מה עומד מאחורי הקפאת ההנפקה של תעש?
השבוע הודיע השר ליברמן כי הוא מקפיא את הליך הנפקת החברה הממשלתית תעש. בהליך ההנפקה, החשוב מאוד ליוגב, הושקעו עד כה מיליונים על ידי קבוצות מתמודדות רבות וגם: ההדלפה הקטלנית של ה-CIA ואלאור אזריה ממשיך להסתבך - טורו השבועי של עמיר רפפורט
עמיר רפפורט
| 09/03/2017
צילום: AP
בשבוע בו שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, טחן עד דק את השתלשלות האירועים בפרשת אלאור אזריה, לרגל הקמת מפלגתו החדשה, אפשר לדמיין תרחיש חליפי.
לפי התרחיש הזה, מפקד אוגדת יהודה ושומרון ואלוף פיקוד המרכז מטפלים באופן מיידי בפרשה, בהליך "פיקודי", שבו היו שולחים את אזריה ל-60 יום בכלא בתום דין משמעתי. לפי התרחיש הזה, הרמטכ"ל ושר הביטחון לא היו מתערבים בפרשה, והיא הייתה גוועת תקשורתית באופן מהיר יחסית. התרחיש לא קרה, אבל היה יכול לקרות, כפי שייחשף כאן לראשונה.
מסתבר, כי מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תא"ל ליאור כרמלי, ואלוף הפיקוד, רוני נומה, אכן סברו באופן נחרץ, כי ההליך הנכון הוא דין משמעתי לאלאור אזריה, אך לא הצליחו לשכנע בכך את רא"ל גדי אייזנקוט. כרמלי הגיע למסקנה הזאת כבר לאחר תחקיר ראשוני בשטח בחברון, והעביר את ההמלצה לאלוף הפיקוד. האלוף נומה, בשכנוע עמוק שיש לשלוח את אלאור אזריה לכלא באופן מיידי, ללא הליך שיימשך זמן רב, התקשר לרמטכ"ל וביקש אישור לכך.
ואולם, כאן מסתיים הדמיון בין התרחיש למציאות. הרמטכ"ל, שסרט הווידאו של הירי בחברון רץ במסך המחשב מול עיניו, פסל את ההמלצה על הסף, וקבע כי יש לבצע חקירת מצ"ח מקיפה. שר הביטחון בזמנו משה יעלון, החזיק בדעה דומה, וגם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חשב כך, בתחילה (עד ששינה את דעתו "בגלל סקרי דעת הקהל", כפי שטען יעלון השבוע).
שורה תחתונה: רחוק מהתרחיש של דין משמעתי, פרשת אזריה המשיכה להסתבך גם השבוע- עם הגשת ערעור לבית הדין צבאי העליון – על ידי הפרקליטות הצבאית מצד אחד, ועל ידי סנגורו של אזריה, מצד שני. כעת מובטח כי הפרשה תמשיך לקרוע את צה"ל ואת החברה הישראלית, ותכלול מנה נוספת של הקלטות סמויות ורפש שיישפך, תוך כדי התהליך הערעור (שחלקו הקטן יתנהל בביתה דין, ורוב- בתקשורת).
הדלפה קטלנית
החשיפה המדהימה בויקיליקס – ספר הסייבר של סוכנות הביון המרכזית בארה"ב, ה-CIA, זכתה לכותרות ענק מוצדקות בתקשורת, אבל שתי נקודות חשובות לא זכו להבלטה.
נתחיל במהות: המסמך שדלף לאינטרנט, שגורמי מקצוע מתרשמים בקלות כי הוא אותנטי לחלוטין, הוא למעשה ספר הפעלה של ממש, מדריך למשתמש שרוצה להפוך לתוקף סייבר בלימוד עצמי. מביכה במיוחד העובדה שמסמך סייבר רגיש הוא שדלף הפעם לרשת, אבל לאחר הדלפות קודמות, מהסוכנויות הרגישות ביותר של ארה"ב, ההדלפה כמעט נתפסת כדבר "טבעי" לגמרי.
נעבור למשמעויות של ההדלפה: בעניין הזה, חשוב לציין כי המסמך חושף בפעם הראשונה בצורה ברורה כי ארה"ב רואה בסייבר לא רק אמצעי לאיסוף מודיעין (כמו באמצעות טלוויזיות תמימות, שמשמשות סנסורים מודיעיניים המופעלים מרחוק), אלא גם ככלי חיסול קטלני לא פחות מטיל או לכל הפחות אקדח.
הכוונה היא כמובן לגילוי שהסוכנות נערכה לאפשרות של השתלטות מרחוק על רכבים. מכאן, לדמיון אין גבול. נניח שהארגון רוצה לחסל יעד כלשהו בלי להשאיר עקבות, כל מה שנדרש זה לתת פקודת מחשב לרכב, שתשבש את מערכת הבלמים ותגרום לתאונת דרכים ודאית. אם היעד לא ייהרג בתאונה? אפשר לחסל אותו גם בבית החולים, באמצעות השתלטות מרחוק על מערכות חמצן או אחרות. גם אם מדובר ברעיונות ראשוניים של סוכנות הביון, אין ספק כי בהתפתחות דרמטית.
וגם זה: הגילוי, כמובן, עלול לפגוע באמינות של מוצרים אמריקאים, אבל חשוב מכך- הוא ישנה את שוק הסייבר במהלך החודשים הקרובים, גם של מוצרי תקיפה (שהם פחות מוכרים), ובעיקר של מוצרי הגנה. הנחת העבודה של כל ה"שחקנים" כעת היא כי לכלים "מעבר לכל דמיון" שנחשפו באינטרנט, כמו טלוויזיות ריגול, יימצא מענה הגנתי מהיר, ומצד שני ארגוני ביון יפעלו למצוא מהר "כלי עבודה" יצירתיים חדשים.
הפרטה או הנפקה?
וגם בקרב בין שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ובין מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, רב הנסתר על הגלוי. בינתיים.
בפרק של השבוע הודיע השר ליברמן כי הוא מקפיא את הליך הנפקת החברה הממשלתית תעש. בהליך ההנפקה, החשוב מאוד ליוגב, הושקעו עד כה מיליונים על ידי קבוצות מתמודדות רבות, ובמיוחד על ידי אלביט מערכות, שנותרה אחרונה ב"תחרות". המגינה מצידה כבר השקיעה כסף רב בתשלום פיצויים למפוטרים, והוקמה חברה חדשה בשם "תומר", שבה רוכזו תחומים סודיים מאוד, שאינם יכולים להימכר.
על פי פרשנות אחת, החלטת ליברמן היא נקמה חדה אך זמנית ביוגב, על כך שהוא מעכב את מינוי יאיר שמיר לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית. כזכור, יאיר, בנו של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, יזם מצליח, כבר כיהן כיו"ר תע"א, אך מינויו מתעכב בגלל שעמדת הממשלה כי הוא כשיר לכהן במשרה למרות שיש לו עיסוקים רבים נוספים – לא התקלה. אם הפרשנות הזאת נכונה, במידה שימונה שמיר, יופשר הליך ההפרטה של תעש.
אבל השבוע נשמעו הערכות כי המהלך של ליברמן הוא הרבה יותר מנקמה. לפי פרשנות אלטרנטיבית, תכנית העל של ליברמן היא לא להנפיק את תעש, אלא לבצע הנפקה לציבור בבורסה. מי שאמור להוביל הנפקה של תעשיה אווירית בבורסה בשלב הראשון, הוא יאיר שמיר, ובהמשך תונפק גם תעש, שהליך מכירתה יבוטל. בשלב הזה, ליברמן אינו טורח לפזר את הערפל מעל מהלכיו.
השבוע הודיע השר ליברמן כי הוא מקפיא את הליך הנפקת החברה הממשלתית תעש. בהליך ההנפקה, החשוב מאוד ליוגב, הושקעו עד כה מיליונים על ידי קבוצות מתמודדות רבות וגם: ההדלפה הקטלנית של ה-CIA ואלאור אזריה ממשיך להסתבך - טורו השבועי של עמיר רפפורט
צילום: AP
בשבוע בו שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, טחן עד דק את השתלשלות האירועים בפרשת אלאור אזריה, לרגל הקמת מפלגתו החדשה, אפשר לדמיין תרחיש חליפי.
לפי התרחיש הזה, מפקד אוגדת יהודה ושומרון ואלוף פיקוד המרכז מטפלים באופן מיידי בפרשה, בהליך "פיקודי", שבו היו שולחים את אזריה ל-60 יום בכלא בתום דין משמעתי. לפי התרחיש הזה, הרמטכ"ל ושר הביטחון לא היו מתערבים בפרשה, והיא הייתה גוועת תקשורתית באופן מהיר יחסית. התרחיש לא קרה, אבל היה יכול לקרות, כפי שייחשף כאן לראשונה.
מסתבר, כי מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תא"ל ליאור כרמלי, ואלוף הפיקוד, רוני נומה, אכן סברו באופן נחרץ, כי ההליך הנכון הוא דין משמעתי לאלאור אזריה, אך לא הצליחו לשכנע בכך את רא"ל גדי אייזנקוט. כרמלי הגיע למסקנה הזאת כבר לאחר תחקיר ראשוני בשטח בחברון, והעביר את ההמלצה לאלוף הפיקוד. האלוף נומה, בשכנוע עמוק שיש לשלוח את אלאור אזריה לכלא באופן מיידי, ללא הליך שיימשך זמן רב, התקשר לרמטכ"ל וביקש אישור לכך.
ואולם, כאן מסתיים הדמיון בין התרחיש למציאות. הרמטכ"ל, שסרט הווידאו של הירי בחברון רץ במסך המחשב מול עיניו, פסל את ההמלצה על הסף, וקבע כי יש לבצע חקירת מצ"ח מקיפה. שר הביטחון בזמנו משה יעלון, החזיק בדעה דומה, וגם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חשב כך, בתחילה (עד ששינה את דעתו "בגלל סקרי דעת הקהל", כפי שטען יעלון השבוע).
שורה תחתונה: רחוק מהתרחיש של דין משמעתי, פרשת אזריה המשיכה להסתבך גם השבוע- עם הגשת ערעור לבית הדין צבאי העליון – על ידי הפרקליטות הצבאית מצד אחד, ועל ידי סנגורו של אזריה, מצד שני. כעת מובטח כי הפרשה תמשיך לקרוע את צה"ל ואת החברה הישראלית, ותכלול מנה נוספת של הקלטות סמויות ורפש שיישפך, תוך כדי התהליך הערעור (שחלקו הקטן יתנהל בביתה דין, ורוב- בתקשורת).
הדלפה קטלנית
החשיפה המדהימה בויקיליקס – ספר הסייבר של סוכנות הביון המרכזית בארה"ב, ה-CIA, זכתה לכותרות ענק מוצדקות בתקשורת, אבל שתי נקודות חשובות לא זכו להבלטה.
נתחיל במהות: המסמך שדלף לאינטרנט, שגורמי מקצוע מתרשמים בקלות כי הוא אותנטי לחלוטין, הוא למעשה ספר הפעלה של ממש, מדריך למשתמש שרוצה להפוך לתוקף סייבר בלימוד עצמי. מביכה במיוחד העובדה שמסמך סייבר רגיש הוא שדלף הפעם לרשת, אבל לאחר הדלפות קודמות, מהסוכנויות הרגישות ביותר של ארה"ב, ההדלפה כמעט נתפסת כדבר "טבעי" לגמרי.
נעבור למשמעויות של ההדלפה: בעניין הזה, חשוב לציין כי המסמך חושף בפעם הראשונה בצורה ברורה כי ארה"ב רואה בסייבר לא רק אמצעי לאיסוף מודיעין (כמו באמצעות טלוויזיות תמימות, שמשמשות סנסורים מודיעיניים המופעלים מרחוק), אלא גם ככלי חיסול קטלני לא פחות מטיל או לכל הפחות אקדח.
הכוונה היא כמובן לגילוי שהסוכנות נערכה לאפשרות של השתלטות מרחוק על רכבים. מכאן, לדמיון אין גבול. נניח שהארגון רוצה לחסל יעד כלשהו בלי להשאיר עקבות, כל מה שנדרש זה לתת פקודת מחשב לרכב, שתשבש את מערכת הבלמים ותגרום לתאונת דרכים ודאית. אם היעד לא ייהרג בתאונה? אפשר לחסל אותו גם בבית החולים, באמצעות השתלטות מרחוק על מערכות חמצן או אחרות. גם אם מדובר ברעיונות ראשוניים של סוכנות הביון, אין ספק כי בהתפתחות דרמטית.
וגם זה: הגילוי, כמובן, עלול לפגוע באמינות של מוצרים אמריקאים, אבל חשוב מכך- הוא ישנה את שוק הסייבר במהלך החודשים הקרובים, גם של מוצרי תקיפה (שהם פחות מוכרים), ובעיקר של מוצרי הגנה. הנחת העבודה של כל ה"שחקנים" כעת היא כי לכלים "מעבר לכל דמיון" שנחשפו באינטרנט, כמו טלוויזיות ריגול, יימצא מענה הגנתי מהיר, ומצד שני ארגוני ביון יפעלו למצוא מהר "כלי עבודה" יצירתיים חדשים.
הפרטה או הנפקה?
וגם בקרב בין שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ובין מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, רב הנסתר על הגלוי. בינתיים.
בפרק של השבוע הודיע השר ליברמן כי הוא מקפיא את הליך הנפקת החברה הממשלתית תעש. בהליך ההנפקה, החשוב מאוד ליוגב, הושקעו עד כה מיליונים על ידי קבוצות מתמודדות רבות, ובמיוחד על ידי אלביט מערכות, שנותרה אחרונה ב"תחרות". המגינה מצידה כבר השקיעה כסף רב בתשלום פיצויים למפוטרים, והוקמה חברה חדשה בשם "תומר", שבה רוכזו תחומים סודיים מאוד, שאינם יכולים להימכר.
על פי פרשנות אחת, החלטת ליברמן היא נקמה חדה אך זמנית ביוגב, על כך שהוא מעכב את מינוי יאיר שמיר לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית. כזכור, יאיר, בנו של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, יזם מצליח, כבר כיהן כיו"ר תע"א, אך מינויו מתעכב בגלל שעמדת הממשלה כי הוא כשיר לכהן במשרה למרות שיש לו עיסוקים רבים נוספים – לא התקלה. אם הפרשנות הזאת נכונה, במידה שימונה שמיר, יופשר הליך ההפרטה של תעש.
אבל השבוע נשמעו הערכות כי המהלך של ליברמן הוא הרבה יותר מנקמה. לפי פרשנות אלטרנטיבית, תכנית העל של ליברמן היא לא להנפיק את תעש, אלא לבצע הנפקה לציבור בבורסה. מי שאמור להוביל הנפקה של תעשיה אווירית בבורסה בשלב הראשון, הוא יאיר שמיר, ובהמשך תונפק גם תעש, שהליך מכירתה יבוטל. בשלב הזה, ליברמן אינו טורח לפזר את הערפל מעל מהלכיו.
