סקר של צה"ל: יותר ממחצית הנשאלים לא רוצים לעבור לגור או לשרת בדרום
"בדיון הוצגו ממצאי סקר צה"ל על הלכי רוח המשרתים על המעבר דרומה, מהם עלה, בין השאר, כי 55% מהנשאלים הביעו נכונות נמוכה לעבור ולשרת בדרום ורק 8% הביעו נכונות לבחון מעבר מגורים לדרום", כך עולה מפרסום של ועדת חוץ וביטחון
עמי רוחקס דומבה
| 23/03/2017
http://www.negev.mod.gov.il/project/Pages/kiryat_intelligence.aspx
הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), וועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) קיימו השבוע דיון משותף בנושא "מעטפת המשאב האנושי למעבר צה"ל דרומה".
במסמך העקרונות ליישום סיכום הביטחון, אשר נחתם בתאריך 19/05/2016, בין משרדי הביטחון והאוצר, נקבע כי המשרדים יחתמו על סיכום בנושא מעטפת משאבי האנוש למעבר צה"ל דרומה עד לתאריך 01/09/2016, אך עד כה לא נחתם הסיכום.
בדיון הוצגו ממצאי סקר צה"ל על הלכי רוח המשרתים על המעבר דרומה, מהם עלה, בין השאר, כי 55% מהנשאלים הביעו נכונות נמוכה לעבור ולשרת בדרום ורק 8% הביעו נכונות לבחון מעבר מגורים לדרום. אל"מ אריאלה ליזרוביץ', רמ"ח תקציבי יבשה באגף התקציבים של משרד הביטחון אמרה כי מהסקר ניתן להבין כי בהיעדר מעטפת משאבי אנוש ותשתיות לאומיות תומכות, לא ניתן לקיים את מעבר צה"ל דרומה.
מודל המעטפת, כפי שהוצג ע"י צה"ל, אמור להתחיל שנתיים לפני מעבר יחידתו של איש הקבע לדרום, ולהימשך מספר שנים לאחר מכן. שלושת מרכיבי המעטפת הם מענקים לשימור ההון האנושי וייצוב תנאיהם, וכן העתקת המגורים בעתיד לדרום. נושא העתקת המגורים טרם סוכם כלל בין משרד הביטחון ומשרד האוצר, ובצה"ל מעריכים את עלותו בכ-1.8 מיליארד ₪. מענקי השימור ותנאי הייצוב, בהיקף של עד 1.3 מיליארד ₪ סוכמו בין משרד הביטחון למשרד האוצר מבחינה תקציבית כוללת, אך לא הוסכם על רכיבי הסכום.
אל"מ ליזרוביץ': "הסיכום היה צריך להתרחש כבר לפני זמן רב, וכל חבילת ה-1.3 מיליארד ₪ נמצאת על שולחן האוצר ומחכה לאישור. יש פה התעלמות מכך שמדובר שמהלך לאומי ואסטרטגי למדינה כולה ולא רק לצה"ל".
עיקר המחלוקת, כך עלה בדיון, היא בין עמדת משרד הביטחון כי מעטפת משאבי האנוש הינה עבור כל משרתי הקבע, בכל הקריות העוברות לנגב, כולל קריית ההדרכה, לבין עמדת משרד האוצר אשר מבקש כי קריית ההדרכה לא תיכלל בתוך הסיכום.
אל"מ צחי חפץ, רמ"ח משאבים תכנון ובקרה באכ"א: "היעדר המענה לקריית הדרכה מייצר פער חמור באמון המשרתים כלפינו, כי אמרנו שתהיה מעטפת, והם כבר עברו, והיא טרם סוכמה. לאנשים יש קושי אובייקטיבי עם היוממות, אבל גם עם העתקת המגורים, ויש לא מעט בקשות לקצוב את זמן השירות בדרום ולחזור אח"כ למרכז. המשרתים באמ"ן רואים מה קורה עם אנשי קריית ההדרכה, ויש גם יחידה אחת שלהם שכבר עברה, ותוהים לגבי המצב וחוסר הוודאות, ולכן לא מעוניינים לעבור".
משה בכר, מנהל תחום שכר באגף שכר והסכמי עבודה של משרד האוצר: "אין ויכוח על המספרים שהוצגו, של עד 1.3 מיליארד כתקציב כללי, אבל מבחינתנו גם אז קריית ההדרכה לא נכללה בסיכום. לתפיסתנו יש הבדל בין אנשי קריית ההדרכה, לבין אנשי התקשוב ואמ"ן הן מבחינת אופי השירות והן מבחינת האתגר להשאירם, מבלי לזלזל בחשיבותה העקרונית של ההדרכה. אנחנו בוודאות איננו אלה שפיזרו הבטחות על מעטפת לאנשים, ובטח שלא לגבי קריית ההדרכה".
"מעברים בצה"ל מתרחשים כל הזמן, ומצופה ממשרת הקבע בצה"ל לשרת היכן שהוא מוצב. אנחנו לא יודעים מה מבדיל את אירוע קריית ההדרכה ממעברים אחרים שקורים בתוך צה"ל וגם מחוץ לצה"ל, בכוחות הביטחון ובשירות המדינה".
"נערך סיכום בין מנכ"לי המשרדים, ב-10/01/17, וסוכם גם הכיוון לגבי קריית ההדרכה וגם לגבי קריית המודיעין ואנו 98% שם. עם זאת, העבודה השוטפת נעשתה מול אכ"א, ולאחר הסיכום קיבלנו מכתב מאגף התקציבים של משרד הביטחון שלא הלם את הסיכום".
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "אנחנו מדברים כאן להערכתי על כמאה מיליון ₪ מתוך 1.3 מיליארד. אני בהחלט מבין שיש אירועים שפוחדים מהשלכות רוחב שלהם, אבל זה אירוע סינגולרי של פעם במאה שנה. האירוע הזה נתפס ציבורית אחרת, והמדינה חייבת להוציא את הכסף הזה, בטח בכדי לתת מענה לאלה שכבר עברו".
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "חייבם לוודא מה נעשה ומה סוכם בין משרד הביטחון למשרד האוצר, בכדי להבין האם יש כאן בעיה של הבטחות שניתנו בחוסר סמכות, או אולי בעיית אמינות של המדינה אל מול משרתיה".
יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם: "לקריית ההדרכה עברו כ-500 אנשי קבע, שכבר לפחות חצי שנה מושכים אותם, שלא לומר עבדו עליהם, וזו שערורייה. אם אותם 500 מעלים בעיות, איך תרצו ש-7000 יעברו? הם פשוט לא יסכימו. אנחנו בוחנים את אמינותם של אנשי הצבא בזכוכית מגדלת, והינה כאן יש בעיית אמינות של המדינה מולם".
"זהו אבסורד שקיים סיכום לגבי שתי הקריות שעוד לא עברו, ודווקא זו שעברה לא נסגרה בסיכום. אבסורד גם להמעיט בחשיבות ההדרכה וכח האדם בה, שכן הם אלה אשר נוטעים את העצים בצורה הנכונה, שבהמשך יצמחו להיות המפקדים והקצינים הבאים".
"לא ייתכן שמהלך בסדר גודל שכזה - מהלך חזוני - ייתקע, ובוודאי שלא מהנימוקים ששמענו. הוועדה תבקש עדכון משני המשרדים עד פסח, ואם זה לא יתקבל, באמצע חודש מאי יוזמנו לוועדה מנכ"לי שני המשרדים לתת הסברים".
"בדיון הוצגו ממצאי סקר צה"ל על הלכי רוח המשרתים על המעבר דרומה, מהם עלה, בין השאר, כי 55% מהנשאלים הביעו נכונות נמוכה לעבור ולשרת בדרום ורק 8% הביעו נכונות לבחון מעבר מגורים לדרום", כך עולה מפרסום של ועדת חוץ וביטחון
http://www.negev.mod.gov.il/project/Pages/kiryat_intelligence.aspx
הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), וועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) קיימו השבוע דיון משותף בנושא "מעטפת המשאב האנושי למעבר צה"ל דרומה".
במסמך העקרונות ליישום סיכום הביטחון, אשר נחתם בתאריך 19/05/2016, בין משרדי הביטחון והאוצר, נקבע כי המשרדים יחתמו על סיכום בנושא מעטפת משאבי האנוש למעבר צה"ל דרומה עד לתאריך 01/09/2016, אך עד כה לא נחתם הסיכום.
בדיון הוצגו ממצאי סקר צה"ל על הלכי רוח המשרתים על המעבר דרומה, מהם עלה, בין השאר, כי 55% מהנשאלים הביעו נכונות נמוכה לעבור ולשרת בדרום ורק 8% הביעו נכונות לבחון מעבר מגורים לדרום. אל"מ אריאלה ליזרוביץ', רמ"ח תקציבי יבשה באגף התקציבים של משרד הביטחון אמרה כי מהסקר ניתן להבין כי בהיעדר מעטפת משאבי אנוש ותשתיות לאומיות תומכות, לא ניתן לקיים את מעבר צה"ל דרומה.
מודל המעטפת, כפי שהוצג ע"י צה"ל, אמור להתחיל שנתיים לפני מעבר יחידתו של איש הקבע לדרום, ולהימשך מספר שנים לאחר מכן. שלושת מרכיבי המעטפת הם מענקים לשימור ההון האנושי וייצוב תנאיהם, וכן העתקת המגורים בעתיד לדרום. נושא העתקת המגורים טרם סוכם כלל בין משרד הביטחון ומשרד האוצר, ובצה"ל מעריכים את עלותו בכ-1.8 מיליארד ₪. מענקי השימור ותנאי הייצוב, בהיקף של עד 1.3 מיליארד ₪ סוכמו בין משרד הביטחון למשרד האוצר מבחינה תקציבית כוללת, אך לא הוסכם על רכיבי הסכום.
אל"מ ליזרוביץ': "הסיכום היה צריך להתרחש כבר לפני זמן רב, וכל חבילת ה-1.3 מיליארד ₪ נמצאת על שולחן האוצר ומחכה לאישור. יש פה התעלמות מכך שמדובר שמהלך לאומי ואסטרטגי למדינה כולה ולא רק לצה"ל".
עיקר המחלוקת, כך עלה בדיון, היא בין עמדת משרד הביטחון כי מעטפת משאבי האנוש הינה עבור כל משרתי הקבע, בכל הקריות העוברות לנגב, כולל קריית ההדרכה, לבין עמדת משרד האוצר אשר מבקש כי קריית ההדרכה לא תיכלל בתוך הסיכום.
אל"מ צחי חפץ, רמ"ח משאבים תכנון ובקרה באכ"א: "היעדר המענה לקריית הדרכה מייצר פער חמור באמון המשרתים כלפינו, כי אמרנו שתהיה מעטפת, והם כבר עברו, והיא טרם סוכמה. לאנשים יש קושי אובייקטיבי עם היוממות, אבל גם עם העתקת המגורים, ויש לא מעט בקשות לקצוב את זמן השירות בדרום ולחזור אח"כ למרכז. המשרתים באמ"ן רואים מה קורה עם אנשי קריית ההדרכה, ויש גם יחידה אחת שלהם שכבר עברה, ותוהים לגבי המצב וחוסר הוודאות, ולכן לא מעוניינים לעבור".
משה בכר, מנהל תחום שכר באגף שכר והסכמי עבודה של משרד האוצר: "אין ויכוח על המספרים שהוצגו, של עד 1.3 מיליארד כתקציב כללי, אבל מבחינתנו גם אז קריית ההדרכה לא נכללה בסיכום. לתפיסתנו יש הבדל בין אנשי קריית ההדרכה, לבין אנשי התקשוב ואמ"ן הן מבחינת אופי השירות והן מבחינת האתגר להשאירם, מבלי לזלזל בחשיבותה העקרונית של ההדרכה. אנחנו בוודאות איננו אלה שפיזרו הבטחות על מעטפת לאנשים, ובטח שלא לגבי קריית ההדרכה".
"מעברים בצה"ל מתרחשים כל הזמן, ומצופה ממשרת הקבע בצה"ל לשרת היכן שהוא מוצב. אנחנו לא יודעים מה מבדיל את אירוע קריית ההדרכה ממעברים אחרים שקורים בתוך צה"ל וגם מחוץ לצה"ל, בכוחות הביטחון ובשירות המדינה".
"נערך סיכום בין מנכ"לי המשרדים, ב-10/01/17, וסוכם גם הכיוון לגבי קריית ההדרכה וגם לגבי קריית המודיעין ואנו 98% שם. עם זאת, העבודה השוטפת נעשתה מול אכ"א, ולאחר הסיכום קיבלנו מכתב מאגף התקציבים של משרד הביטחון שלא הלם את הסיכום".
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "אנחנו מדברים כאן להערכתי על כמאה מיליון ₪ מתוך 1.3 מיליארד. אני בהחלט מבין שיש אירועים שפוחדים מהשלכות רוחב שלהם, אבל זה אירוע סינגולרי של פעם במאה שנה. האירוע הזה נתפס ציבורית אחרת, והמדינה חייבת להוציא את הכסף הזה, בטח בכדי לתת מענה לאלה שכבר עברו".
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "חייבם לוודא מה נעשה ומה סוכם בין משרד הביטחון למשרד האוצר, בכדי להבין האם יש כאן בעיה של הבטחות שניתנו בחוסר סמכות, או אולי בעיית אמינות של המדינה אל מול משרתיה".
יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם: "לקריית ההדרכה עברו כ-500 אנשי קבע, שכבר לפחות חצי שנה מושכים אותם, שלא לומר עבדו עליהם, וזו שערורייה. אם אותם 500 מעלים בעיות, איך תרצו ש-7000 יעברו? הם פשוט לא יסכימו. אנחנו בוחנים את אמינותם של אנשי הצבא בזכוכית מגדלת, והינה כאן יש בעיית אמינות של המדינה מולם".
"זהו אבסורד שקיים סיכום לגבי שתי הקריות שעוד לא עברו, ודווקא זו שעברה לא נסגרה בסיכום. אבסורד גם להמעיט בחשיבות ההדרכה וכח האדם בה, שכן הם אלה אשר נוטעים את העצים בצורה הנכונה, שבהמשך יצמחו להיות המפקדים והקצינים הבאים".
"לא ייתכן שמהלך בסדר גודל שכזה - מהלך חזוני - ייתקע, ובוודאי שלא מהנימוקים ששמענו. הוועדה תבקש עדכון משני המשרדים עד פסח, ואם זה לא יתקבל, באמצע חודש מאי יוזמנו לוועדה מנכ"לי שני המשרדים לתת הסברים".
