נדודי המטה הכללי מרמת גן, רמלה, חיפה וקריית מלאכי לקריה בתל-אביב
בבסיס המטכ"ל בקריה התקבלו ההכרעות אשר חרצו גורלות של מערכות ישראל. עד הגעתו למצב בו ממוקמות בו מפקדות כל הזרועות והמפקדה העליונה התנהל במהלך השנים "מסע כומתה" ברחבי ישראל. תזכורת ממלחמת העצמאות עד היום מביא ד"ר אפרים לפיד בטורו השבועי
אפרים לפיד
| 05/01/2017
כבר בשנות המרד הערבי (1939-1936) מונה האדריכל פרופ' יוחנן רטנר, שהיה קולונל בצבא הצאר, לראש המפקדה הארצית (הרמ"א) הראשון של ארגון ההגנה, אשר הוקם ביוני 1920 בקבוצת כינרת. רטנר הוא שהגה והקים את המטה הכללי של ההגנה ,צבא 'המדינה-שבדרך'. ב-19 בספטמבר 1939 פרסמה המפקדה הארצית של ההגנה הודעה על הקמת המטה הכללי בראשות יעקב דורי. ממועד זה החל מטכ"ל ההגנה לפעול עד שהפך למטה הכללי של צה"ל.
בבוקר שבת ב-15 במאי 1948, למחרת ההכרזה על הקמת המדינה ותחילת הפלישה של צבאות ערב, נדרשו 30 משפחות ב'גבעה' ברמת-גן לפנות את דירותיהן תוך 24 שעות וכן פונה בית ההבראה 'החלמה' שהיה במקום (כיום בי"ס ממלכתי ע"ש בן-גוריון) בתוקף צו הפקעה לשישה שבועות. רק לאחר שנה הושבו חלק מהדיירים לבתיהם. משרדי המטכ"ל מוקמו בתשעה בנינים אזרחיים כשהם ללא גדר וברמת שמירה שהיום לא היתה מאושרת למתנ"ס שכונתי. במאי 1949 הועבר המטכ"ל למחנה חדש, שנבנה עבורו בשטח שומם ומבודד למרגלות ה'גבעה' (לימים מחנה השלישות). כשש שנים שכן המטכ"ל במחנה זה. במלחמת העצמאות ניקב צרור מקלע ממטוס מצרי את משקוף קיר חדרו של בן-גוריון במחנה המטכ"ל ברמת-גן. בעקבות תקיפה אווירית זו התקבע בתודעת המפקדים כי יש להפריד בין מוצב הפיקוד העליון (המצפ"ה) ממקומו של מחנה המטכ"ל במלחמה. בשני התמרונים הראשונים של צה"ל, בשנים 1951-1950, הוצב המצפ"ה במרתף היקב בבית הספר החקלאי במקווה ישראל, כשהוא ממוגן במושגים של אז. בתרגיל המפקדות בנובמבר 1952הוא הוקם ליד מוצב השליטה (שנקרא אז 'חדר הפעולות') של חיל האוויר במחנה מפקדת החיל בפאתי רמלה, 'מחנה דני', לזכרו של דני מס מפקד מחלקת הל"ה במלחמת העצמאות.
בדצמבר 1952 החליטה הממשלה בראשות ב"ג על העברת המטה הכללי מרמת-גן לקריה בתל-אביב. הביצוע ארך כשנתיים ורק בפברואר 1955 התמקמו אגפי המטה הכללי בת"א. על מבצע ההעברה על כל שלביו הופקד קצין המשטרה הצבאית הראשי, אל"מ ברוך יצהר. פנחס לבון, שר הביטחון בממשלת משה שרת, היה מעורב לפניי ולפנים בתוכנית העברת בסיסי צה"ל וניהל אותה ביד רמה. עם השלמת העברת המטכ"ל לקריה התפטר לבון מתפקידו ב-20 בפברואר 1955. ב-28 בפברואר נערכה ישיבת המטה הכללי הראשונה בלשכת הרמטכ"ל משה דיין בקריה, והיא נפתחה בדוח על מצב חילופי השבויים עם סוריה.
באותה עת נקבע כי מוצב הפיקוד העליון (המצפ"ה) יוקם במחנה דני ברמלה. במלחמת סיני ב-1956 נבחנה לראשונה תפיסת ההפעלה המטכלית כאשר האגפים הושארו בקריה בתל-אביב והמצפ"ה ברמלה. מתחם הקריה היה בשטחה של המושבה הטמפלרית שָׁרוֹנָה (בגרמנית: Sarona) והוא שימש את משרדי הממשלה וכמה גורמים ממלכתיים (ובהם מטה 'המוסד', 'קול ישראל', המדפיס הממשלתי ועוד). בנוסף הוצבה בדצמבר 1948 בשטח מחנה שרונה גם מפקדת חיל הקשר. בשטח מצפון לקריה, 'מחנה קריית-מאיר' (כיום מוזאון תל-אביב לאמנות ומשכן אמנויות הבמה) הוקם מאהל גדול לחיול המגויסים הראשונים, מחנה הקל"ט (קבוצות להכנת טירונים), שהיה הבקו"ם דאז. בסוף שנות ה-50 שימש מחנה זה את מפקדת חיל האוויר, שהועברה מרמלה, ורק בשנת 1962התפנה הצבא מהשטח. בסוף שנת 1953 הועברה גם מפקדת קצין ההנדסה הראשי מיפו לקריה בתל-אביב.
הרמטכ"לים דיין ולסקוב פעלו להעברת מפקדת חיל האוויר מרמלה לקריה ב-1959, הרמטכ"לים רבין וברלב המשיכו בהעברת מפקדת חיל הים מחיפה לקריה ב-1972, והרמטכ"ל אייזנקוט משלים את המהלך הכולל במיזוג אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) בזרוע היבשה עם העברת מטה זרוע היבשה מקריית מלאכי לקריה בשנים אלה. בטקס שנערך במלאת שנה לרצח, ב-4 בנובמבר 1996, נקרא הבסיס "מחנה רבין".
הטור מתבסס על מחקרו של ד"ר ניר מן בספרו "בסיס המטכ"ל בקריה" בהוצאת מפקדת בסיס המטה הכללי, 2016.
בבסיס המטכ"ל בקריה התקבלו ההכרעות אשר חרצו גורלות של מערכות ישראל. עד הגעתו למצב בו ממוקמות בו מפקדות כל הזרועות והמפקדה העליונה התנהל במהלך השנים "מסע כומתה" ברחבי ישראל. תזכורת ממלחמת העצמאות עד היום מביא ד"ר אפרים לפיד בטורו השבועי
כבר בשנות המרד הערבי (1939-1936) מונה האדריכל פרופ' יוחנן רטנר, שהיה קולונל בצבא הצאר, לראש המפקדה הארצית (הרמ"א) הראשון של ארגון ההגנה, אשר הוקם ביוני 1920 בקבוצת כינרת. רטנר הוא שהגה והקים את המטה הכללי של ההגנה ,צבא 'המדינה-שבדרך'. ב-19 בספטמבר 1939 פרסמה המפקדה הארצית של ההגנה הודעה על הקמת המטה הכללי בראשות יעקב דורי. ממועד זה החל מטכ"ל ההגנה לפעול עד שהפך למטה הכללי של צה"ל.
בבוקר שבת ב-15 במאי 1948, למחרת ההכרזה על הקמת המדינה ותחילת הפלישה של צבאות ערב, נדרשו 30 משפחות ב'גבעה' ברמת-גן לפנות את דירותיהן תוך 24 שעות וכן פונה בית ההבראה 'החלמה' שהיה במקום (כיום בי"ס ממלכתי ע"ש בן-גוריון) בתוקף צו הפקעה לשישה שבועות. רק לאחר שנה הושבו חלק מהדיירים לבתיהם. משרדי המטכ"ל מוקמו בתשעה בנינים אזרחיים כשהם ללא גדר וברמת שמירה שהיום לא היתה מאושרת למתנ"ס שכונתי. במאי 1949 הועבר המטכ"ל למחנה חדש, שנבנה עבורו בשטח שומם ומבודד למרגלות ה'גבעה' (לימים מחנה השלישות). כשש שנים שכן המטכ"ל במחנה זה. במלחמת העצמאות ניקב צרור מקלע ממטוס מצרי את משקוף קיר חדרו של בן-גוריון במחנה המטכ"ל ברמת-גן. בעקבות תקיפה אווירית זו התקבע בתודעת המפקדים כי יש להפריד בין מוצב הפיקוד העליון (המצפ"ה) ממקומו של מחנה המטכ"ל במלחמה. בשני התמרונים הראשונים של צה"ל, בשנים 1951-1950, הוצב המצפ"ה במרתף היקב בבית הספר החקלאי במקווה ישראל, כשהוא ממוגן במושגים של אז. בתרגיל המפקדות בנובמבר 1952הוא הוקם ליד מוצב השליטה (שנקרא אז 'חדר הפעולות') של חיל האוויר במחנה מפקדת החיל בפאתי רמלה, 'מחנה דני', לזכרו של דני מס מפקד מחלקת הל"ה במלחמת העצמאות.
בדצמבר 1952 החליטה הממשלה בראשות ב"ג על העברת המטה הכללי מרמת-גן לקריה בתל-אביב. הביצוע ארך כשנתיים ורק בפברואר 1955 התמקמו אגפי המטה הכללי בת"א. על מבצע ההעברה על כל שלביו הופקד קצין המשטרה הצבאית הראשי, אל"מ ברוך יצהר. פנחס לבון, שר הביטחון בממשלת משה שרת, היה מעורב לפניי ולפנים בתוכנית העברת בסיסי צה"ל וניהל אותה ביד רמה. עם השלמת העברת המטכ"ל לקריה התפטר לבון מתפקידו ב-20 בפברואר 1955. ב-28 בפברואר נערכה ישיבת המטה הכללי הראשונה בלשכת הרמטכ"ל משה דיין בקריה, והיא נפתחה בדוח על מצב חילופי השבויים עם סוריה.
באותה עת נקבע כי מוצב הפיקוד העליון (המצפ"ה) יוקם במחנה דני ברמלה. במלחמת סיני ב-1956 נבחנה לראשונה תפיסת ההפעלה המטכלית כאשר האגפים הושארו בקריה בתל-אביב והמצפ"ה ברמלה. מתחם הקריה היה בשטחה של המושבה הטמפלרית שָׁרוֹנָה (בגרמנית: Sarona) והוא שימש את משרדי הממשלה וכמה גורמים ממלכתיים (ובהם מטה 'המוסד', 'קול ישראל', המדפיס הממשלתי ועוד). בנוסף הוצבה בדצמבר 1948 בשטח מחנה שרונה גם מפקדת חיל הקשר. בשטח מצפון לקריה, 'מחנה קריית-מאיר' (כיום מוזאון תל-אביב לאמנות ומשכן אמנויות הבמה) הוקם מאהל גדול לחיול המגויסים הראשונים, מחנה הקל"ט (קבוצות להכנת טירונים), שהיה הבקו"ם דאז. בסוף שנות ה-50 שימש מחנה זה את מפקדת חיל האוויר, שהועברה מרמלה, ורק בשנת 1962התפנה הצבא מהשטח. בסוף שנת 1953 הועברה גם מפקדת קצין ההנדסה הראשי מיפו לקריה בתל-אביב.
הרמטכ"לים דיין ולסקוב פעלו להעברת מפקדת חיל האוויר מרמלה לקריה ב-1959, הרמטכ"לים רבין וברלב המשיכו בהעברת מפקדת חיל הים מחיפה לקריה ב-1972, והרמטכ"ל אייזנקוט משלים את המהלך הכולל במיזוג אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) בזרוע היבשה עם העברת מטה זרוע היבשה מקריית מלאכי לקריה בשנים אלה. בטקס שנערך במלאת שנה לרצח, ב-4 בנובמבר 1996, נקרא הבסיס "מחנה רבין".
הטור מתבסס על מחקרו של ד"ר ניר מן בספרו "בסיס המטכ"ל בקריה" בהוצאת מפקדת בסיס המטה הכללי, 2016.
