המשט לעזה – הזווית המשפטית

"דיני הלחימה בים מסמיכים אותך לעשות את פעולת האכיפה בים הפתוח. יתר על כן, הדינים קובעים שאם הצד השני מתנגד ומסרב לציית, אתה רשאי אפילו כאמצעי אחרון להטביע אותו" כך אומר אל"מ (מיל') עו"ד דניאל רייזנר, ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית לשעבר והיום האחראי על תחום המשפט הבינלאומי ועל תחום ביטחון הפנים במשרד עורכי הדין "הרצוג פוקס נאמן". מנגד, מוסיף רייזנר שמתייחס לזווית של המשפט הבינלאומי בעניין ההשתלטות על משטי הספינות, כי "צריך לבחור כאן בין משהו חוקי ונכון, לבין משהו שמצטלם רע וזו החלטה מאוד קשה בזמן אמת".

 

נערכים לספטמבר

עשרות חברות ישראליות ונציגים של חברות זרות הציגו לצה"ל ולכוחות הביטחון הנוספים אמצעים שיוכלו לשמש אותם במהלך התמודדות עם הפרות סדר המוניות שצפויות בחודש ספטמבר על רקע ההכרזה המתוכננת באו"ם על מדינה פלשתינית.

התצוגה (בתמונה: הדגמה של פיזור הפרות סדר באמצעות זרנוקי מים) נערכה במסגרת סדנא מיוחדת של צה"ל, שנערכה בבסיס בית ג'וברין של פיקוד המרכז, והסתיימה ביום שלישי. בסדנא נטלו חלק קצינים מרמת מפקדי פלוגות ועד ראשי הארגונים - הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, מפכ"להמשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו, ונציב שירות בתי הסוהר, רב ניצב אהרון פרנקו.

להבת ברזל

המערכת החדשה שמפתחת חברת רפאל תיקרא "להבת ברזל", והיא אמורה לאפשר פגיעה במטרה קרקעית בדיוק של מטרים בודדים - ממרחק של עשרות קילומטרים. כיום, אין בצבא היבשה אמצעי אש לטווחים של למעלה מ-40 קילומטרים בדיוק נקודתי כמו אש המשוגרת מן האוויר.

הפיתוח החדש של רפאל בא בעקבות פיתוח של מערכת "כיפת ברזל", שמסוגלת להגיע לדיוק רב ביותר הדרוש כדי ליירט רקטות כמו "קסאם" או "גראד" במהלך מעופן באוויר.

התעשייה האווירית רכשה את "קילו למבדה"

התעשייה האווירית רכשה את חברת הסטרט-אפ קילו-למבדה (Kilo Lambada), שפיתחה טכנולוגיות חדישות בתחום הלייזר, כך נודע לישראל דיפנס. הרכישה יכולה להעצים את התחרות בין התעשייה האווירית ובין חברת אל-אופ מקבוצת אלביט מערכות.

החברה החדשה שנרכשה על ידי התעשייה האווירית הוקמה לפני כעשור, בתל אביב. החברה עוסקת בתחומי טכנולוגיה של לייזר המבוססת על סיבים אופטיים.

"הפגנות של שלום" בהתאם להטפתם של "האחים המוסלמים" בסוריה

למרות שלא יזמו את הפגנות המחאה ומנהיגיהם גולים, עושה רושם ש"האחים המוסלמים" בסוריה (להלן "האחים") מצליחים להגיע אל המפגינים ולהשפיע עליהם. העובדה ש"האחים" שותפים היום לקבוצה רחבה של ארגוני אופוזיציה מסייעת להם בכך. ל"אחים" יש מצע פוליטי מאז 2004 והם רואים את עצמם כאלטרנטיבה למשטר אל-אסד. מזה שנים שהם מטיפים לכינון דמוקרטיה, חירויות פוליטיות וזכויות אזרח בסוריה. מאז בחירתו באוגוסט 2010 של מנהיגם הנוכחי, מחמד ריאד אל-שקפה, חלה הסלמה בהתקפה התקשורתית של "האחים" נגד משטר אל-אסד: "חשוב להפגין מדי יום ביומו במהלך התקופה הזאת והדבר החשוב ביותר הוא לצלם ולתעד...

אתגר הגרילה והטרור מול אתגר הלוחמה הקונוונציונלית

לאורך השנים הכו בישראל גלים של גרילה וטרור שהיו עשויים להחליש אותה בהדרגתיות ובנסיבות חריפות במיוחד אולי אף לפורר אותה. זה לא אירע. ישראל גם שרדה שורה של מלחמות קונוונציונליות, מלחמות גבוהות עצימות, שהיו אחרי הכל האיום העיקרי על קיומה של ישראל. במידה וישראל היתה סופגת מפלה מוחלטת בעימות כזה, למשל ב- 1973, היתה נשקפת לה סכנה מיידית. על צה"ל היה לתת אפוא מענה לאתגר של הגרילה והטרור אבל להתמקד בהיערכות לעימות קונוונציונלי.

כל הדרכים לעצור את המשט

ערב יציאת המשט לרצועת עזה אמרו גורמי צבא כי הם חוששים, שחלק ממשתתפיו הצטיידו בחומצה גופריתית, שתשמש כנשק כימי שייפגע בחיילים שינסו לעצור אותם.

בצה"ל מעריכים כי במשט ישתתפו כשמונה ספינות, שעליהן כ-500 פעילים. ואולם, ייתכן שבמקביל יהיו גם ספינות זעירות נוספות ("יאכטות") שינסו לשבור את המצור מעל רצועת עזה.

בהתאם להנחיה שהתקבלה השבוע מהדרג המדיני, חיל הים נערך לעצור בכוח את המשט לחופי רצועת עזה, אבל השתלטות של לוחמי הקומנדו הימי על ספינות בלב ים אינה התסריט היחיד שצריך להילקח בחשבון.

נייס תגביר אבטחת המרכז הרפואי הצבאי Brooke

המרכז הרפואי הצבאי BAMC) Brooke), בית חולים של צבא ארה"ב ומוקד טראומה בדרגה ראשונה הנמצא בפורט סאם יוסטון, סאן אנטוניו, ירחיב את הטמעת פתרונות האבטחה של נייס ויגביר את יכולות הפיקוח באמצעות וידאו, בעזרת הטמעת NiceVision Net 2.0. 

BAMC משתמש בפתרונות הפיקוח באמצעות וידאו של נייס מאז שנת 2001. כעת, מרחיב בית החולים את פרישת הפתרונות על מנת לאבטח מתקנים חדשים, הכוללים אגף חדש בן שבע קומות וחניון רב-קומתי.

צליחה - 60 שעות במלחמת 1973

צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים הייתה אולי המערכה הקשה ביותר שידע צה"ל מעודו. היא הייתה חסרת תקדים בעוצמתה ובשחיקת הכוחות הלוחמים והמפקדים שפעלו בה. וכדרכן של מערכות קשות היא העלתה שאלות קשות ומחלוקות שחלקן מהדהדות עד היום. 37 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים עדיין נאבקות יחידות ולוחמים שנטלו חלק במערכה הזאת על השורה שלהם בהיסטוריה, ופצעיהם של רבים מהלוחמים עדיין מדממים נפשית, פיזית ומטפורית. לא מעטים "נשארו שם" בין הדיונות לצירי האספלט והחול.

שבוע גורלי באנטבה

ביום א' 27 ביוני 1976 המריא משדה-התעופה בן גוריון מטוס "איירובוס" של חברת-התעופה הצרפתית "איר-פרנס" שהיה בדרכו לצרפת. המטוס, בו היו 228 נוסעים, נחת לחניית ביניים באתונה שם ירדו 38 נוסעים ועלו 58 נוסעים אחרים. בין העולים למטוס היו גם ארבע מחבלים שהשתייכו לארגונו של ודיע חדאד. שניים מהמחבלים היו גרמנים (גבר ואשה) ושניים אחרים פלשתינאים שעלו למטוס בדרכונים מזוייפים ובכרטיסים שניקנו בכווית. רבע שעה לאחר ההמראה מאתונה שלפו המחבלים את נשקם והשתלטו על המטוס. הגרמני וולפריד באזה, שהיה מפקד חוליית המחבלים, השתלט על תא הטייס והורה לקברניט לטוס ללוב.