משדה הקרב לחמ"ל העירוני
מערכות שו"ב ומכ"מים כבר אינם שייכים רק ללחימה צבאית, חברת "אלסק" של אלביט מספקת לנמל חיפה ולמחוז מלדונדו באורגוואי מערכות איסוף מודיעין מבוססות מצלמות, יישום תשתיות חשמל חכמות (Smart Grid), תשתיות מים חכמות, ניהול חכם של איסוף האשפה ושאר אמצעים טכנולוגיים לניהול יעיל
עמי רוחקס דומבה
| 07/12/2016
צילום: אלביט מערכות
תחום פתרונות ה-Homeland Security-HLS, תופס בשנים האחרונות תאוצה בשוק הביטחוני, כאשר הוא מקבל דחיפה ממספר תהליכים - חלקם טכנולוגיים, כמו מעבר ממוצרים למערכות ואזרוח טכנולוגיות צבאיות, וחלקם מבצעיים, כמו המעבר של הטרור לתוך המתחם העירוני.
בשונה מהתחום הצבאי, פרויקטים בתחום ה-HLS מאופיינים ביישום בסביבה אזרחית - נמלי ים, נמלי תעופה, קניונים, אבטחת גבולות, שיטור, חילוץ ועוד. בשל כך, פתרונות בתחום זה לרוב אינם קטלניים כמו בשדה הקרב, אך דורשים תהליך דומה של סגירת מעגל על המטרה. גם כאן, התהליך כולל איסוף מודיעין, הפללה ונטרול בזמן קצר.
הדמיון הרב לעולם התוכן הצבאי מייצר דיפוזיה של כלים משדה הקרב לחמ"ל העירוני. חלק מהדוגמאות הבולטות לכך הוא הצורך במערכות שליטה ובקרה (שו"ב), מערכות פיקוד ושליטה (פו"ש), אמצעי תצפית אופטיים, אמצעי תקשורת, מכ"מים, מערכות עיקוב ועוד.
אחת החברות הישראליות שנכנסה לתחום ה-HLS לפני מספר שנים היא אלביט מערכות. "הפיתוח של מערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד) עבור צה"ל מאפשר לנו היום לספק פתרונות ניהול זירה גם בעולם ביטחון הפנים", אומרים בחברה.
עיר חכמה באורגוואי
זרוע ה-HLS של אלביט מערכות מורכבת משני חלקים - חברת אלסק וחטיבת היבשה. אלסק פועלת משדרות ומעסיקה כ-200 עובדים. בחברה עוסקים בשלושה תחומים עיקריים - אמצעי תצפית, כוונות לנשק קל ומערכות לתחום ה-HLS. בשנים האחרונות החברה יישמה, בין היתר, שני פרויקטים גדולים בתחום זה: בנמל חיפה ולאחרונה גם במחוז מַלְדוֹנָדוֹ באורוגוואי.
בשנת 2011 יצא לדרך פרויקט שדרוג המיגון ההיקפי של נמל חיפה. אלביט נבחרה ליישם את הפרויקט, שכלל שדרוג שערי הכניסה והגדר, הקמת מערכות התראה על הגדר, מערכות שליטה ובקרה ועוד. במסגרת הפרויקט באורוגוואי תתקין אלביט יותר מ-1,000 מצלמות וחיישנים, כולל מצלמות תנועה. המידע שייאסף יועבר למרכז בקרה, שיכלול מערכות שליטה ובקרה (שו"ב) בעלות יכולות ניתוח מתקדמות.
"בשני הפרויקטים לקחנו את יכולות האלקטרו-אופטיקה והשו"ב של אלביט, ויישמנו אותן כמערכת שלמה", אומר אריה צ'רנוברוב, מנכ"ל אלסק. "בפרויקטים מסוג זה היתרון נובע מהיכולת לתת ללקוח תמונת מצב עדכנית. לקנות מצלמות כל אחד יכול. לעשות אגרגציה של המידע, לנתח אותו ולספק ללקוח התרעות ותמונת מצב בזמן אמת - זה 'הרוטב הסודי'".
הפרויקט של אלביט באורוגוואי נכנס תחת הכותרת "עיר חכמה". הכוונה היא ליישום טכנולוגיות חדשות, שיאפשרו אחיזת שטח טובה יותר במתאר מוניציפלי. מנעד הפתרונות בתחום זה נמתח ממערכות איסוף מודיעין מבוססות מצלמות, יישום תשתיות חשמל חכמות (Smart Grid), תשתיות מים חכמות, ניהול חכם של איסוף האשפה ועוד. המידע זורם מהמערכות החכמות למערכת שו"ב מרכזית שמותקנת בחמ"ל העירוני, ומאפשרת לראש העיר לנהל את העיר בצורה יעילה יותר.
לצד הדחיפה שמקבל עולם ה-HLS ממגמות טכנולוגיות, כפי שצוין, גם המעבר של הטרור משדה הקרב למרחב המוניציפלי מזרז יישום טכנולוגיות צבאיות במתאר עירוני. בשנים האחרונות אירעו עשרות פיגועי טרור בערים מרכזיות בישראל, ארה"ב, צרפת, בריטניה, גרמניה, ספרד ומדינות נוספות. אירועים אלה הניחו את היסודות להבנה שההתמודדות עימם מצריכה חשיבה צבאית.
לא מדובר עוד בפשע מאורגן בלבד, אלא בארגוני טרור סמי-צבאיים, שמנצלים את התמימות של המרחב המוניציפלי לביצוע פיגועים. "האזרח של ימינו מחפש יותר ביטחון אישי", מסביר צ'רנוברוב. "זה כולל את התושבים, בעלי העסקים וגם שירותי הביטחון. כל אחד בזווית שלו. הם רואים את אירועי הטרור והפשע, ומצפים שהעיר תנוהל בצורה כזו שתבטיח את חיי השגרה".
מאבטחים את גבולות ארה"ב
בחטיבת היבשה של אלביט מערכות עוסקים בפרויקטים בהיקפים גדולים. אחד מהם הוא אבטחת הגבול בין ארה"ב למקסיקו באריזונה. "מדובר בפתרון אבטחת גבול לזיהוי חדירות, חקירת אירוע והכוונת כוחות. היתרון שלנו הוא בשילוב סנסורים ושו"ב למערכת שיודעת להוציא התרעות בזמן אמת", מסביר תת ניצב (בדימוס) ניר מריאש, מנהל תחום HLS בחטיבת היבשה של אלביט מערכות ולשעבר ראש מינהל טכנולוגיות במשטרה.
"הצרכן דורש שמערכת לניהול ביטחון פנים תדע להוציא התרעה, להכווין כוחות ביטחון למקום האירוע וליצור סדר עדיפות בין איומים קיימים. זאת, עם מינימום התרעות שווא.
"תפיסת ה-HLS שלנו ניצבת על שלוש רגליים - סנסורים, תקשורת ושו"ב. אנחנו רוצים לייצר ללקוח תמונת מצב בזמן אמת, עם תיעדוף האיומים, כדי שהוא ימצה את המרב מהכוחות שברשותו. בניטור גבולות אתה רוצה לדעת מי חוצה את הגבול, כדי לדעת את מי לשלוח אליו. התגובה במקרה של משפחת מהגרים לא תהיה זהה למקרה של סוחרי סמים.
"עוד בעיה שאבחנו היא שארגוני ביטחון פנים משתמשים בעשרות סוגי תקשורת שונים. זה אבסורד, אבל בשטח אחד האתגרים הגדולים של מפקד הוא לתאם בין כלל הכוחות, כאשר כל אחד משתמש בתקשורת אחרת. פיתחנו מערכת תקשורת שיודעת לקשר בין פרוטוקולים שונים וגם להעביר תמונת מצב לכל התקן שנמצא בידו של איש ביטחון.
"בכנס 'HLS and Cyber' הקרוב נציג חלק מהאמצעים החדשים בתחום, כולל מכ"מ חודר עלווה ומערכת Virtual Reality לאימון כוחות ביטחון פנים. נראה תרחיש ניהול כוחות בשלב הסיכול והטיפול באירוע ספורט גדול. אירוע שני יהיה ניטור גבול, כאשר המערכת תתריע מראש ותכווין כוחות למקום האירוע".
"עוד היבט למערכות HLS הוא אוטומציה: חיבור על המידע, מכל הסנסורים, למערכת קבלת החלטות שתדע לשלוח את ההתרעה המתאימה לכוח המתאים בזמן המתאים. הגענו לרמת התפתחות שניתן לייצר מערכת אוטומטית לחלוטין. אבל זו החלטה של הלקוח בסוף היום, איזו רמת אוטומציה הוא רוצה לתת למערכת".
ויש דרישה לאוטומציה?
"הלקוחות רוצים גם אוטומציה. בשיטור זה עד רמת הניידת", אומר מריאש. "אם זה אירוע שמעורבים בו דוברי שפה מסוימת, השאיפה היא שבניידת הראשונה יהיו שוטרים שדוברים את השפה. זה מחייב חיבור של מערכת השו"ב למערכת כוח האדם. יש גם דרישה להכניס למשוואה שיקולים כמו הציוד שנמצא בניידת, וזה מצריך חיבור למערכת ניהול מלאי ציוד. המטרה היא לייצר אוטומציה, שתמצה את הפוטנציאל מהניידת הראשונה שמגיעה לאירוע. זה נכון גם בעולמות תוכן אחרים.
"קיימת גם דרישה לשילוב מידע ביומטרי במערכות. היום זה בעיקר זיהוי פנים, אבל יש דרישה לשלב גם התקנים להתאמת טביעת אצבע בניידות משטרה. כך השוטר יוכל לדעת אם האזרח הוא מי שהוא טוען שהוא, ולא מדובר בתעודה מזויפת. גם בעולם בקרת הגבולות יש זיהוי ביומטרי. זה התחיל בנמלי תעופה וקיים היום במעברי גבול נוספים".
מערכות שו"ב ומכ"מים כבר אינם שייכים רק ללחימה צבאית, חברת "אלסק" של אלביט מספקת לנמל חיפה ולמחוז מלדונדו באורגוואי מערכות איסוף מודיעין מבוססות מצלמות, יישום תשתיות חשמל חכמות (Smart Grid), תשתיות מים חכמות, ניהול חכם של איסוף האשפה ושאר אמצעים טכנולוגיים לניהול יעיל
תחום פתרונות ה-Homeland Security-HLS, תופס בשנים האחרונות תאוצה בשוק הביטחוני, כאשר הוא מקבל דחיפה ממספר תהליכים - חלקם טכנולוגיים, כמו מעבר ממוצרים למערכות ואזרוח טכנולוגיות צבאיות, וחלקם מבצעיים, כמו המעבר של הטרור לתוך המתחם העירוני.
בשונה מהתחום הצבאי, פרויקטים בתחום ה-HLS מאופיינים ביישום בסביבה אזרחית - נמלי ים, נמלי תעופה, קניונים, אבטחת גבולות, שיטור, חילוץ ועוד. בשל כך, פתרונות בתחום זה לרוב אינם קטלניים כמו בשדה הקרב, אך דורשים תהליך דומה של סגירת מעגל על המטרה. גם כאן, התהליך כולל איסוף מודיעין, הפללה ונטרול בזמן קצר.
הדמיון הרב לעולם התוכן הצבאי מייצר דיפוזיה של כלים משדה הקרב לחמ"ל העירוני. חלק מהדוגמאות הבולטות לכך הוא הצורך במערכות שליטה ובקרה (שו"ב), מערכות פיקוד ושליטה (פו"ש), אמצעי תצפית אופטיים, אמצעי תקשורת, מכ"מים, מערכות עיקוב ועוד.
אחת החברות הישראליות שנכנסה לתחום ה-HLS לפני מספר שנים היא אלביט מערכות. "הפיתוח של מערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד) עבור צה"ל מאפשר לנו היום לספק פתרונות ניהול זירה גם בעולם ביטחון הפנים", אומרים בחברה.
עיר חכמה באורגוואי
זרוע ה-HLS של אלביט מערכות מורכבת משני חלקים - חברת אלסק וחטיבת היבשה. אלסק פועלת משדרות ומעסיקה כ-200 עובדים. בחברה עוסקים בשלושה תחומים עיקריים - אמצעי תצפית, כוונות לנשק קל ומערכות לתחום ה-HLS. בשנים האחרונות החברה יישמה, בין היתר, שני פרויקטים גדולים בתחום זה: בנמל חיפה ולאחרונה גם במחוז מַלְדוֹנָדוֹ באורוגוואי.
בשנת 2011 יצא לדרך פרויקט שדרוג המיגון ההיקפי של נמל חיפה. אלביט נבחרה ליישם את הפרויקט, שכלל שדרוג שערי הכניסה והגדר, הקמת מערכות התראה על הגדר, מערכות שליטה ובקרה ועוד. במסגרת הפרויקט באורוגוואי תתקין אלביט יותר מ-1,000 מצלמות וחיישנים, כולל מצלמות תנועה. המידע שייאסף יועבר למרכז בקרה, שיכלול מערכות שליטה ובקרה (שו"ב) בעלות יכולות ניתוח מתקדמות.
"בשני הפרויקטים לקחנו את יכולות האלקטרו-אופטיקה והשו"ב של אלביט, ויישמנו אותן כמערכת שלמה", אומר אריה צ'רנוברוב, מנכ"ל אלסק. "בפרויקטים מסוג זה היתרון נובע מהיכולת לתת ללקוח תמונת מצב עדכנית. לקנות מצלמות כל אחד יכול. לעשות אגרגציה של המידע, לנתח אותו ולספק ללקוח התרעות ותמונת מצב בזמן אמת - זה 'הרוטב הסודי'".
הפרויקט של אלביט באורוגוואי נכנס תחת הכותרת "עיר חכמה". הכוונה היא ליישום טכנולוגיות חדשות, שיאפשרו אחיזת שטח טובה יותר במתאר מוניציפלי. מנעד הפתרונות בתחום זה נמתח ממערכות איסוף מודיעין מבוססות מצלמות, יישום תשתיות חשמל חכמות (Smart Grid), תשתיות מים חכמות, ניהול חכם של איסוף האשפה ועוד. המידע זורם מהמערכות החכמות למערכת שו"ב מרכזית שמותקנת בחמ"ל העירוני, ומאפשרת לראש העיר לנהל את העיר בצורה יעילה יותר.
לצד הדחיפה שמקבל עולם ה-HLS ממגמות טכנולוגיות, כפי שצוין, גם המעבר של הטרור משדה הקרב למרחב המוניציפלי מזרז יישום טכנולוגיות צבאיות במתאר עירוני. בשנים האחרונות אירעו עשרות פיגועי טרור בערים מרכזיות בישראל, ארה"ב, צרפת, בריטניה, גרמניה, ספרד ומדינות נוספות. אירועים אלה הניחו את היסודות להבנה שההתמודדות עימם מצריכה חשיבה צבאית.
לא מדובר עוד בפשע מאורגן בלבד, אלא בארגוני טרור סמי-צבאיים, שמנצלים את התמימות של המרחב המוניציפלי לביצוע פיגועים. "האזרח של ימינו מחפש יותר ביטחון אישי", מסביר צ'רנוברוב. "זה כולל את התושבים, בעלי העסקים וגם שירותי הביטחון. כל אחד בזווית שלו. הם רואים את אירועי הטרור והפשע, ומצפים שהעיר תנוהל בצורה כזו שתבטיח את חיי השגרה".
מאבטחים את גבולות ארה"ב
בחטיבת היבשה של אלביט מערכות עוסקים בפרויקטים בהיקפים גדולים. אחד מהם הוא אבטחת הגבול בין ארה"ב למקסיקו באריזונה. "מדובר בפתרון אבטחת גבול לזיהוי חדירות, חקירת אירוע והכוונת כוחות. היתרון שלנו הוא בשילוב סנסורים ושו"ב למערכת שיודעת להוציא התרעות בזמן אמת", מסביר תת ניצב (בדימוס) ניר מריאש, מנהל תחום HLS בחטיבת היבשה של אלביט מערכות ולשעבר ראש מינהל טכנולוגיות במשטרה.
"הצרכן דורש שמערכת לניהול ביטחון פנים תדע להוציא התרעה, להכווין כוחות ביטחון למקום האירוע וליצור סדר עדיפות בין איומים קיימים. זאת, עם מינימום התרעות שווא.
"תפיסת ה-HLS שלנו ניצבת על שלוש רגליים - סנסורים, תקשורת ושו"ב. אנחנו רוצים לייצר ללקוח תמונת מצב בזמן אמת, עם תיעדוף האיומים, כדי שהוא ימצה את המרב מהכוחות שברשותו. בניטור גבולות אתה רוצה לדעת מי חוצה את הגבול, כדי לדעת את מי לשלוח אליו. התגובה במקרה של משפחת מהגרים לא תהיה זהה למקרה של סוחרי סמים.
"עוד בעיה שאבחנו היא שארגוני ביטחון פנים משתמשים בעשרות סוגי תקשורת שונים. זה אבסורד, אבל בשטח אחד האתגרים הגדולים של מפקד הוא לתאם בין כלל הכוחות, כאשר כל אחד משתמש בתקשורת אחרת. פיתחנו מערכת תקשורת שיודעת לקשר בין פרוטוקולים שונים וגם להעביר תמונת מצב לכל התקן שנמצא בידו של איש ביטחון.
"בכנס 'HLS and Cyber' הקרוב נציג חלק מהאמצעים החדשים בתחום, כולל מכ"מ חודר עלווה ומערכת Virtual Reality לאימון כוחות ביטחון פנים. נראה תרחיש ניהול כוחות בשלב הסיכול והטיפול באירוע ספורט גדול. אירוע שני יהיה ניטור גבול, כאשר המערכת תתריע מראש ותכווין כוחות למקום האירוע".
"עוד היבט למערכות HLS הוא אוטומציה: חיבור על המידע, מכל הסנסורים, למערכת קבלת החלטות שתדע לשלוח את ההתרעה המתאימה לכוח המתאים בזמן המתאים. הגענו לרמת התפתחות שניתן לייצר מערכת אוטומטית לחלוטין. אבל זו החלטה של הלקוח בסוף היום, איזו רמת אוטומציה הוא רוצה לתת למערכת".
ויש דרישה לאוטומציה?
"הלקוחות רוצים גם אוטומציה. בשיטור זה עד רמת הניידת", אומר מריאש. "אם זה אירוע שמעורבים בו דוברי שפה מסוימת, השאיפה היא שבניידת הראשונה יהיו שוטרים שדוברים את השפה. זה מחייב חיבור של מערכת השו"ב למערכת כוח האדם. יש גם דרישה להכניס למשוואה שיקולים כמו הציוד שנמצא בניידת, וזה מצריך חיבור למערכת ניהול מלאי ציוד. המטרה היא לייצר אוטומציה, שתמצה את הפוטנציאל מהניידת הראשונה שמגיעה לאירוע. זה נכון גם בעולמות תוכן אחרים.
"קיימת גם דרישה לשילוב מידע ביומטרי במערכות. היום זה בעיקר זיהוי פנים, אבל יש דרישה לשלב גם התקנים להתאמת טביעת אצבע בניידות משטרה. כך השוטר יוכל לדעת אם האזרח הוא מי שהוא טוען שהוא, ולא מדובר בתעודה מזויפת. גם בעולם בקרת הגבולות יש זיהוי ביומטרי. זה התחיל בנמלי תעופה וקיים היום במעברי גבול נוספים".
