איתור לכודים מבוסס טכנולוגיה

פיקוד העורף ומפעל אלתא של התעשייה האווירית מפתחים מערכת לזיהוי לכודים, באמצעות איכון האות הסלולרי שלהם. המערכת תאפשר זיהוי ברדיוס 150 מטרים ותיתן למחלצים את המיקום והעומק המדויקים של הלכודים

מערכת חדשה בשם "אלומה", המפותחת בשיתוף פעולה בין פיקוד העורף ומפעל אלתא של התעשייה האווירית, מסוגלת לזהות לכודים באמצעות איכון האות הסלולרי שלהם, וכבר נעשה בה שימוש באירוע קריסת החניון ברחוב הברזל ברמת החייל, בספטמבר 2016 (בתמונה). לצד "אלומה" הפעיל פיקוד העורף באותו אסון, לראשונה, גם רחפני צילום לצורך תכנון פעולות החילוץ.

"מדובר במערכת שנמצאת בפיתוח", אומר אל"מ איציק גיא, ראש מחלקת תכנון בפיקוד העורף. "למדנו כמה לקחים לטובת פיתוח המערכת מהאירוע ברמת החייל. הפיתוח עתיד להסתיים עד הרבעון השני של 2017, ואז יהיה צורך לגבש החלטה אם קונים את המערכת, ואם כן - כמה יחידות". 

אל"מ גיא מפקד על המחלקה העוסקת בבניין הכוח בפיקוד העורף. בצד האמל"ח והטכנולוגיה, כולל תכנון ותורת הפעלה של טכנולוגיות. מדובר במחלקה שרוב המשרתים בה הם חיילים בסדיר, עם מרכיב מילואים קטן. 

"מערכת 'אלומה' יודעת לזהות אות סלולרי ברדיוס 150 מטרים, ולתת למחלץ את המיקום המדויק ואת העומק של הלכוד", מסביר אל"מ גיא. "היא יודעת לרכוש ארבע רשתות סלולר שונות, ולראות תמונה רוחבית. זה לא רק מי נמצא איפה, אלא גם איפה יש חללי אוויר בהריסות. המערכת יכולה גם לחבר מספר טלפון לפרטי האדם הלכוד. 

"ה'אלומה' מסמנת ראש חץ לפי הסלולר, וכך מצאנו את אחד ההרוגים ברמת החייל. לטלפונים סלולריים יש סוללה פנימית עם זמן פעולה ארוך יותר מהסוללה הראשית, שנותנת לנו רק זמן מינימלי לגילוי הלכוד".

לצד מערכת האיתור הפעילו באירוע ברמת החייל גם רחפנים, כאשר מערכת האיתור יודעת להעביר למערכת ההפעלה של הרחפן את מיקום הלכוד בזמן אמת. "בצורה כזו, מחלץ שעבד בעומק עשרות מטרים העמיד את הרחפן מעל הנקודה שבה נמצא הלכוד. זה הפך את פעולת החילוץ ליעילה יותר, כאשר המחלץ יודע כל הזמן שהוא מעל למיקום המדויק", מסביר אל"מ גיא. 

"יחד עם הכלים הטכנולוגיים הפעלנו גם מודיעין אוכלוסייה. במקרה אחד עקבנו אחרי כבל החשמל של כלי עבודה ששימש את אחד הלכודים, וכך הגענו אליו. הטכנולוגיות, יחד עם תשאול אוכלוסייה, מאפשרות לנו לדעת מהר יחסית איפה נמצאים הלכודים. החלק הקשה הוא להגיע אליהם. ברמת החייל היינו צריכים לחדור ארבע שכבות בטון. זה יותר ממטר יצוק. 

"באירוע כזה אתה פועל תמיד באי-ודאות: איפה יש כיסי אוויר, לכודים חיים. רק כעבור 24 שעות הבנו איך האתר קרס, ושזו הייתה קריסה מלאה. הסיכוי לשרוד בתוך חלל אוויר במקרה כזה הוא קטן. באחד המקרים לקח לנו שש שעות להגיע לאחד הלכודים ועוד שמונה שעות להוציא אותו. זה אירוע מורכב. גם אם האדם כבר אינו בחיים, רוצים גם להוציא אותו בצורה מכובדת, שתאפשר לקבור אותו".

זה היה אירוע מתגלגל, שבמהלכו הוריד פיקוד העורף לחניון מחפר עם מנוף של 500 טונות. בפיקוד העורף מסבירים שזו לא פעולה שנעשית בשגרה ואפילו לא חלק מתרחיש מלחמתי. עוד היבט לאירוע החילוץ ברמת החייל הוא שיתוף פעולה טכנולוגי עם חברות אזרחיות. מלבד השת"פ עם אלתא נעשה שימוש במנופים, משאיות ששואבות אדמה, חיתוך בטון עם דיסקים מיהלום ופעולות נוספות. 

בעקבות האירוע נשאלת השאלה - כיצד אפשר לבזר טכנולוגיות כאלה לכל גדודי פיקוד העורף, ואולי אפילו להטמיע חלק מהיכולות במבני ציבור. בסופו של יום, יכולות קליטת סלולר קיימות במזוודות טקטיות, אז למה לא למקם מזוודה כזו בכל קניון או מבנה ציבור?

"יכולות טכנולוגיות כאלה נועדו לתרחיש בייחוס מלחמתי", מסביר אל"מ גיא. "בתרחיש כזה נביא אותן לאתרי הרס מורכבים. עבור פיקוד העורף אפשר לחשוב על מזוודת גילוי לכל גדוד חילוץ. זה אולי יהיה בעתיד, תלוי גם בתקציב. מזוודה כזו בכל קניון לא תיתן יתרון, אם אין לך כלים להגיע ללכודים".

בתרחיש של הרס רב, כמו מלחמה או רעידת אדמה, פיקוד העורף יעסוק בחילוץ באתרים מורכבים או באתרים בעלי עדיפות לאומית, ולכן נבנית תוכנית להקניית ידע בסיסי בחילוץ ליותר ממיליון אזרחים. זה מבוצע ב-4,000 כיתות י' בכל הארץ. בכל שנה במהלך העשור הקרוב יוכשרו כ-150,000 תלמידים. 

"פיקוד העורף יתעסק עם מיעוט לכוד", אומר אל"מ גיא. "אנחנו רק חלק קטן מכוח החילוץ בראייה ארצית. בתוך עשור יהיו יותר ממיליון אזרחים עם ידע בסיסי בחילוץ. הם יוכלו להיעזר לצורך חילוץ בעת אסון בכלים שיש בכל בית, כמו מעדרים, אתים וקלשונים. מדובר ביכולות בסיסיות, אבל הן מצילות חיים". 

איך הטכנולוגיה משנה את ההון האנושי ביחידות החילוץ? 

"מערכות איתור סלולריות, רחפנים ומערכות נוספות משנות את עולם החילוץ ומחייבות את פיקוד העורף להעמיד כוח אדם מתאים. בינתיים אלה טכנולוגיות שרק אנשי המחלקה מתפעלים”, אומר אל”מ גיא. “עדיין לא עשינו ביזור טכנולוגי לכל הגדודים. צריך גם לזכור שהסלולר והרחפן הם מערכות די פשוטות להפעלה, שמאפשרות לך לבצע בקלות פעולות שפעם היו מסובכות.

“לגבי רחפנים, הכל עניין של החלטה. זה מוצר מדף, שקל לרכוש אותו. המורכבות היא בהכנסת תורת הפעלה חדשה לגדודי החילוץ, אבל זה עניין של חודשים בודדים מרגע ההחלטה על מנת להכניס יכולת כזו לפיקוד העורף. לגבי ה’אלומה’, נעשה תרגיל מבצעי מסכם ב-2017, ונחליט אם וכמה לקנות. המכפלות יהיו בהתאם לתרחיש הייחוס. בשלב הראשון ייתכן שנרכוש יכולות בהתאם לאירועים בשגרה. בשלב שני אולי יפתחו את הרכש גם לתרחישים מלחמתיים, לימ”חים. 

“צריך לזכור שמדובר ביכולות מתקדמות מאוד בעולם החילוץ שאין להן כמעט אח ורע ביחידות חילוץ בעולם. אני לא מכיר יכולות של רכישת ארבעה טווחים סלולריים במערכת רכובה אחת. מערכות מקומיות מבוססות מזוודה לטווחים קצרים קיימות היום בעולם, אבל כאן מדובר בשדרוג יכולות. גם שימוש ברחפנים נחשב חדשני בעולם החילוץ. עד היום לא ראינו בשום מקום תפיסה מבצעית של חילוץ והצלה באמצעות שימוש משולב ברחפנים ומערכות איתור סלולריות”. 

 

 

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA

אולי יעניין אותך גם

מתוך מתקפה על מוסול בעיראק (צילום:AP)

אלגוריתמים, אינטליגנציה מלאכותית ו'לימוד מכונה' להבסת דאעש

תוך כשישה חודשים ישתמש צבא ארה"ב באלגוריתמים ככלי למיון מיליוני נתונים על דאעש ועל המדינה האיסלמית, כך אמר מי שעומד בראש יחידת הלוחמה האלגוריתמית במשרד ההגנה האמריקאי בכנס שנערך לאחרונה