היום השני לכנס היבשה והלוגיסטיקה: צה"ל מציג - עתיד לוגיסטי מאויש מרחוק
"פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים בתחומי הלוגיסטיקה מאפשרים היום לצה"ל לייצר אורך נשימה לוגיסטי ליחידה הלוחמת והמתמרנת כדי שתוכל להשלים את משימתה ללא צורך בזנב לוגיסטי ארוך" אומר הבוקר תא"ל זיו אבטליון
דן ארקין
| 17/05/2017
צילום: גלעד קוולרצ'יק
"פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים בתחומי הלוגיסטיקה מאפשרים היום לצה"ל לייצר אורך נשימה לוגיסטי ליחידה הלוחמת והמתמרנת כדי שתוכל להשלים את משימתה ללא צורך בזנב לוגיסטי ארוך", אומר הבוקר תא"ל זיו אבטליון, ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה בצה"ל בפתיחת היום השני של כנס לחימת היבשה והלוגיסטיקה, הנערך ביד לשריון בלטרון בשיתוף ישראל דיפנס ועמותת השריון.
תא"ל אבטליון אומר כי כיום יש אפשרויות לספק כוחות מתמרנים ללא צורך במסדרונות מאובטחים ארוכים, מסכני אדם ויקרים. הטכנולוגיה מאפשרת לייצר עצמאות לכוח המתמרן מבחינת זמינות דלק, תחמושת, מזון ועוד. ניתן להתקין תשתיות דלק, ניתן לנצל אנרגיה סולרית, ניתן להשתמש במדפסות תלת ממדיות ליצירת חלקים וחלפים – כל זה בלי זנב לוגיסטי.
עוד דוגמאות שהן בפיתוח או בשימוש: רופא מטפל בפצוע בשדה הקרב, מצויד בטבלט שבו הוא מקבל הנחיות מקצועיות מרופא מומחה בעורף. רובוט מפנה פצועים. שיירה לוגיסטית שכולה נשלטת מרחוק. הולך וגובר השימוש בכלי טיס בלתי מאויישים, ברחפנים ובכלים יבשתיים אוטונומיים.
תא"ל אבטליון מציין לטובה את המיזוג בין מפקדת זרוע היבשה לבין אט"ל, שבוצע בשנה שעברה, ותרם רבות ליישום טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל, בשדה הקרב ועיקר בלוגיסטיקה. המהפכה הדיגיטלית היא שאיפשרה את הפיתוחים הטכנולוגיים הללו ואת הטמעתה בצה"ל.
תא"ל (מיל') רוני מורנו, משנה למנכ"ל משרד הביטחון, הכריז בהרצאתו כי חלום בן גוריון קורם עוד. הושלמה הקמת עיר הבה"דים והיום מתאמנים שם 8,000 איש ואשה. מפרסמים ויפורסמו מכרזים להקמת קריית התקשוב בבאר שבע וקריית המודיעין. הושלמה הגדר מול גבול מצרים ונעשית עבודה בגבולות ירדן וסביב עזה ובגבול הסורי. פרוייקט גדול הוא העברת תשתיות מהמרכז לפריפריה. טיפול במעברי הגבול. ב-15 מעברי גבול במדינה עוברים 12 איש בשנה וכמויות עצומות של סחורות. משרד הביטחון מעודד רכש כחול-לבן.
"ב-11 ביוני יתקיים ברחבי הארץ תרגיל חירום לאומי שיתבסס על 'סיפור מעשה' של רעש אדמה חזק. בתרגיל ישתתפו כולם - מראש הממשלה ועד אחרון האזרחים. ייבדקו בעיקר שיתוף הפעולה בין הצבא למגזר האזרחי" – הודיע הבוקר תא"ל (מיל) זאב (ווה) צוק-רם סגן ראש המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה.
צוק-רם אמר בהרצאתו בכנס לוחמת היבשה ולוגיסטיקה ביד לשריון כי בזירה האזרחית עוסקים גופים רבים בטיפול ובהתנהגות במצבי חירום – 257 רשויות מקומיות, מפעלים חיוניים, צה"ל, פיקוד העורף, משטרה, מד"א, כיבוי אש, רח"ל והמטה לביטחון לאומי. כל אלו חייבים לטפל באזרחי המדינה בעת חירום וכאשר הם נתונים לאיומים שונים, מרעש אדמה ועד מטחי טילים.
מה יקרה כאשר יפלו על המדינה עשרות או מאות טילים? הפעלת משק בשעת חירום פירושו הסברה ומידע לאוכלוסיה, הבאת מזון לאוכלוסיה יושבת במקלטים, פינוי נפגעים פצועים וחולים לבתי חולים, בעיקר תושבים מנועי תנועה. המשימה היא גם לקיים את מרקם החיים גם בחירום ובאסון כדי שהמשק ימשיך לפעול וגם לייצר. מדובר על הפעלת אמצעי תחבורה, אוטובוסים להסעה ולפינוי אזרחים. וגם, שלא נצטרך, טיפול בקבורת מתים. זיהוי, קבורה וטיפול במשפחות. כל זה, אומר צוק-רום עדיין לא תפור עד הסוף, אבל עובדים קשה על זה.
תא"ל (מיל') שמואל צוקר, לשעבר ראש מנהל ההרכשה והייצור במשרד הביטחון, הרחיב את הדיבור על יחסי דורש לרוכש, כלומר צה"ל המחליט שהוא זקוק לציוד מסויים והרוכש שהוא משרד הביטחון. "היקף הרכש בישראל הוא אדיר", אומר צוקר, "כעשרה מיליארד שקלים הזמנות ועוד יותר משלושה מיליארד דולר סיוע חו"ל. גופים רבים עוסקים ברכש – משרד הביטחון, שהוא ארגון הרכש הגדול במדינה, וכן מפא"ת, אהוב (בינוי), משלחות משהב"ט בחו"ל, מנהל המעבר דרומה. ריבוי גופי הרכש מצריך חיבור הדוק בין הדורש לבין הרוכש, ובמקרים רבים החיבור הזה עדיין איננו הדוק דיו".
דוגמאות רכש: מתפוצץ נגמ"ש בסג'עייה שבעזה בצוק איתן – מיד יש הזמנה ל-300 נמ"רים. קורה משהו – נולדת הזמנה מיידית למאות פצצות. אלא שליצרן בחו"ל אין ברשותו מאות פצצות, וייצור 300 נמ"רים נמשך זמן רב, וכבר קרה שהתגלה צורך ברכיב מסויים לטיל מסויים, ומתברר פתאום שהיצרן בחו"ל כפוף לאמברגו שהכריזה ממשלתו.
צוקר מספר כי משהב"ט מעוניין לטפח רכש בפריפריה והוא מוסיף למחיר 15 אחוז ליצרן בפריפריה. "אבל משרדי ממשלה אחרים אינם נוהגים כך. ואז אני משלם עבור שולחן שמייצרים בפריפריה 15 אחוז יותר מהתשלום שמשלם משרד הבריאות עבור אותו שולחן". בפרוייקט הענק המעבר דרומה יש הזמנות של עשרות מיליארדי שקלים לכמה שנים. המקנה של צוקר היא שחייב להיות ממשק הדוק בין הדורש (בדרך כלל צה"ל) לבין הרוכש, משרד הביטחון.
שני קציני המטה הכללי של צבא בריטניה, ברידגדיר מרטין מור וקולונל ג'ים פריסט, הרחיבו את הדיבור על התפתחות נושא הלוגיסטיקה בצבא הבריטי. מסקנתם, על סמך ניסיון יחידות הצבא הבריטי שלחמו בעירק ובאפגניסטן היא כי בלוגיסטיקה חייב להיות שילוב של טכנולוגיה ומידע. הצבא הבריטי בונה כוח לחימה בגודל של בריגדה, שבו יהיה גוף לוגיסטי עצמאי שיאפשר לכוח לנוע 2,000 ק"מ ללא צורך בסיוע של זנב לוגיסטי. העתיד טמון בשימוש בשיירות אוטונומיות, רכב אוטונומי להעברת ציוד ואספקה, שימוש בכלי טיס וברחפנים בלתי מאויישים לזירוז העברת תספוקת ולוגיסטיקה לכוחות המתמרנים והלוחמים.
"פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים בתחומי הלוגיסטיקה מאפשרים היום לצה"ל לייצר אורך נשימה לוגיסטי ליחידה הלוחמת והמתמרנת כדי שתוכל להשלים את משימתה ללא צורך בזנב לוגיסטי ארוך" אומר הבוקר תא"ל זיו אבטליון
"פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים בתחומי הלוגיסטיקה מאפשרים היום לצה"ל לייצר אורך נשימה לוגיסטי ליחידה הלוחמת והמתמרנת כדי שתוכל להשלים את משימתה ללא צורך בזנב לוגיסטי ארוך", אומר הבוקר תא"ל זיו אבטליון, ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה בצה"ל בפתיחת היום השני של כנס לחימת היבשה והלוגיסטיקה, הנערך ביד לשריון בלטרון בשיתוף ישראל דיפנס ועמותת השריון.
תא"ל אבטליון אומר כי כיום יש אפשרויות לספק כוחות מתמרנים ללא צורך במסדרונות מאובטחים ארוכים, מסכני אדם ויקרים. הטכנולוגיה מאפשרת לייצר עצמאות לכוח המתמרן מבחינת זמינות דלק, תחמושת, מזון ועוד. ניתן להתקין תשתיות דלק, ניתן לנצל אנרגיה סולרית, ניתן להשתמש במדפסות תלת ממדיות ליצירת חלקים וחלפים – כל זה בלי זנב לוגיסטי.
עוד דוגמאות שהן בפיתוח או בשימוש: רופא מטפל בפצוע בשדה הקרב, מצויד בטבלט שבו הוא מקבל הנחיות מקצועיות מרופא מומחה בעורף. רובוט מפנה פצועים. שיירה לוגיסטית שכולה נשלטת מרחוק. הולך וגובר השימוש בכלי טיס בלתי מאויישים, ברחפנים ובכלים יבשתיים אוטונומיים.
תא"ל אבטליון מציין לטובה את המיזוג בין מפקדת זרוע היבשה לבין אט"ל, שבוצע בשנה שעברה, ותרם רבות ליישום טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל, בשדה הקרב ועיקר בלוגיסטיקה. המהפכה הדיגיטלית היא שאיפשרה את הפיתוחים הטכנולוגיים הללו ואת הטמעתה בצה"ל.
תא"ל (מיל') רוני מורנו, משנה למנכ"ל משרד הביטחון, הכריז בהרצאתו כי חלום בן גוריון קורם עוד. הושלמה הקמת עיר הבה"דים והיום מתאמנים שם 8,000 איש ואשה. מפרסמים ויפורסמו מכרזים להקמת קריית התקשוב בבאר שבע וקריית המודיעין. הושלמה הגדר מול גבול מצרים ונעשית עבודה בגבולות ירדן וסביב עזה ובגבול הסורי. פרוייקט גדול הוא העברת תשתיות מהמרכז לפריפריה. טיפול במעברי הגבול. ב-15 מעברי גבול במדינה עוברים 12 איש בשנה וכמויות עצומות של סחורות. משרד הביטחון מעודד רכש כחול-לבן.
"ב-11 ביוני יתקיים ברחבי הארץ תרגיל חירום לאומי שיתבסס על 'סיפור מעשה' של רעש אדמה חזק. בתרגיל ישתתפו כולם - מראש הממשלה ועד אחרון האזרחים. ייבדקו בעיקר שיתוף הפעולה בין הצבא למגזר האזרחי" – הודיע הבוקר תא"ל (מיל) זאב (ווה) צוק-רם סגן ראש המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה.
צוק-רם אמר בהרצאתו בכנס לוחמת היבשה ולוגיסטיקה ביד לשריון כי בזירה האזרחית עוסקים גופים רבים בטיפול ובהתנהגות במצבי חירום – 257 רשויות מקומיות, מפעלים חיוניים, צה"ל, פיקוד העורף, משטרה, מד"א, כיבוי אש, רח"ל והמטה לביטחון לאומי. כל אלו חייבים לטפל באזרחי המדינה בעת חירום וכאשר הם נתונים לאיומים שונים, מרעש אדמה ועד מטחי טילים.
מה יקרה כאשר יפלו על המדינה עשרות או מאות טילים? הפעלת משק בשעת חירום פירושו הסברה ומידע לאוכלוסיה, הבאת מזון לאוכלוסיה יושבת במקלטים, פינוי נפגעים פצועים וחולים לבתי חולים, בעיקר תושבים מנועי תנועה. המשימה היא גם לקיים את מרקם החיים גם בחירום ובאסון כדי שהמשק ימשיך לפעול וגם לייצר. מדובר על הפעלת אמצעי תחבורה, אוטובוסים להסעה ולפינוי אזרחים. וגם, שלא נצטרך, טיפול בקבורת מתים. זיהוי, קבורה וטיפול במשפחות. כל זה, אומר צוק-רום עדיין לא תפור עד הסוף, אבל עובדים קשה על זה.
תא"ל (מיל') שמואל צוקר, לשעבר ראש מנהל ההרכשה והייצור במשרד הביטחון, הרחיב את הדיבור על יחסי דורש לרוכש, כלומר צה"ל המחליט שהוא זקוק לציוד מסויים והרוכש שהוא משרד הביטחון. "היקף הרכש בישראל הוא אדיר", אומר צוקר, "כעשרה מיליארד שקלים הזמנות ועוד יותר משלושה מיליארד דולר סיוע חו"ל. גופים רבים עוסקים ברכש – משרד הביטחון, שהוא ארגון הרכש הגדול במדינה, וכן מפא"ת, אהוב (בינוי), משלחות משהב"ט בחו"ל, מנהל המעבר דרומה. ריבוי גופי הרכש מצריך חיבור הדוק בין הדורש לבין הרוכש, ובמקרים רבים החיבור הזה עדיין איננו הדוק דיו".
דוגמאות רכש: מתפוצץ נגמ"ש בסג'עייה שבעזה בצוק איתן – מיד יש הזמנה ל-300 נמ"רים. קורה משהו – נולדת הזמנה מיידית למאות פצצות. אלא שליצרן בחו"ל אין ברשותו מאות פצצות, וייצור 300 נמ"רים נמשך זמן רב, וכבר קרה שהתגלה צורך ברכיב מסויים לטיל מסויים, ומתברר פתאום שהיצרן בחו"ל כפוף לאמברגו שהכריזה ממשלתו.
צוקר מספר כי משהב"ט מעוניין לטפח רכש בפריפריה והוא מוסיף למחיר 15 אחוז ליצרן בפריפריה. "אבל משרדי ממשלה אחרים אינם נוהגים כך. ואז אני משלם עבור שולחן שמייצרים בפריפריה 15 אחוז יותר מהתשלום שמשלם משרד הבריאות עבור אותו שולחן". בפרוייקט הענק המעבר דרומה יש הזמנות של עשרות מיליארדי שקלים לכמה שנים. המקנה של צוקר היא שחייב להיות ממשק הדוק בין הדורש (בדרך כלל צה"ל) לבין הרוכש, משרד הביטחון.
שני קציני המטה הכללי של צבא בריטניה, ברידגדיר מרטין מור וקולונל ג'ים פריסט, הרחיבו את הדיבור על התפתחות נושא הלוגיסטיקה בצבא הבריטי. מסקנתם, על סמך ניסיון יחידות הצבא הבריטי שלחמו בעירק ובאפגניסטן היא כי בלוגיסטיקה חייב להיות שילוב של טכנולוגיה ומידע. הצבא הבריטי בונה כוח לחימה בגודל של בריגדה, שבו יהיה גוף לוגיסטי עצמאי שיאפשר לכוח לנוע 2,000 ק"מ ללא צורך בסיוע של זנב לוגיסטי. העתיד טמון בשימוש בשיירות אוטונומיות, רכב אוטונומי להעברת ציוד ואספקה, שימוש בכלי טיס וברחפנים בלתי מאויישים לזירוז העברת תספוקת ולוגיסטיקה לכוחות המתמרנים והלוחמים.
