צפ"ק תשאר עם טילים גרעיניים. הפגנת הכוח האמריקאית מיועדת לסין. דעה
עמי רוחקס דומבה
| 20/04/2017
https://www.youtube.com/watch?v=ZQxW_ipxEEo
המצעד הצבאי של צפון קוריאה שנערך לפני מספר ימים העלה שוב את השאלה כיצד ארה"ב צריכה להגיב. אם בכלל. בפתח דיון כזה ראוי קודם לשאול את השאלה למה בכלל ארה"ב צריכה להגיב. מה הסיכון שגרעין צפון קוריאני מציב לארה"ב או לאינטרסים שלה באזור שמצדיק לקיחת סיכון למלחמה גרעינית עם צפון קוריאה.
את האיומים של צפ"ק כלפי ארה"ב ניתן לחלק לשלוש - איום ישיר על ארה"ב. איום על בנות ברית באסיה - בעיקר דרום קוריאה ויפן. איום עקיף על בנות ברית בעולם באמצעות פרופיליזציה של טכנולוגיה גרעינית למדינות כמו איראן, מצרים ואחרות.
מתך שלושת האיומים, רק האיום הישיר על ארה"ב חדש. שני האיומים האחרים - איום על יפן ודרום קוריאה ואיום לפרופיליזציה, קיימים לפחות מ-2006. המצעד האחרון חשף את האיום הישיר על ארה"ב ומכאן ערך המוסף שלו בהיבט ניהול סיכונים אמריקאי.
חשוב לציין כי על אף חשיפת טילים ביניבשתיים עם טווח לפגיעה ישירה בארה"ב, לא ניתן להסיק מהמצעד את מידת המבצעיות שלהם או את היקף ההצטיידות של צפ"ק בטילים אלו עם רש"ק גרעיני. כן ניתן לומר שצפ"ק חשפה בעבר רש"ק גרעיני מוקטן שניתן להתקנה בטיל.
הסיכון: תקיפה גרעינית ישירה על ארה"ב
אם בוחנים את האיום הגרעיני מצד צפ"ק כלפי ארה"ב, ניתן לראות שאינו חדש. כבר ב-2006, לפני יותר מעשור, צפ"ק ביצעה ניסוי גרעיני ראשון שסימל לעולם שיש לה יכולות לבנות פצצה גרעינית. מאז, ארה"ב מספקת מטרייה גרעינית ליפן ודרום קוריאה מול פיוניאנג. כלומר, הטענה שמדובר באיום חדש אינה נכונה. בעשור האחרון, גם טיל גרעיני קצר טווח שהיה פוגע ביפן או דרום קוריאה עלול היה להצית מלחמה גרעינית בין צפ"ק לארה"ב.
מכאן ניתן ללמוד שמבחינה אסטרטגית, ארה"ב מתמודדת עם איום המלחמה הגרעינית מול צפ"ק לפחות כבר עשור. יחד עם זאת, יאמר פלוני, שעד היום ארה"ב לא התמודדה עם איום ישיר של תקיפה גרעינית מצד צפ"ק. וזה סיכון שארה"ב חייבת לנטרל.
לצורך סיכום ביניים, הטיעון הוא שהמצעד האחרון חושף את ארה"ב לאיום גרעיני ישיר מצד צפ"ק וזה מצדיק פעולה צבאית כנגד צפ"ק לנטרול איום זה. הטענה כמובן מוזרה, היות והמשמעות היא שהאיום הזהה שהיה עד היום רק כלפי יפן ודרום קוריאה לא הצדיק זאת. אחת ההשערות הלוגיות שניתן להסיק מה'דחיפות' שצצה עם הטילים שמגיעים לארה"ב, היא שארה"ב לא התכוונה או מתכוונת להפעיל מטרייה גרעינית אם יפן או דרום קוריאה יותקפו בגרעין צפ"קי.
יעדי מהלך צבאי אמריקאי שמטרתו נטרול האיום הצפ"קי יהיו השמדת כל הטילים והמשגרים ארוכי הטווח של צפ"ק שיכולים לפגוע בארה"ב, וכן השמדת תשתית הייצור שלהם כולל מתקנים ואנשים קשורים. לצד השמדת היכולת ותשתית הייצור של הטילים והגרעין, ארה"ב תהיה חייבת גם לבצע שינוי משטר יזום כדי להקטין את הסיכון העתידי מצד אלו שעלולים ללחוץ על 'הכפתור האדום'. כלומר, לדאוג שמקבלי ההחלטות בצפ"ק יהיו נטולי כוונות התקפיות כלפי ארה"ב. או לפחות עם כוונות מוקטנות כאלו.
עלות הטעות של תקיפת צפ"ק
תכנית מבצעית להשגת יעדי מהלך צבאי אמריקאי כפי שפורט לעיל כוללת התייחסות לעלות הטעות. כלומר, מה המחיר שארה"ב תשלם אם המבצע לא ילך כמתוכנן, כולל צפי לא נכון של תגובת צפ"ק.
אם מתבססים על סימנים גלויים, כולל המצעד הצבאי האחרון, יש להניח שצפ"ק מחזיקה בטילים ארוכי טווח עם רש"ק גרעיני. הנחה אחרת תהיה טעות ללא מודיעין מדויק שיכול להפריך את הטענה. חלקם ניתנים להפעלה ממשגר נייח וחלקם ממשגר נייד.
את אלו הנייחים, ניתן לשגר מסילואים מוסתרים או ממיקומים חשאיים או אזרחיים. אם לא יודעים עליהם מראש, יהיה קשה ליירט את הטילים טרם שיגורם. את הניידים אפשר לשגר כמעט מכל מקום בצפ"ק וקשה ליירט אותם בלי מודיעין מקדים. משגרים ניידים גם יכולים להיות בתנועה מתמדת שמקשה על הזיהוי שלהם. כלומר, עלות הטעות של תקיפת צפ"ק היא שיגור טילים גרעיניים על ארה"ב. זו צריכה להיות ההנחה המבצעית. שוב, אלא אם לארה"ב יש מידע ודאי שלצפ"ק אין יכולת כזו.
אם ישוגרו טילים כאלו, השאלה כמה לא יפעלו מסיבות טכניות וכמה ייורטו על ידי ארה"ב בדרך. בכל זאת, סביר להניח שעלות טעות מינימלית תהיה שלפחות טיל גרעיני אחד יעבוד ויפגע במרכז עיר גדולה בארה"ב. פגיעה כזו תייצר עשרות או מאות אלפי הרוגים כולל נזק כלכלי גדול לארה"ב. פגיעה כזו גם תצית מלחמה גרעינית עם צפ"ק שתוצאותיה לא ידועות מבחינת כמות הרוגים.
לצד הפגיעה הישירה בארה"ב, תתכן גם פגיעה בחיילים אמריקאים המוצבים בסביבת צפ"ק. הערכות מדברות על סד"כ של כ-80,000 חיילים אמריקאים בבסיסים באזור. צפ"ק ככל הנראה תשגר גם לעברם טילים גרעיניים עם הסתברות גדולה יותר להצלחה כי יש לה יותר טילים לטווחים כאלו. הנחה נוספת היא שצפ"ק מחזיקה בצוללות עם טילים גרעיניים לצורך מכה שניה על יפן ודרום קוריאה. צפ"ק יכולה גם לשנע פצצות גרעין לבסיסים אמריקאים באזור באמצעים אחרים. קרקעיים, מוטסים או ימיים, ולהעלות את הסתברות הפגיעה בחיילים אמריקאים.
לסיכום, עלות הטעות של תקיפת צפ"ק יכולה להגיע לעשרות או מאות אלפי הרוגים אמריקאים, נזק כלכלי אדיר לארה"ב ולאסיה, וייתכן גם לפתיחת חזית מול סין שלא תוכל להישאר אדישה לנוכח מלחמה גרעינית בין ארה"ב לצפ"ק. גם בניקוי עימות עם סין, עדיין מדובר בעלות טעות גדולה לארה"ב.
בהינתן עלות טעות שכזו, עולה השאלה האם הסיכון שהוגדר קודם לכן גדול מעלות הטעות המשוערת. רק במצב כזה יהיה כדאי לארה"ב לתקוף את צפ"ק. כדי לענות על השאלה, צריך להניח שצפ"ק נשארת עם טילים גרעיניים ארוכי טווח מבצעיים שיכולים לפגוע בארה"ב. במציאות כזו, צריך להגדיר את הסתברות המימוש של האיום בשני מצבים. מצד אחד שבו השלטון של קים לא מאוים. מצב שני, שארה"ב מאיימת על שלטונו של קים.
שני המצבים המתוארים הם נגזרת של ההנחה האסטרטגית שנשק גרעיני נועד למטרת הרתעה ושימור שלטון. לאור העובדה שצפ"ק ככל הנראה מחזיקה בנשק כזה מאז הניסוי ב-2006, אין סיבה לחשוב אחרת.
מכאן ניתן להניח כי כל עוד קים לא ירגיש ששלטונו מאוים, הוא לא ימהר להשתמש בנשק גרעיני. נשק כזה מעצם קיומו הופך להיות הקלף היחיד ששומר על שלטונו. בהינתן שהסיכון להתממשות האיום קטן, האם עלות הטעות כדאית? צריך לזכור שמהלך התקפי של ארה"ב יביא למימוש הסיכון בוודאות.
טענה זו נכונה גם כלפי יפן ודרום קוריאה. עבורן, האיום הגרעיני מצד צפ"ק קיים כבר מעל עשור. צפ"ק מעולם לא מימשה אותה בשל אותה סיבה שפורטה לעיל. כלומר, צפ"ק התנהגה עד היום בצורה רציונלית לפי מודל ההרתעה הידוע מול המטרייה הגרעינית של ארה"ב מעל דרום קוריאה ויפן.
המשמעות היא כי על אף הטילים ארוכי הטווח שהוצגו במצעד האחרון בצפ"ק, משוואת כדאיות תקיפת צפ"ק לא השתנתה עבור ארה"ב. האיום על יפן ודרום קוריאה קיים כבר מעל עשור ומנוהל תחת משוואת ההרתעה הגרעינית. גם איום הפרופיליזציה קיים מאז הניסוי ב-2006, ומה שארה"ב הצליחה לעשות עד היום בנושא, היא תמשיך לעשות. ומול האיום הישיר על ארה"ב, עלות הטעות של התקיפה גדולה מהחלופה של השארת קים בשלטון ולכן לא כדאי לתקוף וגם כאן משוואת ההרתעה הגרעינית צפויה לעבוד. .
ארה"ב משפרת עמדה מול סין. בכסות המשבר בצפ"ק
אם בראייה אסטרטגית טהורה, כל המלצה אחרת לטראמפ פרט לעזיבת קים לנפשו תהיה טעות, מה משיגה ארה"ב ב'עשיית שרירים' מול צפ"ק? ככל הנראה כוחות אלו מיועדים בכלל לחיזוק עמדות מול בייג'ינג, יותר מאשר תקיפת צפ"ק.
סין התחילה עוד בשלהי כהונת אובמה לבצר את מעמדה בים סין הדרומי עם איים מלאכותיים. חלק מאיים אלו עברו הליך התחמשות ומשמשים כיום כמרכיבי הקרנת עוצמה של סין מול מדינות סובבות ים סין. גם מול יפן יש לסין סכסוך ארוך שנים על איי Senkaku.
לצד הפן הגיאופוליטי של הרצון הסיני להפוך למעצמה היחידה באסיה, ישנו גם מאבק שליטה על מאגרי אנרגיה בים סין (למידע: ciis.org.cn / forbes.com). כלומר, לארה"ב תחת טראמפ יש אינטרס כפול בים סין - להחזיר לעצמה הקרנת עוצמה ולמנוע מסין גישה חופשית למאגרי אנרגיה מתחת למים.
המשבר בצפ"ק ששיאו מצעד הטילים האחרון ככל הנראה מספק לטראמפ את הכסות שחיפש כדי לחזק נוכחות צבאית באסיה. ואין אליבי יותר טוב מטילים גרעיניים בפיונגיאנג כדי לעשות זאת.
הפתרון: מו"מ עם צפ"ק
לגבי עתיד הטיפול בצפ"ק מצד ארה"ב, החלופה היחידה שנותרה לטראפ זה מו"מ עם קים דרך בייג'ינג. במו"מ כזה טראמפ יכול להשיג מספר יתרונות אם הוא אכן סוחר טוב. יתרון אחד הוא חיזוק מעמד ארה"ב באסיה. האיום הצפ"קי מחייב עיבוי סד"כ אמריקאי באסיה כולל חיילים ומערכות נשק בכלל הזירות.
איום כזה גם דורש פעילות שוטפת של הצי האמריקאי לניטור צפ"ק. תירוץ כזה יכול לסנדל את מאמצי סין למנוע מהצי האמריקאי חופש תנועה בים סין. מו"מ עם קים יכול להקטין משמעותית את הרצון שלו לממש את האיום. ככל שקים ירגיש בטוח בעתידו, כך האיום לממש את הנשק הגרעיני יפחת. קבלה שלו למשפחת העמים חזרה לאחר שנים של סנקציות והדרה מכוונת, יכולה לעשות את העבודה.
בתמורה, טראמפ יכול לבקש מקים פיקוח של הקהילה הבינלאומית על תשתיות הגרעין והטילים של צפ"ק. תקדים איראני כבר יש, וקים מכיר אותו. חשיפה מבוקרת של חלק מהיכולות המבצעיות של צפ"ק תספק למודיעין האמריקאי תובנות שאין לו היום וגם תפחית סיכון לתקלות טכניות. איום התקלה הטכנית במקרה של צפ"ק אולי גדול יותר מאיום הלחיצה על הכפתור לאור המצב הכלכלי של המדינה.
יתרון נוסף שטראמפ יכול להשיג במו"מ עם קים הוא הבטחה לשיפור תנאי האזרחים במדינה, כולל ביטול מחנות העבודה והמאסר. בהיבט מוסרי, זה יהיה הישג אדיר לנשיא אמריקאי.
סין מבחינתה יכולה להשיג מארה"ב הלבנה חלקית של האחיזה בים סין ותמיכה אמריקאית, גם אם לא כתובה, ביוזמת "חגורה אחת, כביש אחד". תמורת פיקוח חלקי על צפ"ק, הרגעת הרוחות באסיה, חיזוק עמדות בים סין והטבת חיים לאזרחי צפ"ק, יהיה שווה לבית הלבן לאכול את הצפרדע.
אין ספק כי צפ"ק שיחקה נכון בקלפים במהלך שני העשורים האחרונים מול ארה"ב, והצליחה להשיג יכולות גרעיניות ותעשיית טילים מפותחת. לאור זאת, אחת השאלות העולות מהמשבר הנוכחי בצפ"ק היא כיצד הקהילה הבינלאומית יכולה למנוע פרופיליזציה של נשק גרעיני למדינות נוספות החושקות בו. צפ"ק ואיראן הוכיחו קבל עם ועדה שהמנגנונים הקיימים כולל איום בכוח צבאי, סנקציות כלכליות ואמנות כמו ה-NPT וה-NSG הוכיחו שהם אפקטיביים בעיקר בדחייה של רכישת יכולות כאלו - לא במניעה.
המצעד הצבאי של צפון קוריאה שנערך לפני מספר ימים העלה שוב את השאלה כיצד ארה"ב צריכה להגיב. אם בכלל. בפתח דיון כזה ראוי קודם לשאול את השאלה למה בכלל ארה"ב צריכה להגיב. מה הסיכון שגרעין צפון קוריאני מציב לארה"ב או לאינטרסים שלה באזור שמצדיק לקיחת סיכון למלחמה גרעינית עם צפון קוריאה.
את האיומים של צפ"ק כלפי ארה"ב ניתן לחלק לשלוש - איום ישיר על ארה"ב. איום על בנות ברית באסיה - בעיקר דרום קוריאה ויפן. איום עקיף על בנות ברית בעולם באמצעות פרופיליזציה של טכנולוגיה גרעינית למדינות כמו איראן, מצרים ואחרות.
מתך שלושת האיומים, רק האיום הישיר על ארה"ב חדש. שני האיומים האחרים - איום על יפן ודרום קוריאה ואיום לפרופיליזציה, קיימים לפחות מ-2006. המצעד האחרון חשף את האיום הישיר על ארה"ב ומכאן ערך המוסף שלו בהיבט ניהול סיכונים אמריקאי.
חשוב לציין כי על אף חשיפת טילים ביניבשתיים עם טווח לפגיעה ישירה בארה"ב, לא ניתן להסיק מהמצעד את מידת המבצעיות שלהם או את היקף ההצטיידות של צפ"ק בטילים אלו עם רש"ק גרעיני. כן ניתן לומר שצפ"ק חשפה בעבר רש"ק גרעיני מוקטן שניתן להתקנה בטיל.
הסיכון: תקיפה גרעינית ישירה על ארה"ב
אם בוחנים את האיום הגרעיני מצד צפ"ק כלפי ארה"ב, ניתן לראות שאינו חדש. כבר ב-2006, לפני יותר מעשור, צפ"ק ביצעה ניסוי גרעיני ראשון שסימל לעולם שיש לה יכולות לבנות פצצה גרעינית. מאז, ארה"ב מספקת מטרייה גרעינית ליפן ודרום קוריאה מול פיוניאנג. כלומר, הטענה שמדובר באיום חדש אינה נכונה. בעשור האחרון, גם טיל גרעיני קצר טווח שהיה פוגע ביפן או דרום קוריאה עלול היה להצית מלחמה גרעינית בין צפ"ק לארה"ב.
מכאן ניתן ללמוד שמבחינה אסטרטגית, ארה"ב מתמודדת עם איום המלחמה הגרעינית מול צפ"ק לפחות כבר עשור. יחד עם זאת, יאמר פלוני, שעד היום ארה"ב לא התמודדה עם איום ישיר של תקיפה גרעינית מצד צפ"ק. וזה סיכון שארה"ב חייבת לנטרל.
לצורך סיכום ביניים, הטיעון הוא שהמצעד האחרון חושף את ארה"ב לאיום גרעיני ישיר מצד צפ"ק וזה מצדיק פעולה צבאית כנגד צפ"ק לנטרול איום זה. הטענה כמובן מוזרה, היות והמשמעות היא שהאיום הזהה שהיה עד היום רק כלפי יפן ודרום קוריאה לא הצדיק זאת. אחת ההשערות הלוגיות שניתן להסיק מה'דחיפות' שצצה עם הטילים שמגיעים לארה"ב, היא שארה"ב לא התכוונה או מתכוונת להפעיל מטרייה גרעינית אם יפן או דרום קוריאה יותקפו בגרעין צפ"קי.
יעדי מהלך צבאי אמריקאי שמטרתו נטרול האיום הצפ"קי יהיו השמדת כל הטילים והמשגרים ארוכי הטווח של צפ"ק שיכולים לפגוע בארה"ב, וכן השמדת תשתית הייצור שלהם כולל מתקנים ואנשים קשורים. לצד השמדת היכולת ותשתית הייצור של הטילים והגרעין, ארה"ב תהיה חייבת גם לבצע שינוי משטר יזום כדי להקטין את הסיכון העתידי מצד אלו שעלולים ללחוץ על 'הכפתור האדום'. כלומר, לדאוג שמקבלי ההחלטות בצפ"ק יהיו נטולי כוונות התקפיות כלפי ארה"ב. או לפחות עם כוונות מוקטנות כאלו.
עלות הטעות של תקיפת צפ"ק
תכנית מבצעית להשגת יעדי מהלך צבאי אמריקאי כפי שפורט לעיל כוללת התייחסות לעלות הטעות. כלומר, מה המחיר שארה"ב תשלם אם המבצע לא ילך כמתוכנן, כולל צפי לא נכון של תגובת צפ"ק.
אם מתבססים על סימנים גלויים, כולל המצעד הצבאי האחרון, יש להניח שצפ"ק מחזיקה בטילים ארוכי טווח עם רש"ק גרעיני. הנחה אחרת תהיה טעות ללא מודיעין מדויק שיכול להפריך את הטענה. חלקם ניתנים להפעלה ממשגר נייח וחלקם ממשגר נייד.
את אלו הנייחים, ניתן לשגר מסילואים מוסתרים או ממיקומים חשאיים או אזרחיים. אם לא יודעים עליהם מראש, יהיה קשה ליירט את הטילים טרם שיגורם. את הניידים אפשר לשגר כמעט מכל מקום בצפ"ק וקשה ליירט אותם בלי מודיעין מקדים. משגרים ניידים גם יכולים להיות בתנועה מתמדת שמקשה על הזיהוי שלהם. כלומר, עלות הטעות של תקיפת צפ"ק היא שיגור טילים גרעיניים על ארה"ב. זו צריכה להיות ההנחה המבצעית. שוב, אלא אם לארה"ב יש מידע ודאי שלצפ"ק אין יכולת כזו.
אם ישוגרו טילים כאלו, השאלה כמה לא יפעלו מסיבות טכניות וכמה ייורטו על ידי ארה"ב בדרך. בכל זאת, סביר להניח שעלות טעות מינימלית תהיה שלפחות טיל גרעיני אחד יעבוד ויפגע במרכז עיר גדולה בארה"ב. פגיעה כזו תייצר עשרות או מאות אלפי הרוגים כולל נזק כלכלי גדול לארה"ב. פגיעה כזו גם תצית מלחמה גרעינית עם צפ"ק שתוצאותיה לא ידועות מבחינת כמות הרוגים.
לצד הפגיעה הישירה בארה"ב, תתכן גם פגיעה בחיילים אמריקאים המוצבים בסביבת צפ"ק. הערכות מדברות על סד"כ של כ-80,000 חיילים אמריקאים בבסיסים באזור. צפ"ק ככל הנראה תשגר גם לעברם טילים גרעיניים עם הסתברות גדולה יותר להצלחה כי יש לה יותר טילים לטווחים כאלו. הנחה נוספת היא שצפ"ק מחזיקה בצוללות עם טילים גרעיניים לצורך מכה שניה על יפן ודרום קוריאה. צפ"ק יכולה גם לשנע פצצות גרעין לבסיסים אמריקאים באזור באמצעים אחרים. קרקעיים, מוטסים או ימיים, ולהעלות את הסתברות הפגיעה בחיילים אמריקאים.
לסיכום, עלות הטעות של תקיפת צפ"ק יכולה להגיע לעשרות או מאות אלפי הרוגים אמריקאים, נזק כלכלי אדיר לארה"ב ולאסיה, וייתכן גם לפתיחת חזית מול סין שלא תוכל להישאר אדישה לנוכח מלחמה גרעינית בין ארה"ב לצפ"ק. גם בניקוי עימות עם סין, עדיין מדובר בעלות טעות גדולה לארה"ב.
בהינתן עלות טעות שכזו, עולה השאלה האם הסיכון שהוגדר קודם לכן גדול מעלות הטעות המשוערת. רק במצב כזה יהיה כדאי לארה"ב לתקוף את צפ"ק. כדי לענות על השאלה, צריך להניח שצפ"ק נשארת עם טילים גרעיניים ארוכי טווח מבצעיים שיכולים לפגוע בארה"ב. במציאות כזו, צריך להגדיר את הסתברות המימוש של האיום בשני מצבים. מצד אחד שבו השלטון של קים לא מאוים. מצב שני, שארה"ב מאיימת על שלטונו של קים.
שני המצבים המתוארים הם נגזרת של ההנחה האסטרטגית שנשק גרעיני נועד למטרת הרתעה ושימור שלטון. לאור העובדה שצפ"ק ככל הנראה מחזיקה בנשק כזה מאז הניסוי ב-2006, אין סיבה לחשוב אחרת.
מכאן ניתן להניח כי כל עוד קים לא ירגיש ששלטונו מאוים, הוא לא ימהר להשתמש בנשק גרעיני. נשק כזה מעצם קיומו הופך להיות הקלף היחיד ששומר על שלטונו. בהינתן שהסיכון להתממשות האיום קטן, האם עלות הטעות כדאית? צריך לזכור שמהלך התקפי של ארה"ב יביא למימוש הסיכון בוודאות.
טענה זו נכונה גם כלפי יפן ודרום קוריאה. עבורן, האיום הגרעיני מצד צפ"ק קיים כבר מעל עשור. צפ"ק מעולם לא מימשה אותה בשל אותה סיבה שפורטה לעיל. כלומר, צפ"ק התנהגה עד היום בצורה רציונלית לפי מודל ההרתעה הידוע מול המטרייה הגרעינית של ארה"ב מעל דרום קוריאה ויפן.
המשמעות היא כי על אף הטילים ארוכי הטווח שהוצגו במצעד האחרון בצפ"ק, משוואת כדאיות תקיפת צפ"ק לא השתנתה עבור ארה"ב. האיום על יפן ודרום קוריאה קיים כבר מעל עשור ומנוהל תחת משוואת ההרתעה הגרעינית. גם איום הפרופיליזציה קיים מאז הניסוי ב-2006, ומה שארה"ב הצליחה לעשות עד היום בנושא, היא תמשיך לעשות. ומול האיום הישיר על ארה"ב, עלות הטעות של התקיפה גדולה מהחלופה של השארת קים בשלטון ולכן לא כדאי לתקוף וגם כאן משוואת ההרתעה הגרעינית צפויה לעבוד. .
ארה"ב משפרת עמדה מול סין. בכסות המשבר בצפ"ק
אם בראייה אסטרטגית טהורה, כל המלצה אחרת לטראמפ פרט לעזיבת קים לנפשו תהיה טעות, מה משיגה ארה"ב ב'עשיית שרירים' מול צפ"ק? ככל הנראה כוחות אלו מיועדים בכלל לחיזוק עמדות מול בייג'ינג, יותר מאשר תקיפת צפ"ק.
סין התחילה עוד בשלהי כהונת אובמה לבצר את מעמדה בים סין הדרומי עם איים מלאכותיים. חלק מאיים אלו עברו הליך התחמשות ומשמשים כיום כמרכיבי הקרנת עוצמה של סין מול מדינות סובבות ים סין. גם מול יפן יש לסין סכסוך ארוך שנים על איי Senkaku.
לצד הפן הגיאופוליטי של הרצון הסיני להפוך למעצמה היחידה באסיה, ישנו גם מאבק שליטה על מאגרי אנרגיה בים סין (למידע: ciis.org.cn / forbes.com). כלומר, לארה"ב תחת טראמפ יש אינטרס כפול בים סין - להחזיר לעצמה הקרנת עוצמה ולמנוע מסין גישה חופשית למאגרי אנרגיה מתחת למים.
המשבר בצפ"ק ששיאו מצעד הטילים האחרון ככל הנראה מספק לטראמפ את הכסות שחיפש כדי לחזק נוכחות צבאית באסיה. ואין אליבי יותר טוב מטילים גרעיניים בפיונגיאנג כדי לעשות זאת.
הפתרון: מו"מ עם צפ"ק
לגבי עתיד הטיפול בצפ"ק מצד ארה"ב, החלופה היחידה שנותרה לטראפ זה מו"מ עם קים דרך בייג'ינג. במו"מ כזה טראמפ יכול להשיג מספר יתרונות אם הוא אכן סוחר טוב. יתרון אחד הוא חיזוק מעמד ארה"ב באסיה. האיום הצפ"קי מחייב עיבוי סד"כ אמריקאי באסיה כולל חיילים ומערכות נשק בכלל הזירות.
איום כזה גם דורש פעילות שוטפת של הצי האמריקאי לניטור צפ"ק. תירוץ כזה יכול לסנדל את מאמצי סין למנוע מהצי האמריקאי חופש תנועה בים סין. מו"מ עם קים יכול להקטין משמעותית את הרצון שלו לממש את האיום. ככל שקים ירגיש בטוח בעתידו, כך האיום לממש את הנשק הגרעיני יפחת. קבלה שלו למשפחת העמים חזרה לאחר שנים של סנקציות והדרה מכוונת, יכולה לעשות את העבודה.
בתמורה, טראמפ יכול לבקש מקים פיקוח של הקהילה הבינלאומית על תשתיות הגרעין והטילים של צפ"ק. תקדים איראני כבר יש, וקים מכיר אותו. חשיפה מבוקרת של חלק מהיכולות המבצעיות של צפ"ק תספק למודיעין האמריקאי תובנות שאין לו היום וגם תפחית סיכון לתקלות טכניות. איום התקלה הטכנית במקרה של צפ"ק אולי גדול יותר מאיום הלחיצה על הכפתור לאור המצב הכלכלי של המדינה.
יתרון נוסף שטראמפ יכול להשיג במו"מ עם קים הוא הבטחה לשיפור תנאי האזרחים במדינה, כולל ביטול מחנות העבודה והמאסר. בהיבט מוסרי, זה יהיה הישג אדיר לנשיא אמריקאי.
סין מבחינתה יכולה להשיג מארה"ב הלבנה חלקית של האחיזה בים סין ותמיכה אמריקאית, גם אם לא כתובה, ביוזמת "חגורה אחת, כביש אחד". תמורת פיקוח חלקי על צפ"ק, הרגעת הרוחות באסיה, חיזוק עמדות בים סין והטבת חיים לאזרחי צפ"ק, יהיה שווה לבית הלבן לאכול את הצפרדע.
אין ספק כי צפ"ק שיחקה נכון בקלפים במהלך שני העשורים האחרונים מול ארה"ב, והצליחה להשיג יכולות גרעיניות ותעשיית טילים מפותחת. לאור זאת, אחת השאלות העולות מהמשבר הנוכחי בצפ"ק היא כיצד הקהילה הבינלאומית יכולה למנוע פרופיליזציה של נשק גרעיני למדינות נוספות החושקות בו. צפ"ק ואיראן הוכיחו קבל עם ועדה שהמנגנונים הקיימים כולל איום בכוח צבאי, סנקציות כלכליות ואמנות כמו ה-NPT וה-NSG הוכיחו שהם אפקטיביים בעיקר בדחייה של רכישת יכולות כאלו - לא במניעה.
