פרשנות | מתקפת סוכני ה-AI הבאה היא כבר לא שאלה של אם – אלא מתי
יותר ממאה ענקיות טכנולוגיה הזהירו שסוכני בינה מלאכותית יקצרו מתקפות סייבר משבועות לדקות, ויכוונו אותן לבתי חולים, למתקני מים ולתשתיות אינטרנט. הפער האמיתי אינו טמון רק בזיהוי האיום, אלא ביכולת לחזור לפעילות אחריו
ישראל קציר | קרדיט צילום: ניב קנטור
יותר ממאה ענקיות טכנולוגיה הזהירו שסוכני בינה מלאכותית יקצרו מתקפות סייבר משבועות לדקות, ויכוונו אותן לבתי חולים, למתקני מים ולתשתיות אינטרנט. הפער האמיתי אינו טמון רק בזיהוי האיום, אלא ביכולת לחזור לפעילות אחריו: עותק גיבוי מבודד שאי אפשר למחוק, הפרדה מלאה של מערך הגיבוי מהרשת הארגונית, שחזור לסביבה נקייה ותרגיל התאוששות מתועד אחת לרבעון.
יותר ממאה מהחברות הגדולות בעולם, בהן מיקרוסופט, גוגל, אמזון, OpenAI ואנת'רופיק, מכתב אזהרה משותף: גל מתקפות סייבר מבוססות סוכני בינה מלאכותית עלול להגיע כבר בחודשים הקרובים, והיעדים הם תשתיות קריטיות. המסר החד ביותר במכתב אינו האיום עצמו, אלא לוח הזמנים. ארגון שמתכנן היום התאוששות של שבוע, מתכנן למלחמה הקודמת. השאלה כבר אינה אם תגיע מתקפה כזו, אלא מתי, וכמה מהר תצליחו לחזור לפעילות.
מערכות AI אינן מסתפקות רק במתן תשובות או בכתיבת קוד, אלא מבצעות בעצמן רצף פעולות עד להשגת המטרה. הן סורקות מערכות בחיפוש אחר חולשות, מתאימות את פעולותיהן לממצאים וממשיכות לשלב הבא כמעט ללא מגע יד אדם. התוצאה: תהליך תקיפה שנמשך בעבר ימים או שבועות, עלול להתקצר לדקות.
הבעיה אינה רק בתוקף המתוחכם, אלא בחוסר המוכנות של הארגונים וביכולות ההגנה הדלות שלהם. המכתב מונה בדיוק את מה שקיים כמעט בכל ארגון: באגים ישנים, תוכנות שלא עודכנו, הרשאות רחבות מדי, הגדרות שגויות, מנגנוני אימות חלשים ומערכות ותיקות. עד היום נדרשו לתוקף זמן, ידע ומשאבים כדי לנצל אותם. סוכן אוטומטי יעשה זאת בזול, בקנה מידה גדול ובמהירות של מכונה.
כשל השוק כאן אינו טכנולוגי אלא ניהולי. במשך עשור שלם הוזרמו התקציבים לזיהוי ולמניעה, בעוד ההתאוששות נותרה באחריות צוותי התשתיות, הרחק משולחן ההנהלה. כדי למנוע נזק בלתי הפיך ולהבטיח התאוששות מהירה, ישנם כמה צעדים חיוניים שיכולים לסייע לארגון שלכם:
הצעד הראשון הוא כלל אצבע פשוט: שלושה עותקים של הנתונים, על שני סוגי מדיה, עותק אחד מחוץ לאתר, עותק אחד "קפוא" שאי אפשר לשנות או למחוק, ואפס שגיאות בבדיקת שחזור אוטומטית. הנקודה החשובה היא האחרונה: עותק שלא נבדק אינו גיבוי, הוא בגדר השערה.
הצעד השני הוא הפרדה. מערך הגיבוי מחזיק בהרשאות קריאה וכתיבה לנתונים הרגישים ביותר בארגון, ולכן הוא היעד הראשון של כל תוקף. יש להפריד בין תוכנת הגיבוי לבין האחסון שבו יושבים העותקים, לנתק את סביבת הגיבוי ממערכת ניהול המשתמשים הארגונית, ולהגדיר לה חשבונות ניהול, הרשאות ואימות דו-שלבי משלה. הנתונים עצמם מוצפנים, וההרשאות מצומצמות למינימום ההכרחי. תוקף שהשתלט על חשבון מנהל הרשת לא אמור לקבל במתנה גם את הארכיון.
הצעד השלישי הוא שחזור נקי. לפני שמחזירים מערכת לפעילות, סורקים את עותקי הגיבוי לאיתור נוזקות, מאתרים את נקודת השחזור האחרונה הידועה כתקינה ומריצים את השחזור בסביבה מבודדת – מעין חדר המתנה סטרילי. רק כשהתמונה נקייה מחזירים את המערכת לעבודה; אחרת, מחזירים את התוקף פנימה יחד עם הקבצים.
הצעד הרביעי הוא זה שגם מנהלים שאינם אנשי טכנולוגיה חייבים לדרוש: תרגיל התאוששות מתועד אחת לרבעון. קובעים מראש איזו מערכת חוזרת ראשונה, מכבים מערכת ליבה אחת, מודדים בשעון כמה זמן לוקח לחזור וכמה נתונים אבדו, ומדווחים את המספרים להנהלה כמו כל יעד עסקי. התיעוד הזה משמש גם כראיה מול הרגולטור וחברת הביטוח.
במקביל, כדאי למפות אילו כלי בינה מלאכותית וחשבונות אוטומטיים פועלים בארגון, לצמצם את הרשאותיהם ולוודא שקיים כפתור כיבוי. ואל תניחו שספק הענן מגבה עבורכם: האחריות על השחזור בשירותי הדואר, בניהול הזהויות ובמערכות ניהול הלקוחות נותרת אצל הלקוח.
נכנסנו ל"עידן הסוכנים (Agentic Era)", סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים פועלים כעת על נתוני ארגונים במהירות של מכונות, עם 82 סוכנים לכל עובד אנושי, ו-97% מהם מחזיקים בהרשאות יתר. מודל האבטחה הישן נבנה עבור שחקנים אנושיים. המודל הזה שבור. הנתונים הם כעת נקודת הבקרה.
מחקר עדכני של Veeam מצא כי בעוד ש-88% מהארגונים כבר משתמשים או בוחנים שימוש בסוכנים, 95% מדווחים כי אתגרי נתונים מעכבים את ההתקדמות, ורק 28% בטוחים ביכולתם לזהות מערכות AI שיוצאות מכלל שליטה.
חלון ההיערכות אינו נסגר בעוד שנים, אלא בקצב שבו התוקפים מאמצים אוטומציה, קצב המהיר מכל מחזור תקציב שנתי. ארגון שיגלה ביום האירוע שהגיבוי שלו מוצפן, שהשחזור מעולם לא נוסה ושאיש אינו יודע כמה זמן ייקח לחזור לפעילות, ישלם על כך בהכנסות, במוניטין ובלקוחות. מי שיגבה בצורה נכונה את המידע שלו ויתרגל את הליך השחזור באופן ממשי, ירכוש את היתרון היחיד שאי אפשר לקנות בזמן אמת: ודאות.
מאת: ישראל קציר, דירקטור אזורי בכיר ב- Veeam