מפעל טקסטיל? האמריקאים לא ממש קונים את זה
עמי רוחקס דומבה
| 20/07/2017
http://nrcn.gov.il/kmg/Pages/Home.aspx
העמימות הגרעינית של ישראל מייצרת לפעמים אבסורדים שקשה להסביר. אחד מהם הוא הכנסתו של הכור הגרעיני בדימונה לרשימת הישויות שנמצאות תחת פיקוח ייצוא של משרד הכלכלה האמריקאי.
"מרכז המחקר הגרעיני בנגב, דימונה, ישראל, עבור כל הפריטים הכפופים ל- EAR", נכתב ברשימה (מקור: gpo.gov). הכור בדימונה הוכנס לרשימה ב-1997 והוא שם עד היום לצד כורים גרעיניים אחרים בעולם במדינות שאינן חתומות על ה-NPT. בין המדינות יש את הודו, פקיסטן, כל המכונים הגרעיניים של רוסיה וגם אלו של סין.
רשימת EAR משמשת את מחלקת המסחר לפיקוח על ייצוא של מוצרים שנחשבים אזרחיים. "תקנות מינהל הייצוא (EAR) קובעות כי הלשכה למינהל הייצוא (BXA) רשאית ליידע את היצואנים, באופן אינדיבידואלי או באמצעות תיקון ל - EAR, כי נדרש רשיון ליצוא או לייצוא מחדש לגופים מסוימים. EAR מכילה רשימה של ישויות כאלה", נכתב באתר המחלקה.
לצד הכור הגרעיני בדימונה נמצאת גם אוניברסיטת בן גוריון בשל מחשב העל שהיא מתפעלת. מחשבי על מיועדים, בין היתר, גם לביצוע סימולציות גרעיניות. באוניברסיטת בן גוריון יש את המסלול היחידי בישראל ללימודי הנדסת גרעין. צירוף מקרים? לא ממש.
לפי מאמר של bis.doc.gov: "אוניברסיטת בן גוריון, בגלל מחשבים עם יכולות של בין 2,000 ל -7,000 מיליון פעולות היורטיות לשנייה (MTOPS)". וזה מסמך משנת 1997. במסמך חדש יותר מחודש יוני האחרון נכתב כי כל מכירת מחשב מעל Tier3 לבן גוריון דורש אישור אמריקאי מיוחד. מה זה Tier 3? שאלה מצוינת.
משרד המסחר של ארה"ב קבע סולם לביצועים של מחשבי על בשם Adjusted Peak Performance או APP בקיצור. בעברית: ביצועי שיא מותאמים. מטרת הסולם היא לקבוע אילו מחשבים יכולים לשמש לסימולציה גרעינית ואילו לא. בהתאם לסולם זה נקבעו קבוצות מדינות אליהן ניתן לייצא מערכות מחשוב תחת רגולציית 15 CFR.
הסולם הוצג ב-2006 כדי לסנכן את ארה"ב עם הסכם ואסנאר לייצוא מוצרים דו שימושיים והוא החליף סולם קודם בשם Composite Theoretical Performance. כדי לחשב ביצועים של כל מערכת מחשוב יש משוואה שבסופה יוצאת תוצאה שמתוארת במושג שנקרא Weighted TeraFLOPS או WT. התוצאה מייצגת את ביצועי השיא המותאמים של המחשב המסוים.
לפי הסולם, מחשבים עם כוח מחשוב שווה ערך ל-32WT מותרים לייצוא למגוון מדינות בקבוצה שמותר לייצא Tier 3. ישראל גם ברשימת המדינות. עם זאת, כאמור, לפי הפרסום האמריקאי העדכני, כל ייצוא מחשב לבן גוריון עם כוח מחשוב מעל ל-32WT דורש אישור ייצוא אמריקאי.
אין ספק כי הנוכחות של הכור בדימונה ושל אוניברסיטת בן גוריון ברשימת הפיקוח על הייצוא האזרחי (דו-שימושי) של משרד המסחר האמריקאי מראה כי למרות העמימות, האמריקאים לא ממש חושבים שמדובר במפעל טקסטיל. ולכן, הם שמים את שני המרכיבים הללו תחת עינו הפקוחה של הבית הלבן. לכל מקרה. אם מישהו בישראל ינסה.
http://nrcn.gov.il/kmg/Pages/Home.aspx
העמימות הגרעינית של ישראל מייצרת לפעמים אבסורדים שקשה להסביר. אחד מהם הוא הכנסתו של הכור הגרעיני בדימונה לרשימת הישויות שנמצאות תחת פיקוח ייצוא של משרד הכלכלה האמריקאי.
"מרכז המחקר הגרעיני בנגב, דימונה, ישראל, עבור כל הפריטים הכפופים ל- EAR", נכתב ברשימה (מקור: gpo.gov). הכור בדימונה הוכנס לרשימה ב-1997 והוא שם עד היום לצד כורים גרעיניים אחרים בעולם במדינות שאינן חתומות על ה-NPT. בין המדינות יש את הודו, פקיסטן, כל המכונים הגרעיניים של רוסיה וגם אלו של סין.
רשימת EAR משמשת את מחלקת המסחר לפיקוח על ייצוא של מוצרים שנחשבים אזרחיים. "תקנות מינהל הייצוא (EAR) קובעות כי הלשכה למינהל הייצוא (BXA) רשאית ליידע את היצואנים, באופן אינדיבידואלי או באמצעות תיקון ל - EAR, כי נדרש רשיון ליצוא או לייצוא מחדש לגופים מסוימים. EAR מכילה רשימה של ישויות כאלה", נכתב באתר המחלקה.
לצד הכור הגרעיני בדימונה נמצאת גם אוניברסיטת בן גוריון בשל מחשב העל שהיא מתפעלת. מחשבי על מיועדים, בין היתר, גם לביצוע סימולציות גרעיניות. באוניברסיטת בן גוריון יש את המסלול היחידי בישראל ללימודי הנדסת גרעין. צירוף מקרים? לא ממש.
לפי מאמר של bis.doc.gov: "אוניברסיטת בן גוריון, בגלל מחשבים עם יכולות של בין 2,000 ל -7,000 מיליון פעולות היורטיות לשנייה (MTOPS)". וזה מסמך משנת 1997. במסמך חדש יותר מחודש יוני האחרון נכתב כי כל מכירת מחשב מעל Tier3 לבן גוריון דורש אישור אמריקאי מיוחד. מה זה Tier 3? שאלה מצוינת.
משרד המסחר של ארה"ב קבע סולם לביצועים של מחשבי על בשם Adjusted Peak Performance או APP בקיצור. בעברית: ביצועי שיא מותאמים. מטרת הסולם היא לקבוע אילו מחשבים יכולים לשמש לסימולציה גרעינית ואילו לא. בהתאם לסולם זה נקבעו קבוצות מדינות אליהן ניתן לייצא מערכות מחשוב תחת רגולציית 15 CFR.
הסולם הוצג ב-2006 כדי לסנכן את ארה"ב עם הסכם ואסנאר לייצוא מוצרים דו שימושיים והוא החליף סולם קודם בשם Composite Theoretical Performance. כדי לחשב ביצועים של כל מערכת מחשוב יש משוואה שבסופה יוצאת תוצאה שמתוארת במושג שנקרא Weighted TeraFLOPS או WT. התוצאה מייצגת את ביצועי השיא המותאמים של המחשב המסוים.
לפי הסולם, מחשבים עם כוח מחשוב שווה ערך ל-32WT מותרים לייצוא למגוון מדינות בקבוצה שמותר לייצא Tier 3. ישראל גם ברשימת המדינות. עם זאת, כאמור, לפי הפרסום האמריקאי העדכני, כל ייצוא מחשב לבן גוריון עם כוח מחשוב מעל ל-32WT דורש אישור ייצוא אמריקאי.
אין ספק כי הנוכחות של הכור בדימונה ושל אוניברסיטת בן גוריון ברשימת הפיקוח על הייצוא האזרחי (דו-שימושי) של משרד המסחר האמריקאי מראה כי למרות העמימות, האמריקאים לא ממש חושבים שמדובר במפעל טקסטיל. ולכן, הם שמים את שני המרכיבים הללו תחת עינו הפקוחה של הבית הלבן. לכל מקרה. אם מישהו בישראל ינסה.
