פוליטיקת הגרעין - ירדן ומצרים נגד ישראל
עמי רוחקס דומבה
| 22/11/2017
bigstockphoto
המלחמה הפוליטית מאחורי הקלעים סביב הקמת כורים גרעיניים לצרכי חשמל בין ישראל למצרים וירדן עולה מדרגה. הירדנים והמצרים רוצים כורים גרעיניים להפקת חשמל. שתי המדינות מקדמות בצורה חוקית במדינות שלהן את הקמת התחנות. שתיהן כבר מנהלות מגעים עם רוסיה בעיקר, ומדינות נוספות, לרכישת כורים עבור התחנות. במצרים הפרלמנט אישר השבוע את הקמת התחנה באל-דבהה שעתידה להיחתם סופית בתחילת 2018.
ישראל הרשמית שומרת על שתיקה בנושא. בכירי הממשל בירושלים שערים להתפתחויות ממלאים פיהם מים בתקשורת ולא מגיבים לפרסומים בחו"ל. על פי סבא"א, כל מדינה זכאית לטכנולוגיה גרעינית תחת פיקוח. כולל פיקוח על מחזור הדלק של הכור, שנחשב להליך הבעייתי ביותר.
תיאורטית, מוטות הדלק של כור להפקת חשמל יכולים לעבור הפרדה לפלוטוניום ממנו אפשר להפיק פצצות גרעין. אמנם מדובר בהליך מורכב, הדורש הפעלה מבוקרת של כור החשמל סביב חשיבה מקדימה על הפרדת הפלוטוניום, אבל מדובר בהליך אפשרי. לצד הכורים, מצרים וירדן מכשירות כוח אדם מקצועי בתחום הגרעין. לירדן יש גם עתודות אורניום אותן היא רוצה למכור לסעודיה.
ישראל נמצאת במצב בעייתי. מצד אחד, יש לה שלום עם ירדן ומצרים, ויחסים טובים לא פורמליים עם סעודיה. מצד שני, בדיוק אותן מדינות רוצות טכנולוגיה גרעינית להפקת חשמל. טכנולוגיה מותרת לשימוש תחת פיקוח של האו"ם. אולם, טכנולוגיות גרעין במדינות אלו תורמות להכשרת כוח אדם, לרכישת ידע אודות העשרת אורניום וניהול כורים להפקת פלוטוניום. ידע, שיכול לשמש גם לתכניות גרעין סודיות שקשה לתפוס.
זאת ועוד, כל המדינות האלו נמצאות תחת איום הגרעין האיראני, וכולם רוצות פצצות גרעין כהרתעה מול איראן. לרשימה צריך להוסיף גם את טורקיה, איחוד האמירויות הערביות, ועוד כמה מדינות באפריקה שנמצאות במגעים עם רוסיה לבניית כורים להפקת חשמל.
המלחמה הפוליטית הזו מגיעה לעיתים לתקשורת. כמו ההתקפה האחרונה של Khaled Toukan , יו"ר ועדת האנרגיה הגרעינית של ירדן, על ישראל. התקפה בסגנון 'למה להם מותר ולנו לא?'. "אנחנו לא צריכים להטיל ספק בפרויקט הזה כי זה מה שאויבנו רוצה. פרויקט זה יופעל על ידי ירדנים מוסמכים והוא מוקדש אך ורק לייצור חשמל ומים ויהיה מנוצל למטרות רפואיות ", אמר טוקאן.
גם השגריר המצרי בירדן, Mounir Zahran, התבטא באותה נימה. "אנחנו חיים בעולם דו-פרצופי שבו מותר לישראל להחזיק נשק גרעיני, ואנחנו לא יכולים", אמר זאהרן.
ואם זה לא מספיק רגיש ומסובך, אז אוסיף כי על הפרויקט בסעודיה מתמודדת גם חברת אמריקאית בשם Westinghouse. השתתפות כזו היא אישור פוליטי דה-פקטו אמריקאי לפרויקט. גם רולס רויס הבריטית חתמה על הסכם מחקר טכנולוגי עם ירדן לפיתוח כור גרעיני קטן (SMR). כאן מדובר באישור בריטי 'דה פקטו' לפרויקט. אז אם לסעודיה וירדן מותר גרעין, למה לא לכל השאר במזרח התיכון?
bigstockphoto
המלחמה הפוליטית מאחורי הקלעים סביב הקמת כורים גרעיניים לצרכי חשמל בין ישראל למצרים וירדן עולה מדרגה. הירדנים והמצרים רוצים כורים גרעיניים להפקת חשמל. שתי המדינות מקדמות בצורה חוקית במדינות שלהן את הקמת התחנות. שתיהן כבר מנהלות מגעים עם רוסיה בעיקר, ומדינות נוספות, לרכישת כורים עבור התחנות. במצרים הפרלמנט אישר השבוע את הקמת התחנה באל-דבהה שעתידה להיחתם סופית בתחילת 2018.
ישראל הרשמית שומרת על שתיקה בנושא. בכירי הממשל בירושלים שערים להתפתחויות ממלאים פיהם מים בתקשורת ולא מגיבים לפרסומים בחו"ל. על פי סבא"א, כל מדינה זכאית לטכנולוגיה גרעינית תחת פיקוח. כולל פיקוח על מחזור הדלק של הכור, שנחשב להליך הבעייתי ביותר.
תיאורטית, מוטות הדלק של כור להפקת חשמל יכולים לעבור הפרדה לפלוטוניום ממנו אפשר להפיק פצצות גרעין. אמנם מדובר בהליך מורכב, הדורש הפעלה מבוקרת של כור החשמל סביב חשיבה מקדימה על הפרדת הפלוטוניום, אבל מדובר בהליך אפשרי. לצד הכורים, מצרים וירדן מכשירות כוח אדם מקצועי בתחום הגרעין. לירדן יש גם עתודות אורניום אותן היא רוצה למכור לסעודיה.
ישראל נמצאת במצב בעייתי. מצד אחד, יש לה שלום עם ירדן ומצרים, ויחסים טובים לא פורמליים עם סעודיה. מצד שני, בדיוק אותן מדינות רוצות טכנולוגיה גרעינית להפקת חשמל. טכנולוגיה מותרת לשימוש תחת פיקוח של האו"ם. אולם, טכנולוגיות גרעין במדינות אלו תורמות להכשרת כוח אדם, לרכישת ידע אודות העשרת אורניום וניהול כורים להפקת פלוטוניום. ידע, שיכול לשמש גם לתכניות גרעין סודיות שקשה לתפוס.
זאת ועוד, כל המדינות האלו נמצאות תחת איום הגרעין האיראני, וכולם רוצות פצצות גרעין כהרתעה מול איראן. לרשימה צריך להוסיף גם את טורקיה, איחוד האמירויות הערביות, ועוד כמה מדינות באפריקה שנמצאות במגעים עם רוסיה לבניית כורים להפקת חשמל.
המלחמה הפוליטית הזו מגיעה לעיתים לתקשורת. כמו ההתקפה האחרונה של Khaled Toukan , יו"ר ועדת האנרגיה הגרעינית של ירדן, על ישראל. התקפה בסגנון 'למה להם מותר ולנו לא?'. "אנחנו לא צריכים להטיל ספק בפרויקט הזה כי זה מה שאויבנו רוצה. פרויקט זה יופעל על ידי ירדנים מוסמכים והוא מוקדש אך ורק לייצור חשמל ומים ויהיה מנוצל למטרות רפואיות ", אמר טוקאן.
גם השגריר המצרי בירדן, Mounir Zahran, התבטא באותה נימה. "אנחנו חיים בעולם דו-פרצופי שבו מותר לישראל להחזיק נשק גרעיני, ואנחנו לא יכולים", אמר זאהרן.
ואם זה לא מספיק רגיש ומסובך, אז אוסיף כי על הפרויקט בסעודיה מתמודדת גם חברת אמריקאית בשם Westinghouse. השתתפות כזו היא אישור פוליטי דה-פקטו אמריקאי לפרויקט. גם רולס רויס הבריטית חתמה על הסכם מחקר טכנולוגי עם ירדן לפיתוח כור גרעיני קטן (SMR). כאן מדובר באישור בריטי 'דה פקטו' לפרויקט. אז אם לסעודיה וירדן מותר גרעין, למה לא לכל השאר במזרח התיכון?
