בצה"ל מפתחים לוגיסטיקה מבוססת רשת
לוגיסטיקה מבוססת רשת צפויה לספק למטכ"ל ולחטיבת המבצעים את האפשרות לבחון בזמן הקרוב ככל הניתן לזמן אמת את החתימה הלוגיסטית של היחידות השונות בחזיתות הלחימה
עמי רוחקס דומבה
| 06/10/2017
מתוך תרגיל (צילום: דו"צ)
צה"ל משקיע בפיתוח לוגיסטיקה מבוססת רשת שתספק למטכ"ל וחטיבת המבצעים אפשרות לבחון בזמן הקרוב ככל הניתן לזמן אמת את החתימה הלוגיסטית של היחידות השונות בחזיתות הלחימה. פיתוח התשתית מגיע לאור הלקחים שמפיק צה"ל ממלחמות העבר, כולל לבנון השנייה. פיתוח התשתית מתנהל תחת ענף מיוחד במנהלת 2020 הפועלת במסגרת אגף התקשוב והסייבר בצה"ל, כאשר המאמץ ממוקד בשלוש רגליים עיקריות - יצירת תשתית לוגיסטיקה בין זרועית משולבת אחת לצה"ל, קישוריות בין מצב הדרג הלוחם למטכ"ל וחיבור המערך הלוגיסטי למערך האש.
בצה"ל מסבירים כי התשתית מבוססת על ה-ERP של חברת SAP שמאפשר חיבוריות של מכלולי מידע שונים בבסיס נתונים אחד. מערכת ה-SAP מאפשר לייצר תלויות בין מכלולי מידע שונים וכך בצה"ל יכולים להשיג יעילות מבצעית וכלכלית טובה יותר מאשר בתשתית הקיימת.
"מערכות הלוגיסטיקה של צה"ל בנות 40 שנים ויותר", מסבירי גורם צבאי בראיון לאתר ישראל דיפנס. "ב-2004 התחלנו להחליף חלק ממערכות הלוגיסטיקה לתשתית SAP ובתקופה האחרונה אנחנו מפתחים מערכות נוספות שעתידות לעשות מהפיכה בצה"ל בהקשר הלוגיסטיקה. הלוגיסטיקה המקושרת היא לא שינוי טכנולוגי בצבא, אלא שינוי תהליכי".
בין היתר, מתכוונים להשיק בקרוב במנהלת מערכת ניהול לוגיסטי חדשה לתחום המזון והתחמושת. פיתוח נוסף הוא מערכת לניהול אחזקת הכלים השונים של צה"ל בתפיסת 'אפס ניירת'. תחת תפיסה זו, כל טכנאי בשטח יקבל התקן דיגיטלי שבאמצעותו יבצע את התיעוד של הטיפולים שהוא מבצע בכלים. כך, יוכלו בצה"ל לייעל את הליך התחזוקה הטכני של הפלטפורמות השונות והמידע שיזרום לבסיס הנתונים יוכל לשמש לניתוחים עתידיים.
במנהלת רוצים גם להעביר את החלקים שאפשר למודל לוגיסטיקה חזויה. "יש הבדל עצום בין מצב שגרה לחירום", מסבירים בצבא. "בשגרה ניתן לנהל את מערך התחזוקה בצורה חזויה עם הצלחה מסוימת. בחירום, תפיסת התחזוקה של כל צה"ל משתנה. בעת מלחמה אתה דואג שהכלים יעבדו בכל רגע נתון, וקשה מאד להחיל באירוע כזה לוגיסטיקה חזויה.
"כדי להתמודד עם מצבי חירום צבאיים, אנחנו ממדלים תרחישים של שדה קרב ממה שידוע לנו. מודלים לוגיסטיים של לחימה עוזרים לנו להבין יותר טוב מה יצטרכו בשטח בתרחיש כזה או אחר, ולכך אפשר להתכונן מראש".
נקודה נוספת שראוי להדגיש היא שאלת הדיווחים לגבי לוגיסטיקה. בעוד בשגרה כל יחידה יכולה לדווח על הצריכה שלה וניהול הלוגיסטיקה יכול להתבצע בצורה קרובה לזמן אמת, בעת מלחמה המשוואה משתנה.
"השאלה היא מי משרת את מי בזמן מלחמה", מסבירים בצבא. "מחד, המטכ"ל רוצה להיות מעודכן ובשביל זה צריך לדווח לו נתוני צריכה מהשטח. מאידך , הלוחמים בשטח עסוקים בלחימה ואי אפשר לדרוש מהם לעדכן נתוני צריכה. זה מתח שתמיד קיים בדיונים, ומנסים כל הזמן לשמור על איזון נכון.
"ניסינו בעבר לבחון טכנולוגיות כמו RFID שיכולות לעזור לניהול מלאי ללא צורך בהתערבות אדם. בחלק מהמתארים היא מתאימה. בחלק לו. לפעמים יש אתה בעיות אבטחת מידע. לפעמים היא לא יעילה במתאר מסוים. נכון להיום, אין פתרון טכנולוגי לזמן מלחמה ברמת עדכון מלאי ברמת היחידה הטקטית".
קישור בין לוגיסטיקה לאש
אמל"ח לא יכול לירות אם הוא לא במקום המתאים, אם הוא לא תקין ואם אין לו חימוש. המשפט הזה אולי נדוש, אך הוא ממצה את הרעיון של חיבור מערך הלוגיסטיקה למערך האש. בעיקר במציאות שבה צה"ל הולך לתפיסה של מערך אש אחורי שאמור לתמוך בדרגים הטקטיים הפרוסים בשטח. כדי שמ"מ, מ"פ או מג"ד ידקרו נקודה על הצג ויצא חימוש למטרה ממרחב אש, צריך תמיכה לוגיסטית.
בעבר היו מקרים בצה"ל שלא היה תיאום בין אמל"ח לחימוש או שנגמר החימוש במקום מסוים. כדי להקטין הסתברות לתופעות כאלו בשדה הקרב מחברים את הלוגיסטיקה לאש בצורה רשתית. ניסוי ראשון התבצע בתרגיל הגיס האחרון ברמת הגולן שהתקיים בחודש אוגוסט האחרון. בתרגיל נבחנה התפיסה באופן מעשי מקצה לקצה.
"בעבר הייתה הפרדה בצבא בין מערכות שגרה לחירום", מסבירים בצה"ל. "היום אנחנו יודעים לחבר את מערכות מרכזי הלוגיסטיקה בצורה ממוכנת למערכות האש. בשל עובדה זו מערכות הלוגיסטיקה עובדות 24/7 כל השנה וכמעט ואין הבדל בראיה לוגיסטית בין שגרה לחירום. אנחנו מבינים שבעת מלחמה הלוגיסטיקה נכנסת לפעולה הרבה לפני שיורים את הכדור הראשון. ואם צה"ל רוצה תפיסה של מוכנות מצבעית שוטפת, הלוגיסטיקה צריכה לתמוך בזה".
השקעה גדולה ב-BI
במנהלת יש מדור BI ש'יושב' על המידע שמגיע לבסיס הנתונים של ה-ERP ומנתח אותו להוציא תובנות.
בצה"ל אומרים שכמות המידע שמייצרת מערכת לוגיסטיקה אחודה בין זרועית היא עצומה, ואחד האתרים הוא לייצר כלי ניתוח מתאימים שישתמשו במידע הזה להוציא תובנות. אלו יכולות לייעל את המבצעיות וכן לחסוך לצבא כסף רב.
"כל מהלך שצה"ל יוזם בהיבט לוגיסטי מתחיל אצלנו במנהלת. נסיעות בכביש 6 באמצעות רב קו היא אחת הדוגמאות האחרונות. המערכת מאפשרת לחיילים לנסוע בתחבורה ציבורית עם רב קו. מאחורה, יש מנוע אנליטיקה שבוחן את השימוש של החיילים כולל מסלולי נסיעה, זמנים ועלויות כדי לראות איפה אפשר לייעל", מסבירים במנהלת. "מערכת נוספת היא 'מענה שלם למלש"ב'. מדובר במערכת תמיכה לוגיסטית במתגייס החדש. גם כאן, אנחנו מנתחים את הנתונים כל הזמן כדי לראות איפה אפשר לשפר תהליכים".
אחד האתגרים של המנהלת הוא בהגירה של בסיסי נתונים ישנים ל-ERP. מדובר בהגירה של הרבה בסיסי נתונים שונים, חלקם ישנים מאד , וכולם צריכים לעבור לבסיס הנתונים החדש ולפעול תחת תלויות וכללים קיימים. "שאתה מביא מידע חדש ל-SAP, הוא חייב להסתנכרן עם החוקים והתלויות הקיימים של תהליכים קיימים. זה אתגר לא פשוט בסדר גודל שבו צה"ל עובד. הצבא מנהל את מערכת הלוגיסטיקה הכי גדולה בארץ".
אתגר נוסף של המנהלת הוא סנכרון כלל הזרועות סביב אותן הגדרות ניהול ישויות בצה"ל. אם לדוגמא מנהלים חיילים בצורה מסוימת ב-ERP, אז כלל היחידות בצה"ל צריכות לנהל אותם באותה צורה. שלא כמו בעבר, שניהול החיילים התבצע בצורה דיפרנציאלית במערכות שונות. אתגר נוסף הוא מודרניזציה של ממשק המשתמש. מערכות הלוגיסטיקה הישנות, כמו גם אלו שהוכנסו תחת SAP ב-2004 פועלות היום עם ממשק משתמש ישן. כזה שאינו מותאם לחוויית המשתמש המוכרת לחייל משימוש ביישומים אזרחיים - מסחריים.
"אחת המטרות שלנו במנהלת היא להתאים את ממשק המשתמש ככל הניתן לחוויה שהחייל רגיל מהבית. אם מכניסים כלים חדשים, אנחנו דורשים שהם יהיו עם מסך משתמש ידידותי. גם את המערכות הישנות חידשנו באמצעות עבודת גרפיקה והתאמנו אותן למראה חדש".
אין ספק כי השינוי הטכנולוגי בעולם הלוגיסטיקה הצה"לי אמור לתת לצה"ל יתרון מבצעי אדיר בעת לחימה. אם נפוליאון בונפרטה הנחיל את המושג "הצבא צועד על קיבתו" (וגם על חימושו, וחלקי החילוף שלו וכו'), במנהלת 2020 מנסים ליישם זאת באמצעות טכנולוגיה מתאימה לשדה הקרב המודרני - כזה שבו האויב נעלם והקטלניות של צה"ל צריכה להיות בכל מקום וזמן שהוא מרים את הראש.
לוגיסטיקה מבוססת רשת צפויה לספק למטכ"ל ולחטיבת המבצעים את האפשרות לבחון בזמן הקרוב ככל הניתן לזמן אמת את החתימה הלוגיסטית של היחידות השונות בחזיתות הלחימה
מתוך תרגיל (צילום: דו"צ)
צה"ל משקיע בפיתוח לוגיסטיקה מבוססת רשת שתספק למטכ"ל וחטיבת המבצעים אפשרות לבחון בזמן הקרוב ככל הניתן לזמן אמת את החתימה הלוגיסטית של היחידות השונות בחזיתות הלחימה. פיתוח התשתית מגיע לאור הלקחים שמפיק צה"ל ממלחמות העבר, כולל לבנון השנייה. פיתוח התשתית מתנהל תחת ענף מיוחד במנהלת 2020 הפועלת במסגרת אגף התקשוב והסייבר בצה"ל, כאשר המאמץ ממוקד בשלוש רגליים עיקריות - יצירת תשתית לוגיסטיקה בין זרועית משולבת אחת לצה"ל, קישוריות בין מצב הדרג הלוחם למטכ"ל וחיבור המערך הלוגיסטי למערך האש.
בצה"ל מסבירים כי התשתית מבוססת על ה-ERP של חברת SAP שמאפשר חיבוריות של מכלולי מידע שונים בבסיס נתונים אחד. מערכת ה-SAP מאפשר לייצר תלויות בין מכלולי מידע שונים וכך בצה"ל יכולים להשיג יעילות מבצעית וכלכלית טובה יותר מאשר בתשתית הקיימת.
"מערכות הלוגיסטיקה של צה"ל בנות 40 שנים ויותר", מסבירי גורם צבאי בראיון לאתר ישראל דיפנס. "ב-2004 התחלנו להחליף חלק ממערכות הלוגיסטיקה לתשתית SAP ובתקופה האחרונה אנחנו מפתחים מערכות נוספות שעתידות לעשות מהפיכה בצה"ל בהקשר הלוגיסטיקה. הלוגיסטיקה המקושרת היא לא שינוי טכנולוגי בצבא, אלא שינוי תהליכי".
בין היתר, מתכוונים להשיק בקרוב במנהלת מערכת ניהול לוגיסטי חדשה לתחום המזון והתחמושת. פיתוח נוסף הוא מערכת לניהול אחזקת הכלים השונים של צה"ל בתפיסת 'אפס ניירת'. תחת תפיסה זו, כל טכנאי בשטח יקבל התקן דיגיטלי שבאמצעותו יבצע את התיעוד של הטיפולים שהוא מבצע בכלים. כך, יוכלו בצה"ל לייעל את הליך התחזוקה הטכני של הפלטפורמות השונות והמידע שיזרום לבסיס הנתונים יוכל לשמש לניתוחים עתידיים.
במנהלת רוצים גם להעביר את החלקים שאפשר למודל לוגיסטיקה חזויה. "יש הבדל עצום בין מצב שגרה לחירום", מסבירים בצבא. "בשגרה ניתן לנהל את מערך התחזוקה בצורה חזויה עם הצלחה מסוימת. בחירום, תפיסת התחזוקה של כל צה"ל משתנה. בעת מלחמה אתה דואג שהכלים יעבדו בכל רגע נתון, וקשה מאד להחיל באירוע כזה לוגיסטיקה חזויה.
"כדי להתמודד עם מצבי חירום צבאיים, אנחנו ממדלים תרחישים של שדה קרב ממה שידוע לנו. מודלים לוגיסטיים של לחימה עוזרים לנו להבין יותר טוב מה יצטרכו בשטח בתרחיש כזה או אחר, ולכך אפשר להתכונן מראש".
נקודה נוספת שראוי להדגיש היא שאלת הדיווחים לגבי לוגיסטיקה. בעוד בשגרה כל יחידה יכולה לדווח על הצריכה שלה וניהול הלוגיסטיקה יכול להתבצע בצורה קרובה לזמן אמת, בעת מלחמה המשוואה משתנה.
"השאלה היא מי משרת את מי בזמן מלחמה", מסבירים בצבא. "מחד, המטכ"ל רוצה להיות מעודכן ובשביל זה צריך לדווח לו נתוני צריכה מהשטח. מאידך , הלוחמים בשטח עסוקים בלחימה ואי אפשר לדרוש מהם לעדכן נתוני צריכה. זה מתח שתמיד קיים בדיונים, ומנסים כל הזמן לשמור על איזון נכון.
"ניסינו בעבר לבחון טכנולוגיות כמו RFID שיכולות לעזור לניהול מלאי ללא צורך בהתערבות אדם. בחלק מהמתארים היא מתאימה. בחלק לו. לפעמים יש אתה בעיות אבטחת מידע. לפעמים היא לא יעילה במתאר מסוים. נכון להיום, אין פתרון טכנולוגי לזמן מלחמה ברמת עדכון מלאי ברמת היחידה הטקטית".
קישור בין לוגיסטיקה לאש
אמל"ח לא יכול לירות אם הוא לא במקום המתאים, אם הוא לא תקין ואם אין לו חימוש. המשפט הזה אולי נדוש, אך הוא ממצה את הרעיון של חיבור מערך הלוגיסטיקה למערך האש. בעיקר במציאות שבה צה"ל הולך לתפיסה של מערך אש אחורי שאמור לתמוך בדרגים הטקטיים הפרוסים בשטח. כדי שמ"מ, מ"פ או מג"ד ידקרו נקודה על הצג ויצא חימוש למטרה ממרחב אש, צריך תמיכה לוגיסטית.
בעבר היו מקרים בצה"ל שלא היה תיאום בין אמל"ח לחימוש או שנגמר החימוש במקום מסוים. כדי להקטין הסתברות לתופעות כאלו בשדה הקרב מחברים את הלוגיסטיקה לאש בצורה רשתית. ניסוי ראשון התבצע בתרגיל הגיס האחרון ברמת הגולן שהתקיים בחודש אוגוסט האחרון. בתרגיל נבחנה התפיסה באופן מעשי מקצה לקצה.
"בעבר הייתה הפרדה בצבא בין מערכות שגרה לחירום", מסבירים בצה"ל. "היום אנחנו יודעים לחבר את מערכות מרכזי הלוגיסטיקה בצורה ממוכנת למערכות האש. בשל עובדה זו מערכות הלוגיסטיקה עובדות 24/7 כל השנה וכמעט ואין הבדל בראיה לוגיסטית בין שגרה לחירום. אנחנו מבינים שבעת מלחמה הלוגיסטיקה נכנסת לפעולה הרבה לפני שיורים את הכדור הראשון. ואם צה"ל רוצה תפיסה של מוכנות מצבעית שוטפת, הלוגיסטיקה צריכה לתמוך בזה".
השקעה גדולה ב-BI
במנהלת יש מדור BI ש'יושב' על המידע שמגיע לבסיס הנתונים של ה-ERP ומנתח אותו להוציא תובנות.
בצה"ל אומרים שכמות המידע שמייצרת מערכת לוגיסטיקה אחודה בין זרועית היא עצומה, ואחד האתרים הוא לייצר כלי ניתוח מתאימים שישתמשו במידע הזה להוציא תובנות. אלו יכולות לייעל את המבצעיות וכן לחסוך לצבא כסף רב.
"כל מהלך שצה"ל יוזם בהיבט לוגיסטי מתחיל אצלנו במנהלת. נסיעות בכביש 6 באמצעות רב קו היא אחת הדוגמאות האחרונות. המערכת מאפשרת לחיילים לנסוע בתחבורה ציבורית עם רב קו. מאחורה, יש מנוע אנליטיקה שבוחן את השימוש של החיילים כולל מסלולי נסיעה, זמנים ועלויות כדי לראות איפה אפשר לייעל", מסבירים במנהלת. "מערכת נוספת היא 'מענה שלם למלש"ב'. מדובר במערכת תמיכה לוגיסטית במתגייס החדש. גם כאן, אנחנו מנתחים את הנתונים כל הזמן כדי לראות איפה אפשר לשפר תהליכים".
אחד האתגרים של המנהלת הוא בהגירה של בסיסי נתונים ישנים ל-ERP. מדובר בהגירה של הרבה בסיסי נתונים שונים, חלקם ישנים מאד , וכולם צריכים לעבור לבסיס הנתונים החדש ולפעול תחת תלויות וכללים קיימים. "שאתה מביא מידע חדש ל-SAP, הוא חייב להסתנכרן עם החוקים והתלויות הקיימים של תהליכים קיימים. זה אתגר לא פשוט בסדר גודל שבו צה"ל עובד. הצבא מנהל את מערכת הלוגיסטיקה הכי גדולה בארץ".
אתגר נוסף של המנהלת הוא סנכרון כלל הזרועות סביב אותן הגדרות ניהול ישויות בצה"ל. אם לדוגמא מנהלים חיילים בצורה מסוימת ב-ERP, אז כלל היחידות בצה"ל צריכות לנהל אותם באותה צורה. שלא כמו בעבר, שניהול החיילים התבצע בצורה דיפרנציאלית במערכות שונות. אתגר נוסף הוא מודרניזציה של ממשק המשתמש. מערכות הלוגיסטיקה הישנות, כמו גם אלו שהוכנסו תחת SAP ב-2004 פועלות היום עם ממשק משתמש ישן. כזה שאינו מותאם לחוויית המשתמש המוכרת לחייל משימוש ביישומים אזרחיים - מסחריים.
"אחת המטרות שלנו במנהלת היא להתאים את ממשק המשתמש ככל הניתן לחוויה שהחייל רגיל מהבית. אם מכניסים כלים חדשים, אנחנו דורשים שהם יהיו עם מסך משתמש ידידותי. גם את המערכות הישנות חידשנו באמצעות עבודת גרפיקה והתאמנו אותן למראה חדש".
אין ספק כי השינוי הטכנולוגי בעולם הלוגיסטיקה הצה"לי אמור לתת לצה"ל יתרון מבצעי אדיר בעת לחימה. אם נפוליאון בונפרטה הנחיל את המושג "הצבא צועד על קיבתו" (וגם על חימושו, וחלקי החילוף שלו וכו'), במנהלת 2020 מנסים ליישם זאת באמצעות טכנולוגיה מתאימה לשדה הקרב המודרני - כזה שבו האויב נעלם והקטלניות של צה"ל צריכה להיות בכל מקום וזמן שהוא מרים את הראש.
