המשט לעזה – הזווית המשפטית
לאחר אירועי ההשתלטות על ספינת המרמרה בשנה שעברה, בהם נהרגו תשעה מהפעילים שהיו על המשט, הוגשו לבג"צ מספר עתירות כנגד חוקיות הסגר על עזה והפשיטה על האוניות. בג"צ דחה את העתירות, וקבע כי על אף התוצאות העגומות, החיילים פעלו כשורה. הייתה להם זכות להגן על חייהם. בג"צ אף התייחס לסגר על עזה וקבע כי הוא חוקי ועל כן כך גם הפשיטה על אוניות המשט ועצירתן. גם לדברי רייזנר, לא מדובר כאן באמת בויכוח משפטי.
"זה מקרה שהוא די נדיר שבו הביסוס המשפטי הוא מאוד חזק וגם אין עליו מחלוקת בינלאומית כבדה. דיני הים במשפט הבינלאומי אומרים שאם ישראל נלחמת היום בסוריה אז היא יכולה להטיל 'בלוקדה ימית' על הנמלים שלה. העמדה של ישראל קובעת כי אותם כללים חלים גם על המצב בינינו לבין עזה, בשל העובדה שמדובר בעימות מזוין, גם אם הוא מתרחש לא בין שתי מדינות. לא נראה שמישהו בעולם חולק על זה, בינתיים, אולי פרט לטורקים, ואם משפטן בינלאומי ינסה 'לריב' איתנו אפשר רק לציין כי זה גוף לא מדינתי שירה עלינו כבר 8000 פגזים ורקטות.
"ל'בלוקדה ימית' יש כללים- חייבים לפרסם אותה בפומבי, חייבים להודיע על הגבולות הטריטוריאליים שלה וחייבים לאכוף אותה ללא אפליה. אנחנו עמדנו בכל התנאים האלה", אומר רייזנר. "בסופו של דבר, גם אם משפטית אתה רשאי להגיב, החזית התקשורתית יותר חזקה היום מכל החזיתות, והתמונות של השתלטות על הספינה הן לרוב מזעזעות, ואז אתה מטיל מגבלות בגלל הצילום והתקשורת, ואני חושב שזה דבר נכון לעשות".
לדברי רייזנר, בכל מבצע כזה גם נקבעים כללי פעולה שמגדירים את האסור ואת המותר ברמה המשפטית, כשהמטרה היא להגיע לכך שהלוחמים לא יתקלו בשום מצב שלא ניתן לו מענה קודם. "יחד עם זאת, כמובן שאי אפשר לצפות את הכול, ובסופו של דבר המדינה אחראית להגן על החיילים מפני כל טענה או אישום".
אל"מ (מיל') עו"ד דניאל רייזנר, ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית לשעבר והיום האחראי על תחום המשפט הבינלאומי ועל תחום ביטחון הפנים במשרד עורכי הדין "הרצוג פוקס נאמן".