רפאל תציע כיפת ברזל ימית להודו
גיורא כץ, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, מסביר לקראת תערוכת AERO INDIA 2017 ששוק האמל"ח ההודי הופך להיות תחרותי מאד עם חברות מאירופה וארה"ב שפועלות בו. רפאל מציעה בתערוכה חבילת מוצרים למטוס ה-LCA, טילי ספייק, מערכת הגנה אווירית 'ספיידר' וכיפת ברזל ימית
עמי רוחקס דומבה
| 13/02/2017
צילום: דובר צה"ל
"הודו היא מעצמה שהולכת ומתפתחת בקצב מהיר מאד ורפאל מתחרה בתחומי אמל"ח שונים בהודו. עבורנו זה שוק מאד חשוב", אומר גיורא כץ, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל לאתר ישראל דיפנס.
"התחרות בשוק ההודי התגברה בשנים האחרונות. אם בעבר כמעט לא היו תעשיות אמריקאיות מחוץ לארה"ב, היום אפשר למצוא אותן בכל מכרז. אותם דבר האירופאים. אין כמעט תחום שאין בו תחרות קשה מצד תעשיות בעולם, ולא רק מצד כאלו במערב.
"היבט נוסף הוא שכל התעשיות האלו מוכנות להעביר יכולות וידע להודו. אם אתה רוצה להתחרות, גם אתה צריך להעביר ידע. זה דורש גידור בשני ערוצים - ביטחוני ועסקי. בהיבט הביטחוני משרד הביטחון מגדר זאת כמו שצריך. לגבי הגידור העסקי, את זה צריכים לעשות באמצעות חדשנות. כאשר אתה מעביר ידע למישהו, קיים חשש שבעתיד הוא יתחרה בך. מצד שני, אם לא תעביר ידע, לא תמכור. הפתרון הוא להיות תמיד בחזית הפיתוח. להקדים את המתחרים שלך."
במסגרת תערוכת AERO INDIA 2017 רפאל תציג מוצרים במספר תחומים. חבילת מוצרים למטוס ה-LCA, כיפת ברזל ימית, מערכת הגנה אווירית מסוג ספיידר וטילי ספייק לצבא הודו.
החבילה של רפאל למטוס ה-LCA ההודי
נתחיל בספייק. עסקת הספייק של רפאל ראויה לציון בשל גודלה. הודו החליטה שאין לה מספיק נ"ט להתמודד עם השריון הסיני והפקיסטני, ולקחה החלטה לציד את חיל היבשה שלה באמצעים מתאימים. על הכתר התמודדו רפאל עם הספייק והאמריקאים עם הג'אוולין.
לפי פרסומים ברשת, ארה"ב לא הייתה מוכנה בהתחלה להעביר להודו טכנולוגיה לייצור מקומי. רפאל הייתה מוכנה. זאת, יחד עם הביצועים של הספייק הכריעו את הכף והודו בחרה ספייק. מאז, ועד היום, ארה"ב מנסה לשנות את פני הקערה, או לפחות לגרום להודו לרכוש גם ג'אוולין. לא ממש ברור מה קורה מאחורי הקלעים, אבל בינתיים רפאל משדרת שהעסקה מתקדמת כרגיל.
מערכת הספיידר עלתה לכותרות סביב הרצון של הודו להצטייד במערכות הגנה אווירית לטווח קצר. הודו ניסתה בעבר לפתח מערכת בשם Akash תחת הכותרת QR-SAM, ולפי פרסומים ברשת, לא ממש הצליחה. היא גם ניסתה בעבר פיתוח בשת"פ בכל מיני תצורות, גם ללא הצלחה. אז בשנתיים האחרונות היא בחנה מערכות תוצרת חוץ מרוסיה, שוודיה וישראל. נזכיר כי בעבר הודו כבר רכשה מערכות ספיידר מרפאל, כך שהיא מכירה את המוצר.
לגבי כיפת הברזל הימית, מדובר בחידוש. נזכיר כי הניסוי הראשון בוצע בישראל. אולם, בניסוי הישראלי, לא היה מדובר בהתאמת מיירט הכיפה (טמי"ר) לכוורת השיגור הסטנדרטית - VLS. אלא לקחו מערכת כיפת ברזל, הציבו אותה על כלי שיט, וביצעו ניסוי. אי אפשר ממש למכור אותה ככה בחו"ל.
כאשר מדובר בכלי שיט צבאי, הנדל"ן הכי יקר בו זה שטח הסיפון ושטח האחסון של האמל"ח. אם ספינת מלחמה נשארת בלי טילי תקיפה או מיירטים, היא ברווז צף. ואם אין לה מקום על הסיפון לשים אמצעים מגוונים, היא לא תוכל להתמודד עם סט איומים גדול. אז לשים כיפת ברזל על הסיפון, לא בא בחשבון.
שם המשחק הוא כוורת VLS רב שימושית (או כל כוורת אחרת לצורך העניין). בצורה כזו, יצרן החימוש עושה התאמה לכוורת, ואז אפשר לטעון לספינה מספר סוגים שונים של מיירטים. נזכיר כי הספינות ההודיות 'טעונות' בברק-8 להגנה וברהמוס לתקיפה. ככל הנראה, את שניהם יורים מכוורת אחת. אם רפאל רוצה להשתתף במשחק כשכבת הגנה נוספת או כשכבת הגנה לכלי שיט אחרים בהודו (כאלו שאין עליהם ברק-8), היא צריכה להתאים את הטמי"ר לכוורת הירי של כלי השיט. "אנחנו יודעים להתאים את כיפת ברזל לכל אמצעי שיגור שההודים, או לקוחות אחרים יבקשו", מגלה כץ.
אחרון חביב הוא מטוס ה-LCA. מדובר במטוס עליונות אווירית לטווחים קצרים. עוד לא ברור כמה יחידות הודו תרכוש כי היא בוחנת מטוסי קרב אחרים. אולם, ה-LCA הוא מטוס שמיוצר כולו בהודו. רפאל מציעה לו חבילת מוצרים כולל פוד הגילוי של הלייטנינג, חבילת תקשורת, חבילת חימוש כולל אוויר-אוויר ואוויר-קרקע. "החבילה שלנו מיועדת לתת למטוס ה-LCA יכולות לסגור מעגל מהר מאד על מטרה", מסכם כץ.
גיורא כץ, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, מסביר לקראת תערוכת AERO INDIA 2017 ששוק האמל"ח ההודי הופך להיות תחרותי מאד עם חברות מאירופה וארה"ב שפועלות בו. רפאל מציעה בתערוכה חבילת מוצרים למטוס ה-LCA, טילי ספייק, מערכת הגנה אווירית 'ספיידר' וכיפת ברזל ימית
צילום: דובר צה"ל
"הודו היא מעצמה שהולכת ומתפתחת בקצב מהיר מאד ורפאל מתחרה בתחומי אמל"ח שונים בהודו. עבורנו זה שוק מאד חשוב", אומר גיורא כץ, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל לאתר ישראל דיפנס.
"התחרות בשוק ההודי התגברה בשנים האחרונות. אם בעבר כמעט לא היו תעשיות אמריקאיות מחוץ לארה"ב, היום אפשר למצוא אותן בכל מכרז. אותם דבר האירופאים. אין כמעט תחום שאין בו תחרות קשה מצד תעשיות בעולם, ולא רק מצד כאלו במערב.
"היבט נוסף הוא שכל התעשיות האלו מוכנות להעביר יכולות וידע להודו. אם אתה רוצה להתחרות, גם אתה צריך להעביר ידע. זה דורש גידור בשני ערוצים - ביטחוני ועסקי. בהיבט הביטחוני משרד הביטחון מגדר זאת כמו שצריך. לגבי הגידור העסקי, את זה צריכים לעשות באמצעות חדשנות. כאשר אתה מעביר ידע למישהו, קיים חשש שבעתיד הוא יתחרה בך. מצד שני, אם לא תעביר ידע, לא תמכור. הפתרון הוא להיות תמיד בחזית הפיתוח. להקדים את המתחרים שלך."
במסגרת תערוכת AERO INDIA 2017 רפאל תציג מוצרים במספר תחומים. חבילת מוצרים למטוס ה-LCA, כיפת ברזל ימית, מערכת הגנה אווירית מסוג ספיידר וטילי ספייק לצבא הודו.
החבילה של רפאל למטוס ה-LCA ההודי
לפי פרסומים ברשת, ארה"ב לא הייתה מוכנה בהתחלה להעביר להודו טכנולוגיה לייצור מקומי. רפאל הייתה מוכנה. זאת, יחד עם הביצועים של הספייק הכריעו את הכף והודו בחרה ספייק. מאז, ועד היום, ארה"ב מנסה לשנות את פני הקערה, או לפחות לגרום להודו לרכוש גם ג'אוולין. לא ממש ברור מה קורה מאחורי הקלעים, אבל בינתיים רפאל משדרת שהעסקה מתקדמת כרגיל.
מערכת הספיידר עלתה לכותרות סביב הרצון של הודו להצטייד במערכות הגנה אווירית לטווח קצר. הודו ניסתה בעבר לפתח מערכת בשם Akash תחת הכותרת QR-SAM, ולפי פרסומים ברשת, לא ממש הצליחה. היא גם ניסתה בעבר פיתוח בשת"פ בכל מיני תצורות, גם ללא הצלחה. אז בשנתיים האחרונות היא בחנה מערכות תוצרת חוץ מרוסיה, שוודיה וישראל. נזכיר כי בעבר הודו כבר רכשה מערכות ספיידר מרפאל, כך שהיא מכירה את המוצר.
לגבי כיפת הברזל הימית, מדובר בחידוש. נזכיר כי הניסוי הראשון בוצע בישראל. אולם, בניסוי הישראלי, לא היה מדובר בהתאמת מיירט הכיפה (טמי"ר) לכוורת השיגור הסטנדרטית - VLS. אלא לקחו מערכת כיפת ברזל, הציבו אותה על כלי שיט, וביצעו ניסוי. אי אפשר ממש למכור אותה ככה בחו"ל.
כאשר מדובר בכלי שיט צבאי, הנדל"ן הכי יקר בו זה שטח הסיפון ושטח האחסון של האמל"ח. אם ספינת מלחמה נשארת בלי טילי תקיפה או מיירטים, היא ברווז צף. ואם אין לה מקום על הסיפון לשים אמצעים מגוונים, היא לא תוכל להתמודד עם סט איומים גדול. אז לשים כיפת ברזל על הסיפון, לא בא בחשבון.
שם המשחק הוא כוורת VLS רב שימושית (או כל כוורת אחרת לצורך העניין). בצורה כזו, יצרן החימוש עושה התאמה לכוורת, ואז אפשר לטעון לספינה מספר סוגים שונים של מיירטים. נזכיר כי הספינות ההודיות 'טעונות' בברק-8 להגנה וברהמוס לתקיפה. ככל הנראה, את שניהם יורים מכוורת אחת. אם רפאל רוצה להשתתף במשחק כשכבת הגנה נוספת או כשכבת הגנה לכלי שיט אחרים בהודו (כאלו שאין עליהם ברק-8), היא צריכה להתאים את הטמי"ר לכוורת הירי של כלי השיט. "אנחנו יודעים להתאים את כיפת ברזל לכל אמצעי שיגור שההודים, או לקוחות אחרים יבקשו", מגלה כץ.
אחרון חביב הוא מטוס ה-LCA. מדובר במטוס עליונות אווירית לטווחים קצרים. עוד לא ברור כמה יחידות הודו תרכוש כי היא בוחנת מטוסי קרב אחרים. אולם, ה-LCA הוא מטוס שמיוצר כולו בהודו. רפאל מציעה לו חבילת מוצרים כולל פוד הגילוי של הלייטנינג, חבילת תקשורת, חבילת חימוש כולל אוויר-אוויר ואוויר-קרקע. "החבילה שלנו מיועדת לתת למטוס ה-LCA יכולות לסגור מעגל מהר מאד על מטרה", מסכם כץ.
