליכי עבודה ביניהם ושימוש ב-HANA לביצוע מהיר יותר של שאילתות, אמורים להפוך את ניהול כוח האדם ליעיל יותר. במילים אחרות, הגיוס למלחמה אמור להיות ממוקד יותר, כאשר כל יחידה תדע בדיוק מרבי את הסד"כ המבצעי שלה בכל רגע נתון, כולל שיוך של כוח אדם לפלטפורמות. אמנם יש מערכות כאלו גם היום, אבל המעבר לפלטפורמה חדשה אמור לשפר את התהליך.
במנהלת מסבירים שעד שנת 2020 שלושת צירי הנתונים - מטכ"ל, לוגיסטיקה וכוח אדם - צריכים להיות מסונכרנים ב-SAP. מערכות אלו גם מחוברות למערכות האש של הצבא, ובכך מרכזות ומשטחות את המידע המבצעי ותומך הלחימה עבור חטיבת המבצעים שמנהלת את המלחמה. כיצד תשתית כזו תשפיע על תהליך קבלת ההחלטות בעת מלחמה קשה לנבא, אך היא מאפשרת מיכון מידע שעד היום לא היה כמותו בצה"ל.
אין ספק כי שלוביות המידע לגבי ההון האנושי והפלטפורמות יחד עם המידע המבצעי, תוכל לתת למטכ"ל ברזולוציה גבוהה, הצלבה של נתונים עד רמת הפרט והפלטפורמה בנקודת מקום וזמן נתונה. מדובר ביכולת ניהול מלחמה שיש למעט מאד צבאות בעולם עם פוטנציאל לתרום לסגירת מעגל והעברה מהירה יותר של הלחימה לשטח האויב.
בצה"ל החלו בפרויקט ענק במטרה לחבר את תשתיות ניהול הכוח אדם למערך האש, ולאפשר לצבא למצות את היכולות הטכנו-מבצעיות שלו בשדה הקרב
לוחמי גולני באימון (צילום: דו"צ)
במנהלת תכנית 2020 של אגף התקשוב, הפועלת תחת יחידת מצפן, עסוקים בתקופה האחרונה בשדרוג תשתיות ניהול כוח האדם בצה"ל. מדובר בהגירה של בסיסי נתונים ממערכות Mainframe ישנות בנות ארבעים שנים ויותר למערכת SAP חדישה. המטרה בסוף התהליך היא לתת למקבלי ההחלטות בצה"ל תשתית טכנולוגית מתקדמת לניהול כוח האדם בעת לחימה שתאפשר לצבא למצות את היכולות הטכנו-מבצעיות בשדה הקרב.
ניהול כשירות מבצעית של יחידה צבאית
"אנחנו מעבירים את כל הנתונים של כל מי שאי פעם שירת בצה"ל מאז קום המדינה לבסיס נתונים חדש של SAP", אומרים ביחידה במנהלת שעוסקת במערכות כוח אדם. "זה אחד הפרויקטים הגדולים ביותר שנעשו בארץ ובעולם סביב מערכת SAP".
יחידת הכוח אדם במנהלת היא אחד משלושה צירים עיקריים - הציר המטכ"לי (פיתוח מערכות לדרג הניהול של הצבא), הציר הלוגיסטי (פיתוח מערכות לוגיסטיקה מתקדמות) וציר הכוח אדם (משאבי אנוש כולל משכורות). היות ומדובר בנפח עבודה עצום, חילקו במנהלת את הגירת הנתונים לכמה חלקים. בשלב זה העלו את מערכת 'יסודות המשא"ן' שמטפלת ברשומה של הפרט בסדיר וקבע. הרשומה עדיין לא כוללת נושאים כספיים של הפרט, אולם היא כוללת את כל שאר הנושאים המאפשרים ניהול כשירות של יחידה בצה"ל.
עבור הדרג הפיקודי זהו שינוי מהותי, היות ובפעם הראשונה בצה"ל מתכנני הכוח אדם (אג"ת) נמצאים על אותו בסיס נתונים יחד עם המיישמים של הכוח אדם (השלישים). המשמעות היא, שמעגל התכנון והביצוע של כוח אדם עד רמת הפרט בצה"ל 'יושב' על אותו מרחב נתונים. "זו ממש מהפכה בתחום הכוח אדם", אומרים במנהלת. "בעבר, הצד המתכנן והמיישם לא תמיד היו מסונכרנים, וזה היה פוגע במיצוי הכוח אדם בצבא. תכננת משהו ובסוף בגלל תנאי המציאות היישום היה שונה. כעת, כלל הגורמים יושבים על אותו בסיס נתונים ויכולים לתת אחד לשני משוב הדדי כמעט בזמן אמת".
חלק מהפרויקט כולל גם שימוש בכלי האנליטיקה HANA של חברת SAP. זהו כלי לביצוע ניתוח נתוניםIn-Memory המאפשר קיצור זמנים של שאילתות בסדרי גודל. "אם בעבר ריצת הלילה של דו"חות הכוח אדם לא היו מסתיימים בלילה בגלל עומס החישובים, עם HANA הדו"ח מסתיים לפני שגורמי כוח האדם בצה"ל מגיעים למשרדים בבוקר", מסבירים במנהלת.
"קיצור זמני החישוב מאפשר כשירות מבצעית טובה יותר מכיוון שאתה יודע כל בוקר על השינויים שאירעו אתמול בתחום הכוח אדם בכל צה"ל. בצורה כזו אתה יכול לנהל בצורה יומית את הכשירות המבצעית של הצבא בסנכרון שהוא כמעט בזמן אמת במושגים של ארגון גדול ממדים כמו הצבא".
המלך COTS
מרכיב תפיסתי עיקרי שישב בבסיס החלטות המנהלת הוא לעבוד עם מוצרי מדף (COTS) ולא ללכת לפיתוח עצמאי בצה"ל. הסיבה לכך היא שפיתוח עצמי יקר יותר בשלב הפיתוח והרבה יותר יקר בשלב התחזוקה. יש היום מערכות בצה"ל שלא ניתן למצוא מישהו שמכיר את הקוד המקורי שנכתב, והתחזוקה הופכת למבוי סתום. כדי למנוע מצבים כאלו בעתיד, בחרו בצבא ב-SAP שנחשבת לאחת המובילות בתחום מערכות ERP של ארגונים גדולים בעולם.
"היכולות מאפשרות להיצמד למוצר המדף. לסטנדרטים קיימים. הן לא דורשות יכולות פיתוח מיוחדות וזה מאפשר למיישם שלמד את SAP לעשות התאמה של המוצר לצרכים של צה"ל. זה נכון ל-HANA, לשינויים בממשק משתמש ולכל התחום שעוסק בהגשת שירותים פשוטה למשתמש. במהלך 2018 נעביר את כל בסיס הנתונים לHANA", אומרים במנהלת.
"אחת ממטרות הפרויקט היא הנגשת שירותים לפרט ולמפקד. פעם היו מפתחים מערכות רק לשלישים. היום החייל בעצמו יכול לנהל תהליכים. חלק מתהליכי הכוח אדם יגיעו בעתיד הקרוב גם לאינטרנט ולמובייל באמצעות יישומי צה"ל לטלפונים ניידים".
במנהלת מציינים בעיקר את ההתייעלות ברמת הפרט סביב תהליכים בצבא שדורשים סבב החתמות ומכניסים את החייל להיצף ביורוקרטי. אם חייל נניח רוצה לטוס לחו"ל במהלך שירותו, הוא צריך לעבור סבב חתימות שמתחיל ונגמר בשליש ובדרך עובר עוד מספר גורמים. כל אחד מהם יכול להיות ממוקם פיזית במיקום אחר, והחייל מתחיל לכתת רגליו בין הגורמים רק לשם החתמתם.
במערכת החדשה יצרו טופס דיגיטלי ייעודי לתהליך, השליש קובע מתוך כלל גורמי החתימה את אלו הדורשים נוכחות פיזית, וכל יתר ההחתמות על טופס האישורים נעשות בצורה וירטואלית במערכת החדשה. "בתהליכים כאלו רואים מיד את היעילות של העברת ניהול הכוח אדם למערכת ERP מודרנית ששמה את כל הגורמים על אותו סרגל מידע", מסבירים במנהלת.
המטרה הבאה: אנשי מילואים
לצד הטיפול בהון האנושי בסדיר וקבע והסדרת הכשירות המבצעית של היחידות בשוטף, פועלים במנהלת לקידום השלב הבא - טיפול בכוח האדם במילואים. מדובר באחד הצירים המרכזיים של צה"ל בעת חירום. על פי תפיסת העבודה בצה"ל, עוד מימי בן גוריון, הצבא הסדיר אמור להדוף את האויב למשך יומיים לכל היותר, עד אשר כוחות המילואים מגיעים לחזית ומבצעים העברה של הלחימה לשטח האויב (עם השנים הרעיון בצה"ל התפתח, אבל עיקרון המטוטלת בין הסדיר למילואים נשאר כשהיה).
"עד היום עסקנו רק בסדיר ובקבע. נגענו קצת במילואים. בשלב הבא נגיע למילואים ואזרחים עובדי צה"ל, כולל טיפול בכל נושא הגיוס לחירום", אומרים במנהלת. "צריך לזכור שאנחנו כבר שבע שנים מבצעים העברות ל-SAP. העיסוק במלש"בים החל כבר אז. לפני כשלוש שנים הכנסנו את מרחב הטיפול בתנאי השירות בצבא. עכשיו את הסדיר והקבע. אלו בסיסי נתונים גדולים מאד ביחס לכל ארגון במשק הישראלי.
"אחד האתגרים הוא לעבוד בשתי הסביבות - סביבת SAP החדשה והסביבה הישנה של ה-Mainframe. יצרנו מערך העברות דו כיווני בין הסביבות, אבל זה לא פשוט וכל סנכרון כזה לוקח זמן רב. במקביל לטיפול במילואים ובשכר, שני פרויקטים גדולים על הפרק, המעבר לתשתית החדשה מאפשר לצבא להתחיל לשאול שאלות חכמות יותר בהקשר מיצוי כוח אדם. אחוזי נשר מיחידות כדוגמא ועוד נושאים רבים שיש עליהם סיווג, אך הם קשורים למצבת כוח האדם ביחידות ומיצוי ההון האנושי בהן".
במנהלת אומרים כי מרבית הפרויקטים נעשים בצה"ל עם למעלה ממאה אנשי צבא. לצדם, עובדים על הפרויקטים גם יועצים של חברת אדוונטק ויועצים של חברת אמן מסייעים לצבא לבצע את הסבות בסיסי נתונים.
במקביל לאנשי התוכנה, פועל במנהלת 2020 ענף תשתיות רוחביות כגוף שאחראי על החומרה. בין היתר, עוסק הענף בפיתוח תשתית שתאפשר את הפיתוחים והרחבת ה-ERP , אך גם בהשלכות המעבר העתידי של צה"ל לענן תשתיות ובתהליך של צמצום מספר חוות השרתים. תהליכי השינויים החומריים משפיעים באופן ישיר על יישום ה-SAP בצבא, וענף התשתיות אחראי לקחת את דרישות המפתחים והמיישמים ולשקף אותן לממר"ם בתקשוב כדי שהפרויקטים של המנהלת יעבדו תקין ויעמדו בלוחות זמנים. גם לאור השינויים שהצבא מבצע בתשתיות התקשוב.
תחום נוסף שענף תשתיות אחראי עליו הוא שדרוגי תוכנה ב-SAP והתקנת טלאי אבטחת מידע מול חטיבת ההגנה בסייבר בתקשוב. "כל שדרוג גרסה או התקנת טלאי דורשים סנכרון בין כל התכניות של המנהלת. כאשר מעלים גרסה זה משפיע על כולם. בשביל זה יש ענף תשתיות שדואג לסנכרן את המנהלת עם שאר גופי התשתית בתקשוב", מסבירים במנהלת.
השפעה על תהליכי קבלת החלטות מבצעיים?
הכינוס של כל גורמי כוח האדם בצבא סביב בסיס נתונים אחד עם פלטפורמת ERP שמסנכרנת תהליכי עבודה ביניהם ושימוש ב-HANA לביצוע מהיר יותר של שאילתות, אמורים להפוך את ניהול כוח האדם ליעיל יותר. במילים אחרות, הגיוס למלחמה אמור להיות ממוקד יותר, כאשר כל יחידה תדע בדיוק מרבי את הסד"כ המבצעי שלה בכל רגע נתון, כולל שיוך של כוח אדם לפלטפורמות. אמנם יש מערכות כאלו גם היום, אבל המעבר לפלטפורמה חדשה אמור לשפר את התהליך.
במנהלת מסבירים שעד שנת 2020 שלושת צירי הנתונים - מטכ"ל, לוגיסטיקה וכוח אדם - צריכים להיות מסונכרנים ב-SAP. מערכות אלו גם מחוברות למערכות האש של הצבא, ובכך מרכזות ומשטחות את המידע המבצעי ותומך הלחימה עבור חטיבת המבצעים שמנהלת את המלחמה. כיצד תשתית כזו תשפיע על תהליך קבלת ההחלטות בעת מלחמה קשה לנבא, אך היא מאפשרת מיכון מידע שעד היום לא היה כמותו בצה"ל.
אין ספק כי שלוביות המידע לגבי ההון האנושי והפלטפורמות יחד עם המידע המבצעי, תוכל לתת למטכ"ל ברזולוציה גבוהה, הצלבה של נתונים עד רמת הפרט והפלטפורמה בנקודת מקום וזמן נתונה. מדובר ביכולת ניהול מלחמה שיש למעט מאד צבאות בעולם עם פוטנציאל לתרום לסגירת מעגל והעברה מהירה יותר של הלחימה לשטח האויב.
