היו זמנים

"נכשלתי. חמאס מסתיר אותו באופן כזה שאיננו יכולים לאתר אותו. איננו יודעים איפה הוא", כך אמר בדיוק לפני חודש הרמטכ"ל הפורש גבי אשכנזי, בהתייחסו להעדר באופציה צבאית לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט.

בסקר של מכון גיאוקרטוגרפיה שהוצג השבוע בתוכנית פוליטיקה בערוץ 1, נשאלו הנסקרים לדעתם לגבי מבצע צבאי במידה וכזה היה אפשרי, הנתונים היו: 43 אחוזים בעד, 36 נגד ו-21 לא הביעו דעה. פעולת חילוץ של בני ערובה המוחזקים על ידי טרוריסטים היא אחת מהמשימות הצבאיות המסובכת והמסוכנות ביותר שיש. היא מחייבת מידע מודיעיני מדויק, תרגול רב ויכולות מבצעיות מורכבות. עם זאת, עד לחטיפת גלעד שליט ביצע צה"ל לא מעט מבצעים שנועדו להביא לשחרור חטופים. להלן תזכורת לחלק מן המבצעים הבולטים (לא לכולם):

ב-8 במאי 1972, הצליחו 16 לוחמי סיירת מטכ"ל שפעלו תחת פיקודו של אהוד ברק וכללו בין היתר את דני יתום, עוזי דיין ובנימין נתניהו, להתחזות לטכנאים ולהשתלט על ארבעה מחבלים שהחזיקו כ-100 בני ערובה בתוך מטוס של חברת התעופה "סבנה", אשר חנה בנמל התעופה בלוד.

ב-21 ביוני 1972 יצא לדרך "מבצע ארגז 3", שבמהלכו השתלטו לוחמי סיירת מטכ"ל על סיור של קציני צבא סוריים בכירים, וחטפו חמישה מהם, כדי שישמשו כקלפי מיקוח לצורך שחרור הטייסים גדעון מגן ובועז איתן והנווט פיני נחמני, שנשבו בידי כוחות סוריים שנתיים קודם לכן, במהלך מלחמת ההתשה. אחרי שני ניסיונות קודמים שלא יצאו לפועל וכונו "ארגז 1" וארגז 2", כוחות הסיירת בפיקודו של יוני נתניהו, ובחיפוי כוחות חיל השריון, חטיבת הצנחנים וסיירת אגוז, הצליחו להשתלט על מכוניות הסיור הסוריות, סמוך לכפר רָ‏מִיֶ‏ה בגזרה המרכזית של גבול הצפון, כשהם משתמשים ברכב לנד-רובר מסווה לרכב של צבא לבנון. בתום קרב קצר נלכדו חמשת הקצינים הסוריים ועוד מספר חיילים ושוטרים לבנונים. בדיוק שנה לאחר מכן, ב-3 ביוני 1973, לאחר משא ומתן ממושך, נערכה עסקת חילופי שבוים בה הוחזרו לישראל שלושת אנשי צוות האוויר השבויים ובתמורה שיחררה ישראל את השבויים הסורים שנתפסו במבצע וכן 41 שבויים סוריים נוספים.

ב-15 במאי 1974 נהרגו חייל צה"ל ו-22 תלמידים בניסיון חילוץ של בני ערובה אשר הוחזקו על ידי מחבלים בבית ספר בישוב מעלות שבצפון.

ב-6 במרץ 1975 חולצו חמישה בני ערובה ממלון סבוי בתל אביב, ואולם, שמונה בני ערובה אחרים ושני לוחמים מהכוח הפורץ, אל"מ עוזי יאירי וחייל סיירת מטכ"ל איתמר בן-דוד, נהרגו תוך כדי הפעולה.

ב-6 ביולי 1976 בוצע בשדה התעופה של אנטבה באוגנדה, גדול מבצעי החילוץ הישראליים: כוחות מסיירת מטכ"ל, הצנחנים וגולני השיבו לישראל כמאה בני ערובה, תוך שהם נאבקים במחבלים פלשתיניים וגרמניים ובכוחות הצבא האוגנדי. גם פעולה זו הותירה חללים, ובהם מפקד המבצע, סא"ל יוני נתניהו ז"ל.

בלילה שבין ה-6-7 לאפריל 1980 חדרה לקיבוץ משגב-עם חוליה שמנתה חמישה מחבלים מלבנון דרך גדר הגבול. המחבלים הצליחו לנטרל את גדר הביטחון החשמלית של הקיבוץ וגרמו להפסקת חשמל ביישוב. הקורבן הראשון שגבה מעשה הטרור היה מזכיר הקיבוץ אשר נתקל במחבלים ונורה למוות. המחבלים השתלטו על הפעוטון של הקיבוץ, והחזיקו 6 פעוטות כבני ערובה. כוח מסיירת מטכ"ל וסיירת גולני נערך לביצוע מבצע החילוץ. בסמוך למועד פקיעת האולטימטום, בשעה 10:00, פרץ כוח החילוץ לתוך המבנה, הרג את חמשת המחבלים וחילץ את הפעוטות. בקרב עם המחבלים נהרגו פעוט בן שנתיים וחייל צה"ל. חמישה פעוטות, חבר משק אחד ועוד 11 חיילים נפצעו.

בליל שבת ה-21 במאי 1994 פשטו כוחות הסיירת על ביתו של המחבל הלבנוני מוסטפא דיראני, בכפר השיעי קסר נבא, 80 ק"מ צפונית לישראל. החיילים הצליחו לחדור לבית ללא קושי רב ובפעולה שקטה ומהירה השתלטו על השומרים שישנו באותה העת בסלון, ופרצו לחדרו של דיראני שישן על מיטה ביחד עם אשתו ובתו בת ה-10. לאחר מאבק קצר הביאו הלוחמים את דיראני לישראל, ואולם התקוות שישפוך אור על מקום הימצאו של הנווט השבוי רון ארד לא התממשו.

ב-14 באוקטובר 1994 פשט כוח של סיירת מטכ"ל על הבית בכפר ביר נאבללה בו הוחזק החייל שנחטף חמישה ימים קודם, נחשון וקסמן. הפעולה שארכה כשש דקות הייתה רצופת תקלות. חלק מהמטענים שנועדו לפוצץ את קירות הבית לא פעלו כראוי והכוח התקשה לפרוץ את דלת הפלדה של החדר בו הוחזק וקסמן, אשר נורה למוות על ידי אחד המחבלים מיד עם תחילת הפעולה. במהלך ניסיונות החילוץ נהרג גם סרן ניר פורז וכעשרה חיילים נוספים נפצעו.

האם אחרי כישלון החילוץ של וקסמן ישקול צה"ל מבצע נועז נוסף? גורמים צבאיים אומרים כי "אם תהיה תכנית עם סיכויי הצלחה מספיק גבוהים, היא תישקל".