השפעת הבינה המלאכותית על הכלכלה והמדיניות
נגידת הפדרל ריזרב התייחסה לאתגרי הטכנולוגיה, להשלכותיה על האינפלציה ולהשפעתה על היציבות הפיננסית
נגידת הפדרל ריזרב, Lisa D. Cook, נשאה דברים באירוע הפתיחה של Oakland Tech Week, שנערך בשיתוף Kapor Center באוקלנד שבקליפורניה, והתמקדה בהשפעות הכלכליות של בינה מלאכותית.
לפי פרסום באתר Federalreserve, הבינה המלאכותית מסתמנת כתמורה הטכנולוגית המשמעותית ביותר בימינו, כטכנולוגיה רב-תכליתית המשתווה לפריצות דרך כמו מנוע הקיטור, החשמל והאינטרנט או אף עולה עליהן. בפתח דבריה הודתה ל-Freada ול-Mitch על ההקדמה וציינה את שמחתה לחזור לאזור מפרץ מזרח קליפורניה שבו התגוררה בעת לימודיה באוניברסיטת Berkeley.
היא הדגישה כי ההתעניינות שלה בכלכלת חדשנות ובבינה מלאכותית החלה בלימודיה במוסד זה, בין היתר בקורס על תורת הצמיחה שהעביר Paul Romer, חתן פרס נובל, שטען כי השקעה במדע וברעיונות מסוגלת לייצר צמיחה בלתי מוגבלת, רעיונות המבשילים כעת בעולם לצד ההשקעה ההיסטורית במדע בסיסי מאז מלחמת העולם השנייה.
חידושים אלה התפשטו בעבר במשק, הניעו פיתוחים נוספים והשתפרו ברציפות, וכך מתרחש גם כיום.
כחוקרת ותיקה של חדשנות וכקובעת מדיניות מוניטרית, ציינה Cook כי הבינה המלאכותית נוגעת כמעט לכל היבט בתפקידה בבנק המרכזי, לרבות מדיניות מוניטרית, יציבות פיננסית, פיקוח על בנקים, תשתיות שוק פיננסי ומוכנות מבצעית פנימית.
לצד ההזדמנויות הרבות, הטכנולוגיה מעוררת סוגיות מורכבות המחייבות התייחסות מפוכחת, החל מנתוני האימון של המודלים ועד לבטיחות המערכות. מימוש מלוא היתרונות מותנה באופן שבו חוקרים, צרכנים, עסקים וקובעי מדיניות יתמודדו עם אתגרי פרטיות, הטיות, פגיעה בעובדים, הונאות, אבטחת סייבר וזכויות קניין רוחני.
כגורם מפקח על המערכת הבנקאית, הפדרל ריזרב מעודד שימוש אחראי בבינה מלאכותית בהתאם לנהלים בטוחים ולחוק, בעוד שקביעת מדיניות ממשלתית רחבה יותר נתונה לנבחרי הציבור. הנגידה הבהירה כי תמשיך לעקוב אחר קצב הפיתוח וממדיו לצורך הערכת התחזית הכלכלית.
בהתייחס למנדט הכפול של הפדרל ריזרב לשמירה על יציבות מחירים ותעסוקה מרבית, בחנה Cook את הקשר לאינפלציה.
בטווח הקצר והארוך, שורה של גורמים הותירו את האינפלציה מעל יעד שני האחוזים בחמש השנים האחרונות, כאשר בשנה האחרונה תרמו לכך גם השקעות מוגברות בבינה מלאכותית, אשר הקפיצו מחירי שבבים, מחשבים ותוכנה.
להערכתה, עליות המחירים החדות נובעות משינוי בביקוש הממוקד במגזרים אלה ולא מעלייה רוחבית בביקוש במשק כולו.
כאשר הביקוש מרוכז בענף בודד, מוצרים נדחקים לחלק התלול של עקומת ההיצע, בעוד שפיזור אחיד של הביקוש לא היה מייצר עלייה כה חדה במדד המחירים הכללי.
לחצים אלה צפויים להיפתר מעצמם עם התאמת שרשראות האספקה ושיפורי היעילות, ולכן ניסיון להילחם באינפלציה מגזרית צרה באמצעות כלי מדיניות מוניטרית בוטים עלול להוות משגה שאינו תואם את תפקידו של הבנק המרכזי.