כל הדרכים לעצור את המשט

צה"ל חושש מחומצה גופריתית שבה הצטיידו משתתפים במשט שייצא לכיוון עזה. מהם הדרכים האפשריות לעצור את הספינות? מהשבתת מנועי הספינות ועד להשתלטות על הסיפון - המומחים משיבים
אימון לקראת המשט. צילום: דו"צ

ערב יציאת המשט לרצועת עזה אמרו גורמי צבא כי הם חוששים, שחלק ממשתתפיו הצטיידו בחומצה גופריתית, שתשמש כנשק כימי שייפגע בחיילים שינסו לעצור אותם.

בצה"ל מעריכים כי במשט ישתתפו כשמונה ספינות, שעליהן כ-500 פעילים. ואולם, ייתכן שבמקביל יהיו גם ספינות זעירות נוספות ("יאכטות") שינסו לשבור את המצור מעל רצועת עזה.

בהתאם להנחיה שהתקבלה השבוע מהדרג המדיני, חיל הים נערך לעצור בכוח את המשט לחופי רצועת עזה, אבל השתלטות של לוחמי הקומנדו הימי על ספינות בלב ים אינה התסריט היחיד שצריך להילקח בחשבון.

ישראל כבר הפעילה מערכת של לחצים מדיניים ואיומים על בעלי ספינות (בהצלחה חלקית - חלק מהספינות, כולל ה"מרמרה" המפורסמת - לא ייקחו חלק במשט). ואולם, עדיין חיל הים וכוחות הביטחון הנוספים צריכים להתמודד עם משימה לא פשוטה.

מהן האפשרויות שעומדות בפניהם?

חבלה באוניות בנמלי מוצא
צה"ל, כלומר הקומנדו הימי, כבר פעל לא פעם בעבר בנמלים מרוחקים כדי להשבית בהם אוניות לפני שיצאו לדרכן. אחת הפעולות הרחוקות ביותר, בשנות ה-80 של המאה שעברה, אפילו בוצעה בנמל באלג'יר כנגד אוניה מן הכוח הימי של הפת"ח. לא מן הנמנע כי כוחות ישראליים כאלה או אחרים ישקלו להשבית אוניות, אם באמצעות "תקלה" ואם באמצעות פיצוץ, הרחק מגבולות השטח הימי של ישראל. משתתפים במשט כבר העלו טענה שלא אושרה בשום דרך, לפיה בוצעה השבוע חבלה באוניה שעגנה ביוון. החסרון: מהלכים כאלה, אם ייוחסו לישראל עלולות ליצור תקרית בינלאומית מול המדינות, שבהן עוגנות הספינות שאמורות להשתתף במשט. הן גם כרוכות בסיכון לא מבוטל.

לעצור את האוניה במהלך שייט, באמצעות השבתת מנועיה

חיל הים מנסה כבר שנים למצוא דרך להשבית אוניות תוך כדי שיט שלהן בלב ים. מדובר במשימה שאינה פשוטה כל ועיקר. "אני לא מכיר כרגע שום פיתרון טכנולוגי לעצירת אוניה גדולה, אבל אני מקווה שעושים מאמצים לייצר אמצעי כזה", אומר האלוף במיל' ומפקד חיל הים לשעבר, דודו בן בעש"ט. "כיום ישנם אמצעים שבאמצעותם אפשר לעצור כלים קטנים כגון יאכטות, כאשר בכלי קטן גם אפשר על ידי דחיפה בחרטום להסיט אותו ממסלולו. בזמני התעסקתי הרבה מאוד ביכולות 'עצירה קרה' - לא על בסיס אש ופניתי לגופים מחקריים ותעשייתיים ולחיילות זרים במטרה לאתר אמצעי שיאפשר לעצור אוניה גדולה באופן שלא יפגע באנשים שעל סיפונה או בכושר ציפתה".

האם לא ניתן לחבל במנוע או במדחפים באיזו צורה?

"בשביל זה צריך להיכנס לתוך הספינה או לירות עליה מבחוץ, ובצורה הזאת אפשר לגרום לטביעתה או לפגוע באנשים. אני מאמין שאם לא ניתן למנוע את הגעת המשט באמצעים דיפלומטיים, הדרך הכי טובה לטפל בדבר היא לעשות בקרה בין לאומית על האוניה בנמל קפריסין, שתכלול גם פקחים שלנו, ומשם ללוות אותה עד לעזה. אם בדיקה כזו לא מתאפשרת אז אין ברירה אלא לעצור את הספינה, עם זאת, אני עוקב מרחוק אחרי הדברים ואני משוכנע שכל הלקחים משנה שעברה הופקו, וכעת החיילים יהיו מצוידים באמצעים המתאימים, בכמות הנדרשת ובהיקף כוח האדם הנכון".

השתלטות בלב ים

כמו במשט של ה"מרמרה" בשנה שעברה, חיל הים נערך לעצור את הספינות בראש ובראשונה באמצעות השתלטות על נוסיעהן בלב ים.

על פי הדיווחים, נוסעי המשטים הקרובים עברו הכשרה בטקטיקות שונות של התנגדות פסיבית לחיילים, בין היתר על ידי התבצרות ושילוב זרועות מסביב לחדר ההגאים בספינה, הצבת גדרות תיל, ועוד מכשולים. נכון לעכשיו אין בידי ישראל מידע על הימצאות גורמי טרור בין הפעילים שיגיעו על הספינות (למרות שדווח על הימצאו אנשי חמאס בכירים), עם זאת ייתכן כי יהיו גורמים שיתעמתו פיזית עם חיילי צה"ל כשהם משתמשים בנשק קר או בחומצה הגופריתית המסוכנת, שצה"ל דאג לדווח על החששות מפניה.

"במשימה כזו האמצעים הפשוטים ביותר הם המתאימים, רימוני גז והלם, כדורי גומי וכולי", אומר תא"ל (מיל') צביקה פוקס, סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה בתעש, שמתמחה באמצעי נשק בלתי קטלניים. "סילוני מים יכולים מאוד להתאים במקרה זה, גם לאווירה הכללית וגם כי ניתן לשאוב את המים בקלות מהים. לדעתי, יש להשתמש כמה שפחות באמצעים פירוטכניים אלא פשוט להשתמש בשכל הישר. 'זו לא אותה מלחמה' כמו בשנה שעברה , זה יהיה המשט השני עבור שני הצדדים ושניהם מגיעים עם תובנות ולקחים".

האם החיילים צריכים לעלות לסיפון עם נשק חם?
"אחרי מה שהיה בשנה שעברה אי אפשר לקחת סיכונים. בכל מקרה, אסור להשתמש באמצעים שלנו בחופזה, ובמידה ועולים על הספינה לעלות מכל מיני כיוונים גם מלמטה. בסופו של דבר מסה מספקת של חיילים בכל נקודת התערבות על הספינה תכריע את המערכה".

האפשרות שאינה נשקלת
יצויין, כי יחידת הקומנדו הימי וכוחות נוספים נמצאים כבר בגיוס מלא (כולל אנשי מילואים) בהמתנה למשט. דווקא ריבוי של ספינות קטנות עלולה להתברר מבחינתם כמשימה יותר מסובכת מאשר התמודדות עם ספינה או שתיים גדולות. גורמי צבא מודים כי באופן תיאוריטי ישנה עוד אפשרות – לאפשר לספינות להגיע עד לחופי רצועת עזה - ואולם, בהתאם להנחיית הדרג המדיני, אפשרות זו כלל אינה נשקלת.