האם עיצוב רק"מ הכרמל ישתלב במסגרת פרויקט NGCV של צבא ארה"ב?
צבא ארה"ב פותח את תכנית פיתוח הרק"מ העתידי (NGCV) לחברות זרות. מדובר בהזדמנות פז לתעשייה הישראלית להשתלב בפרויקט. אם המפרט הסופי של הרק"מ האמריקאי יספק את משרד הביטחון, ייתכן והוא יהיה מקור הנגמ"שים והטנקים העתידי של צה"ל
עמי רוחקס דומבה
| 06/02/2018
קרדיט: דובר צה"ל
הרק"מ העתידי של צה"ל, הכרמל, ייתכן וימומן על ידי פיתוח משותף בין ישראל לארה"ב תחת תכנית next-generation combat vehicle. דיווח של defensenews חושף כי צבא ארה"ב מזמין ספקים זרים להשתתף בפיתוח הכלי. לאור ההודעה, צפויות להציע השתתפות בפרויקט אלביט מערכות, תעשייה אווירית ורפאל שמפתחות אבות טיפוס לפרויקט הכרמל. אם יתקבל עיצוב של הכרמל, ייתכן וכלים אלו ירכשו על ידי צה"ל בעתיד כחלופה לייצור מקומי.
"הדלת פתוחה לחברות זרות להצטרף למרוץ של מיליארדי דולרים כדי לבנות רכב קרב חדש לצבא ארה"ב", כך על פי שר הצבא החדש מארק אספר. "לרבים מבעלי בריתנו בנאט"ו יש טנקים טובים מאוד", אמר אספר במהלך תדרוך עם כתבים במפקדת הצבא האמריקני. "כפי שאני חושב על רכב קרב של הדור הבא, אנחנו צריכים להסתכל על בנות הברית שלנו, ולהסתכל על העיצובים שלהם, ולראות איך הם בונים כלי רכב קרביים ומערכות לחימה, ולחשוב על אימוץ כמה מהם."
פרויקט הNGCV של צבא ארה"ב אמור לספק לצבא האמריקאי רק"מ מבצעי חדש מ2035 ואילך. משרד הצבא העניק שני חוזי פיתוח בסך 237 מליוני דולרים לבניית שני אבות טיפוס עד שנת 2020. הצבא העניק את החוזה לצוות אותו מובילה חברת SAIC הכולל את החברות Lockheed Martin, Moog Inc., GS Engineering, Inc., Hodges Transportation Inc. and Roush Industries. הפיתוח נעשה ביחידת הפיתוח TARDEC של הצבא.
עבור משרד הביטחון הישראלי, והתעשיות הביטחוניות שעובדות על פרויקט הכרמל מדובר בהזדמנות של מיליארדים. לצד הצבא האמריקאי שרוצה להחליף כלים ברכש עצמי, הכלי ככל הנראה יימכר תחת מחירי FMS למדינות נוספות בעולם. ארה"ב כבר הציעה להודו פיתוח משולש אמריקאי-ישראלי-הודי לפי פרסום של economictimes. סביר שאם יהיה פרויקט כזה הוא יתבסס על העיצוב של הNGCV עם ייצור בהודו.
עבור משרד הביטחון הישראלי יהיה מדובר ביכולת להשתמש בכספי סיוע חוץ אמריקאים לשדרוג הכלים של זרוע היבשה בעתיד. כיום, טנקי המרכבה ונגמ"שי הנמ"ר והאית"ן מיוצרים במנת"ק בשקלים. כלומר, מתוך תקציב הביטחון שמקצה ממשלת ישראל. לכן, הפלטפורמות מתחרות על אותו כסף (משחק סכום אפס). אם בעתיד יהיה אפשר לקנות טנקים ונגמ"שים במפרט זהה או דומה לזה המוצע בפרויקט כרמל, אבל מפס ייצור בארה"ב, המשמעות היא שיתפנו שקלים לצרכים אחרים, ויהיה אפשר לרכוש יותר כלים.
מדוע? מכיוון שאם ארה"ב תייצר לעצמה ולמדינות אחרות, מדובר בייצר המוני, גדול יותר מהייצור בארץ, וקיימת הסתברות גבוהה שמחיר יחידה במחירי FMS לישראל יהיה נמוך יותר מעלות הייצור במנת"ק. ישראל עדיין תוכל לשמור יכולות תחזוקה וייצור מוגבלות לעתות מלחמה, אבל אם המחיר יהיה נמוך יותר אפשר גם לקנות יותר ולשים בצד ליתירות.
הכרמל גם מתוכנן בצורה כזו שכל הכלים יתבססו על אותה שלדה וההבדל יהיה ההלבשות של הציוד / מיגון עליה. מכאן, שמדובר יהיה בכלי עם יכולות שחלוף מכלולים בין גרסאות שונות, עובדה שצפויה להקל ולהוזיל את ההיבט הלוגיסטי של הרק"מ העתידי.
אין ספק כי הפתיחות של הצבא האמריקאי לעיצובים זרים הוא הזדמנות פז לתעשיות ישראליות ולמשרד הביטחון. עם זאת, גם אם האמריקאים יעמדו בלוחות זמנים של הפרויקט, מדובר בכלים חדשים שיגיעו לארץ רק עוד שבע עשרה שנים. האם המשמעות היא שעד אז צה"ל ימשיך להשתמש במרכבה 4, הנמ"ר והאית"ן? או שמא מתכננים במשרד הביטחון פתרון של הכרמל לתקופת הביניים בייצור ישראלי?
צבא ארה"ב פותח את תכנית פיתוח הרק"מ העתידי (NGCV) לחברות זרות. מדובר בהזדמנות פז לתעשייה הישראלית להשתלב בפרויקט. אם המפרט הסופי של הרק"מ האמריקאי יספק את משרד הביטחון, ייתכן והוא יהיה מקור הנגמ"שים והטנקים העתידי של צה"ל
קרדיט: דובר צה"ל
הרק"מ העתידי של צה"ל, הכרמל, ייתכן וימומן על ידי פיתוח משותף בין ישראל לארה"ב תחת תכנית next-generation combat vehicle. דיווח של defensenews חושף כי צבא ארה"ב מזמין ספקים זרים להשתתף בפיתוח הכלי. לאור ההודעה, צפויות להציע השתתפות בפרויקט אלביט מערכות, תעשייה אווירית ורפאל שמפתחות אבות טיפוס לפרויקט הכרמל. אם יתקבל עיצוב של הכרמל, ייתכן וכלים אלו ירכשו על ידי צה"ל בעתיד כחלופה לייצור מקומי.
"הדלת פתוחה לחברות זרות להצטרף למרוץ של מיליארדי דולרים כדי לבנות רכב קרב חדש לצבא ארה"ב", כך על פי שר הצבא החדש מארק אספר. "לרבים מבעלי בריתנו בנאט"ו יש טנקים טובים מאוד", אמר אספר במהלך תדרוך עם כתבים במפקדת הצבא האמריקני. "כפי שאני חושב על רכב קרב של הדור הבא, אנחנו צריכים להסתכל על בנות הברית שלנו, ולהסתכל על העיצובים שלהם, ולראות איך הם בונים כלי רכב קרביים ומערכות לחימה, ולחשוב על אימוץ כמה מהם."
פרויקט הNGCV של צבא ארה"ב אמור לספק לצבא האמריקאי רק"מ מבצעי חדש מ2035 ואילך. משרד הצבא העניק שני חוזי פיתוח בסך 237 מליוני דולרים לבניית שני אבות טיפוס עד שנת 2020. הצבא העניק את החוזה לצוות אותו מובילה חברת SAIC הכולל את החברות Lockheed Martin, Moog Inc., GS Engineering, Inc., Hodges Transportation Inc. and Roush Industries. הפיתוח נעשה ביחידת הפיתוח TARDEC של הצבא.
עבור משרד הביטחון הישראלי, והתעשיות הביטחוניות שעובדות על פרויקט הכרמל מדובר בהזדמנות של מיליארדים. לצד הצבא האמריקאי שרוצה להחליף כלים ברכש עצמי, הכלי ככל הנראה יימכר תחת מחירי FMS למדינות נוספות בעולם. ארה"ב כבר הציעה להודו פיתוח משולש אמריקאי-ישראלי-הודי לפי פרסום של economictimes. סביר שאם יהיה פרויקט כזה הוא יתבסס על העיצוב של הNGCV עם ייצור בהודו.
עבור משרד הביטחון הישראלי יהיה מדובר ביכולת להשתמש בכספי סיוע חוץ אמריקאים לשדרוג הכלים של זרוע היבשה בעתיד. כיום, טנקי המרכבה ונגמ"שי הנמ"ר והאית"ן מיוצרים במנת"ק בשקלים. כלומר, מתוך תקציב הביטחון שמקצה ממשלת ישראל. לכן, הפלטפורמות מתחרות על אותו כסף (משחק סכום אפס). אם בעתיד יהיה אפשר לקנות טנקים ונגמ"שים במפרט זהה או דומה לזה המוצע בפרויקט כרמל, אבל מפס ייצור בארה"ב, המשמעות היא שיתפנו שקלים לצרכים אחרים, ויהיה אפשר לרכוש יותר כלים.
מדוע? מכיוון שאם ארה"ב תייצר לעצמה ולמדינות אחרות, מדובר בייצר המוני, גדול יותר מהייצור בארץ, וקיימת הסתברות גבוהה שמחיר יחידה במחירי FMS לישראל יהיה נמוך יותר מעלות הייצור במנת"ק. ישראל עדיין תוכל לשמור יכולות תחזוקה וייצור מוגבלות לעתות מלחמה, אבל אם המחיר יהיה נמוך יותר אפשר גם לקנות יותר ולשים בצד ליתירות.
הכרמל גם מתוכנן בצורה כזו שכל הכלים יתבססו על אותה שלדה וההבדל יהיה ההלבשות של הציוד / מיגון עליה. מכאן, שמדובר יהיה בכלי עם יכולות שחלוף מכלולים בין גרסאות שונות, עובדה שצפויה להקל ולהוזיל את ההיבט הלוגיסטי של הרק"מ העתידי.
אין ספק כי הפתיחות של הצבא האמריקאי לעיצובים זרים הוא הזדמנות פז לתעשיות ישראליות ולמשרד הביטחון. עם זאת, גם אם האמריקאים יעמדו בלוחות זמנים של הפרויקט, מדובר בכלים חדשים שיגיעו לארץ רק עוד שבע עשרה שנים. האם המשמעות היא שעד אז צה"ל ימשיך להשתמש במרכבה 4, הנמ"ר והאית"ן? או שמא מתכננים במשרד הביטחון פתרון של הכרמל לתקופת הביניים בייצור ישראלי?
