ענן תקשורת מעל הכוחות
ענן התקשורת של אלביט נותן מענה לכוחות המתמרנים, שזקוקים לרשת ניידת שתלווה אותם במציאות המבצעית בשטח
עמי רוחקס דומבה
| 03/11/2016
צילום: דו"צ
אחד האתגרים הטכנולוגיים בעולם התקשורת של כוחות היבשה הוא כיצד לספק תקשורת ניידת ללא תלות ברשתות נייחות. מדובר ברשתות תחת השם MANET שמסוגלות לחבר התקני תקשורת זה לזה ללא ממסר מרכזי. בלחימה מבוססת רשת מדובר בצורך בסיסי. בלי תקשורת, אין תמרון. אחת החברות שפיתחה מערכת כזו היא אלביט מערכות.
"תחום הקשר באלביט התחיל בשירותי רשת לכוחות יבשה", אומר אורן סבג, סמנכ״ל מערכות תקשורת באלביט יבשה ותקשוב. "אחר כך הגיעה הרכישה של תדיראן קשר. זה הכניס לאלביט יכולות PTT בטווחים מאד ארוכים. עיקר המיקוד בשתי החברות היה כוחות היבשה. ההבדל בתקופה שאלביט רכשה את תדיראן נבע מכך שאלביט פיתחה טכנולוגיות בתפיסת לוחמה רשתית ואילו תדיראן התמקדה בהתקני קשר מאובטחים לטווחים ארוכים.
"הרכישה הוסיפה לאלביט יכולות ואיחדה בין ההתקנים למערכות הרשתיות. מאז אוחדו המוצרים של שתי החברות לקו משותף. יש עוד שני מרכיבים שעיצבו את קו המוצרים של אלביט מערכות. מערכת צי"ד שמספקת שירותי רשת לכוחות היבשה ופרויקט רדיו תוכנה צה"לי (SDR)".
הרדיו - מחומרה לתוכנה
רדיו תוכנה הוא תחום טכנולוגי מוכר בעולם. הוא מאפשר הפעלת הרדיו בכמה טווחי תדרים על בסיס אותה חומרה. אם פעם כל מכשיר קשר היה 'צרוב' לטווח תדרים מסוים, היום עושים את השינויים בתוכנה. זה מאפשר לקבל את אותם יכולות במכשיר קטן יותר, ובעלות נמוכה יותר. "השאלה איך אתה מיישם את הרדיו תוכנה ואילו ביצועים יש למכשיר. המטרה היא לתת שירות דיבור איכותי ולצידו לתת שירות נתונים רחב פס. זה האתגר", אומר סבג. "זו תשתית שהתפתחה רק בשנים האחרונות. את משפחת המוצרים הזו מיתגנו באלביט תחת השם E-Lynx.
"הדרישה כיום מהצבאות בעולם היא לספק רשת לצוותי קרב טקטיים בחזית שתתמוך ביישומים מבצעיים. מדובר במכשירי קשר צבאיים בגודל דומה לסמארטפון שאמורים לשמש יחידות קומנדו של מספר אנשים בעומק האויב, לצד חטיבות חי"ר מתמרנות עם אלפי התקנים ברשת. צריך לבנות רשת MANET. האתגר הטכנולוגי תלוי בכמות החברים ברשת כזו ואיזה שירותים הרשת צריכה לתמוך באיזו רמת שירות. והצורך גדל כל הזמן.
"אלו רשתות תקשורת שצריכות לתמוך לא רק בחיילים אנושיים, אלא גם בתפיסת האינטרנט של הדברים בשדה הקרב. בעגה מקצועית קוראים למערכות האלו רואה-יורה. אלה סנסורים שמשדרים וקולטים במהירות קרובה לזמן אמת ומדברים אחד עם השני. הם אלו שעוזרים להרכיב את תמונת הקרב. ובלי תשתית תקשורת שתתמוך בתפיסה הזו - היא לא תעבוד.
"אחרי שפיתחת רדיו תוכנה, צריך לפתח אלגוריתמים של הרשת. קישוריות קול ונתונים, אבטחה, ועוד שירותים. אתגר עיקרי הוא לתת רמות שירות שונות (QOS) על רשתות MANET. כל משפחת המוצרים מבוססת IP ויכולה להתממשק לכל התקן IP אחר. אם יש במקום כיסוי LTE, אנחנו יודעים להשתמש בו. אבל אי אפשר לבנות עליו. צריך לזכור שזה שדה קרב, והחיבור לרשת נייחת הוא לסירוגין, אם בכלל".
אחרי שבונים את ענן התקשורת הנייד, צריך לבנות עורק נתונים אחורה שיאפשר להעביר את הנתונים למפקדות. עורק כזה מבוסס לרוב על תקשורת לווינית, כולל תקש"ל בתנועה. "אנחנו מספקים טרמינלים של תקש"ל נייד. אחד הפרויקטים האחרונים בוצע עבור הצבא הקנדי", אומר סבג. "עוד טכנולוגיה לעשות זאת היא HF. אלו תדרים שיכולים להעביר תקשורת לטווחים של מאות קילומטרים ללא לווין.
"אתגר נוסף שאנו מתמודדים עימו הוא ניהול תדרים. בשדה קרב רווי טכנולוגיות מחד, ומוגבל ברוחב פס מאידך, יש יתרון למערכות חסכוניות בתדרים. השקענו בזה הרבה בשנים האחרונות."
לצד אספקת רשת ניידת ועורקי תקשורת לשידור אחורה למפקדות, בשדה הקרב יש צורך גם ביכולות המרת פרוטוקולים. במציאות המבצעית יש מגוון כוחות בשטח, וזה מייצר מגוון פרוטוקולים. מכשירי קשר מסוגים שונים, טלפונים סלולאריים וכו'. אחד הפתרונות שפיתחו באלביט לאתגר זה היא תוכנה בשם "טייגר".
"מדובר בתוכנה שיודעת להמיר פרוטוקולי תקשורת בזמן אמת", מסביר סבג. "התוכנה הזו יכולה לרוץ על פלטפורמות חומרה שונות. בשביל לקוחות צבאיים פיתחנו מוצר חומרה ייעודי בשם TMR. זה מארז חומרה מוקשח בסטנדרטים צבאיים שמריץ את תוכנת טייגר. הוא מאפשר חיבור ממשקים מסוגים שונים בצורה כזו שכולם יכולים לדבר עם כולם. עם ה-TMR אתה יכול לקיים למשל שיחה בין מכשיר סלולרי למכשיר קשר צה"לי ולהפך. בשדה הקרב זה פותר הרבה בעיות".
ענן התקשורת של אלביט נותן מענה לכוחות המתמרנים, שזקוקים לרשת ניידת שתלווה אותם במציאות המבצעית בשטח
אחד האתגרים הטכנולוגיים בעולם התקשורת של כוחות היבשה הוא כיצד לספק תקשורת ניידת ללא תלות ברשתות נייחות. מדובר ברשתות תחת השם MANET שמסוגלות לחבר התקני תקשורת זה לזה ללא ממסר מרכזי. בלחימה מבוססת רשת מדובר בצורך בסיסי. בלי תקשורת, אין תמרון. אחת החברות שפיתחה מערכת כזו היא אלביט מערכות.
"תחום הקשר באלביט התחיל בשירותי רשת לכוחות יבשה", אומר אורן סבג, סמנכ״ל מערכות תקשורת באלביט יבשה ותקשוב. "אחר כך הגיעה הרכישה של תדיראן קשר. זה הכניס לאלביט יכולות PTT בטווחים מאד ארוכים. עיקר המיקוד בשתי החברות היה כוחות היבשה. ההבדל בתקופה שאלביט רכשה את תדיראן נבע מכך שאלביט פיתחה טכנולוגיות בתפיסת לוחמה רשתית ואילו תדיראן התמקדה בהתקני קשר מאובטחים לטווחים ארוכים.
"הרכישה הוסיפה לאלביט יכולות ואיחדה בין ההתקנים למערכות הרשתיות. מאז אוחדו המוצרים של שתי החברות לקו משותף. יש עוד שני מרכיבים שעיצבו את קו המוצרים של אלביט מערכות. מערכת צי"ד שמספקת שירותי רשת לכוחות היבשה ופרויקט רדיו תוכנה צה"לי (SDR)".
הרדיו - מחומרה לתוכנה
רדיו תוכנה הוא תחום טכנולוגי מוכר בעולם. הוא מאפשר הפעלת הרדיו בכמה טווחי תדרים על בסיס אותה חומרה. אם פעם כל מכשיר קשר היה 'צרוב' לטווח תדרים מסוים, היום עושים את השינויים בתוכנה. זה מאפשר לקבל את אותם יכולות במכשיר קטן יותר, ובעלות נמוכה יותר. "השאלה איך אתה מיישם את הרדיו תוכנה ואילו ביצועים יש למכשיר. המטרה היא לתת שירות דיבור איכותי ולצידו לתת שירות נתונים רחב פס. זה האתגר", אומר סבג. "זו תשתית שהתפתחה רק בשנים האחרונות. את משפחת המוצרים הזו מיתגנו באלביט תחת השם E-Lynx.
"הדרישה כיום מהצבאות בעולם היא לספק רשת לצוותי קרב טקטיים בחזית שתתמוך ביישומים מבצעיים. מדובר במכשירי קשר צבאיים בגודל דומה לסמארטפון שאמורים לשמש יחידות קומנדו של מספר אנשים בעומק האויב, לצד חטיבות חי"ר מתמרנות עם אלפי התקנים ברשת. צריך לבנות רשת MANET. האתגר הטכנולוגי תלוי בכמות החברים ברשת כזו ואיזה שירותים הרשת צריכה לתמוך באיזו רמת שירות. והצורך גדל כל הזמן.
"אלו רשתות תקשורת שצריכות לתמוך לא רק בחיילים אנושיים, אלא גם בתפיסת האינטרנט של הדברים בשדה הקרב. בעגה מקצועית קוראים למערכות האלו רואה-יורה. אלה סנסורים שמשדרים וקולטים במהירות קרובה לזמן אמת ומדברים אחד עם השני. הם אלו שעוזרים להרכיב את תמונת הקרב. ובלי תשתית תקשורת שתתמוך בתפיסה הזו - היא לא תעבוד.
"אחרי שפיתחת רדיו תוכנה, צריך לפתח אלגוריתמים של הרשת. קישוריות קול ונתונים, אבטחה, ועוד שירותים. אתגר עיקרי הוא לתת רמות שירות שונות (QOS) על רשתות MANET. כל משפחת המוצרים מבוססת IP ויכולה להתממשק לכל התקן IP אחר. אם יש במקום כיסוי LTE, אנחנו יודעים להשתמש בו. אבל אי אפשר לבנות עליו. צריך לזכור שזה שדה קרב, והחיבור לרשת נייחת הוא לסירוגין, אם בכלל".
אחרי שבונים את ענן התקשורת הנייד, צריך לבנות עורק נתונים אחורה שיאפשר להעביר את הנתונים למפקדות. עורק כזה מבוסס לרוב על תקשורת לווינית, כולל תקש"ל בתנועה. "אנחנו מספקים טרמינלים של תקש"ל נייד. אחד הפרויקטים האחרונים בוצע עבור הצבא הקנדי", אומר סבג. "עוד טכנולוגיה לעשות זאת היא HF. אלו תדרים שיכולים להעביר תקשורת לטווחים של מאות קילומטרים ללא לווין.
"אתגר נוסף שאנו מתמודדים עימו הוא ניהול תדרים. בשדה קרב רווי טכנולוגיות מחד, ומוגבל ברוחב פס מאידך, יש יתרון למערכות חסכוניות בתדרים. השקענו בזה הרבה בשנים האחרונות."
לצד אספקת רשת ניידת ועורקי תקשורת לשידור אחורה למפקדות, בשדה הקרב יש צורך גם ביכולות המרת פרוטוקולים. במציאות המבצעית יש מגוון כוחות בשטח, וזה מייצר מגוון פרוטוקולים. מכשירי קשר מסוגים שונים, טלפונים סלולאריים וכו'. אחד הפתרונות שפיתחו באלביט לאתגר זה היא תוכנה בשם "טייגר".
"מדובר בתוכנה שיודעת להמיר פרוטוקולי תקשורת בזמן אמת", מסביר סבג. "התוכנה הזו יכולה לרוץ על פלטפורמות חומרה שונות. בשביל לקוחות צבאיים פיתחנו מוצר חומרה ייעודי בשם TMR. זה מארז חומרה מוקשח בסטנדרטים צבאיים שמריץ את תוכנת טייגר. הוא מאפשר חיבור ממשקים מסוגים שונים בצורה כזו שכולם יכולים לדבר עם כולם. עם ה-TMR אתה יכול לקיים למשל שיחה בין מכשיר סלולרי למכשיר קשר צה"לי ולהפך. בשדה הקרב זה פותר הרבה בעיות".
