״אנחנו אלה שקמים בבוקר וחושבים איך לעזור לגדודים המתמרנים" | ראיון מיוחד
איך הופכים טכנולוגיה מתקדמת לכלי עבודה יומי בידי הלוחם – כזה שעובד גם בלי GPS ותקשורת ומעניק לגדוד עצמאות בשטח? תומר מלחי, מייסד שותף ומנכ"ל אסיו טכנולוגיות, מספר על החברה שהוקמה מתוך השטח וכעת מתרחבת לשוק הבינ״ל
במשך שנים התעשייה הביטחונית התרגלה לחשוב בגדול: מערכות גדולות, פלטפורמות מרכזיות ומערכי שליטה שמרכזים כמויות עצומות של מידע. אבל מבחינת תומר מלחי, מייסד שותף ומנכ"ל אסיו טכנולוגיות, דווקא הקצה הוא המקום שבו הטכנולוגיה צריכה לייצר את האימפקט הגדול ביותר.
"אנחנו מאמינים בפיזור טכנולוגיה, technology dissemination", הוא אומר. "ככל שהטכנולוגיה נמצאת בתפוצה רחבה יותר ומגיעה עד הקצה האופרטיבי, כך היא מייצרת יותר ערך עבור הלוחמים. לא תעזור לי טכנולוגיה לוויינית שנמצאת בחמ"ל אחד בצה"ל. אני רוצה שהיא תהיה זמינה בכל קצה אופרטיבי בשביל שהאימפקט שלה יהיה הגבוה ביותר״.
עצמאות אופרטיבית גדודית
מלחי ואחיו יניב הקימו את אסיו ב-2003. שניהם הגיעו מיחידות איסוף ולחימה שעסקו בעולם הטקטי והמודיעיני, והחיבור שלהם לטכנולוגיה התחיל מתוך היכרות ישירה עם האנשים שעבורם היא מיועדת – הלוחמים בשטח. הם ראו מקרוב את הציוד שהיה קיים, את המגבלות שלו ואת הפער בין קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה בעולם האזרחי לבין מה שהיה זמין בשדה הקרב.
"בעולם שבו יש Google Maps, לא הבנתי איך לוחם לא נהנה מהדברים הכי בסיסיים", מספר מלחי. "ייבוא של טכנולוגיות מהעולם המסחרי למדיום הצבאי – ראינו בזה וקטור מאוד רלוונטי להתעצמות של היכולות בדרג הטקטי, בלי להיכנס למסלולי פיתוח של עשר שנים״.
מכאן התפתחה באסיו תפיסה של עצמאות אופרטיבית גדודית: היכולת של הגדוד להחזיק בעצמו יותר מהיכולות הנדרשות כדי לפעול, גם כשהמערכות שמעליו אינן זמינות, כשהתקשורת נפגעת או כשה-GPS משובש. ארבע אבני היסוד של התפיסה הן פיקוד ושליטה, מודעות מצבית, ISR ועיבוד מידע. החברה פיתחה מערכות כגון אול״ר, המספקת לכוח את תמונת המשימה ברמה הטקטית, ו״מעיין״ שמחברת בין המידע הדיגיטלי לבין מה שהלוחם רואה בשטח. יכולות ה-ISR שפיתחה מאפשרות לרחפנים ולמערכות אחרות לנווט גם כשה-GPS משובש או חסום, וערכות "נועם" מרכזות מידע שנאסף ממכשירי הקצה ומאפשרות להפוך אותו למודיעין וליכולות מתקדמות של ניתוח ו-AI.

אבל מבחינת מלחי, המכנה המשותף לכל היכולות האלה הוא לא הטכנולוגיה, אלא האדם שמשתמש בה. "אנחנו חושבים כל הזמן איך הכול בא לידי ביטוי בדרג בשטח, ולא בחדר המעבדה", הוא אומר. ״חייבים להבין שמכשיר שנמצא עכשיו אצל לוחם צריך לדעת לעבוד בלי רשת, בלי ניוווט, עם סוללה שתספיק לזמן ארוך, באופן שמתאים לתנאי השטח בהם הידיים של הלוחם עסוקות בנשק או בהחזקת מכשיר קשר והוא לא יכול להתפנות להקלדה. כך שקודם כל, החשיבה שלנו היא לגבי המצב בשטח, בפועל – ומשם נגזור אחורה, לפיתוח״.
הגישה הזו ממשיכה גם לעולם ה-AI. באסיו עובדים על Edge AI – מודלים שיכולים לרוץ ישירות על מכשירי קצה, ללא תלות בענן וללא צורך בכוח עיבוד גדול שאינו זמין בשטח. כדי לעשות זאת, החברה מתמקדת במודלים ממוקדים ומצומצמים, המותאמים למשימה הספציפית, בשיטת זיקוק המודלים (distillation). מלחי משווה את זה ל"שפת מטיילים": לא צריך לדעת את כל השפה כדי להסתדר במדינה זרה; מספיק להכיר את המילים הרלוונטיות.
הבינה המלאכותית יכולה לנתח מידע, להציע מסלול או לסייע בקבלת החלטה, אבל מבחינת מלחי יש גבול ברור לאוטונומיה שלה. "המערכות שלנו תומכות בהחלטה – הן לא מחליפות אותה". לדבריו, בעולם הטקטי יש יותר מדי משתנים מכדי להעביר את האחריות המבצעית למערכת. רחפן, למשל, פועל בתוך מערכת מוגדרת יותר של פרמטרים ויכול לקבל החלטות אוטונומיות במידה רבה יותר. אבל כשמדובר בהחלטה המבצעית הרחבה, האדם נשאר במרכז.
הממזרות של הדיפנס-טק הישראלי
אחרי יותר משני עשורים של פעילות, אסיו נמצאת כעת גם בנקודת מפנה עסקית. החברה, שפעלה במשך שנים במימון עצמי, גייסה לאחרונה 15 מיליון דולר – סבב ההשקעה הראשון שלה. מבחינת מלחי, השינוי אינו רק פיננסי. גם קצב ההתפתחות של תעשיית הביטחון השתנה.
"פעם הקצב בתעשיית הדיפנס היה איטי. היה לוקח כמה שנים לפתח פרויקט, להוריד לשטח, למכור ולהרוויח. היום הקצב הרבה יותר מהיר״, אומר מלחי. הגיוס נועד לאפשר לחברה להאיץ את הצמיחה ולהתרחב בשווקים נוספים, ובראשם ארה"ב. הכניסה לשוק האמריקאי והעבודה עם שחקני Tier 1 הן מבחינת מלחי גם הוכחה לכך שלחברות טכנולוגיה קטנות יש מקום בתוך התעשייה הביטחונית הגדולה.
אך האתגר גדול יותר. המערכות שמגיעות לידיו של הלוחם צריכות להיות חזקות ועמידות מספיק כדי לשרוד תנאי שטח קשים, ובמקביל להיות זולות מספיק כדי שאפשר יהיה לפרוס אותן באלפים. ״אם קונים מערכת לייזר מתקדמת, אין בעיה לשלם עליה עשרות או מאות אלפי דולרים, כי זו מערכת אחת שפרוסה על שטח גדול״, הוא מסביר. אבל כשצריך לקנות ציוד ללוחם, מדובר באלפי פריטים ויותר, ואז המחיר ליחידה צריך להיות תואם, נמוך ותחרותי״.
מבחינת מלחי, כאן בדיוק טמון היתרון של אסיו – ושל תעשיית הדיפנס טק הישראלית בכללי. ״אנחנו בעצם מוכיחים את המודל העסקי של הדיפנס-טק, את רוח הסטארט-אפ שיודעת להביא את הממזרות הטכנולוגית, יחד עם ערך כלכלי ומסחרי לתעשיות הגדולות״. מבחינתו, זה לא משחק שבו צד אחד צריך להחליף את האחר. "יש מקום לכולם תחת המטרייה. השחקנים הגדולים יעשו את הפלטפורמות הגדולות, והקטנים ישלימו את הטכנולוגיות הספציפיות״.
מלחי רואה עוד תחומים רבים בהם יכולה אסיו להתרחב ולהתפתח. הוא מספר שהחברה הייתה רוצה להיכנס יותר לתחום לוחמת הרחפנים ההתקפיים, להרחיב את פעילותה בתחום התקשורת בשטח באמצעות שיתופי פעולה עם חברות רלוונטיות, וגם לעסוק יותר בקטלניות ובאש. אך בסופו של דבר, גם כשהחברה מתרחבת לשווקים חדשים ונכנסת לטכנולוגיות חדשות, נקודת המוצא נשארת אותה נקודה שממנה יצאו מלחי ואחיו לפני יותר משני עשורים: האדם שנמצא בשטח.
"אנחנו אלה שקמים בבוקר וחושבים איך לעזור לגדודים המתמרנים – איך לעשות יותר עם כוח האדם הקיים, לצמצם שחיקה ולהגדיל את היכולות האופרטיביות. זה מה שמניע אותנו״, הוא מסכם.
אסיו טכנולוגיות תשתתף ב-UVID DroneTech 2026, הכנס והתערוכה הבינלאומיים הגדולים והמובילים בישראל בתחום הכטב"ם, הרחפנים והמערכות האוטונומיות, שיתקיים ב-12 בנובמבר באקספו תל אביב. לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן