פרשנות | אזהרות שלא נשמעו: הקבלה בין 1973 ל-2023
מגולדה-חוסיין ועד נתניהו-בן זאיד, ישראל שילמה מחירים כבדים על זלזול באזהרות ממנהיגים ערביים
מאת Avreymaleh - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=145231872
25 בספטמבר 1973, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. "אי שם בתל אביב" נערכת פגישה בין ראש הממשלה גולדה מאיר לבין חוסיין מלך ירדן, שהגיע בחשאי לישראל לכמה שעות. מלך ירדן, מנהיג ממלכה ערבית, מזהיר את ראש ממשלת ישראל מפני הכנות במצרים ובסוריה לפתוח במלחמה נגד ישראל.
עשרה ימים לפני טבח 7 באוקטובר. שיחת טלפון בת 45 דקות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, הקרוי MBZ, שמזהיר מפני "משהו גדול" שמכין חמאס בעזה.
שתי שיחות דרמטיות שבהן מנהיגים ערביים מזהירים את ישראל מפני מלחמה נגדה. האם שני האירועים דומים או שונים? יש הבדלים גדולים: בשיחה בין גולדה לבין המלך חוסיין נכחו מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית וראש ממשלת ירדן זייד אל-ריפאעי. בחדרים סמוכים נכחו ראש המוסד צבי זמיר, ראש מחלקת מחקר באמ"ן תא"ל אריה שלו ושני קציני מודיעין ירדניים.
בשיחה בין נתניהו ל-MBZ לא נכח איש. נציג האמירויות הביא איתו ללשכה טלפון סלולרי מוצפן, ושני המנהיגים שוחחו באמצעות אפליקציה סלולרית. לדעת מומחים לנושא, הדבר בוצע כדי שאיש למעט השניים לא יהיה "על הקו" בעת השיחה. האם אכן דיברו? האם הייתה או לא הייתה שיחה כזאת? נתניהו מכחיש. באמירויות אין מגיבים על שיחות בין מנהיגים ולא מכחישים. דבר השיחה הגיע גם לידיעתו של ראש ה-CIA דאז, ויליאם ברנס.
מה קרה אחרי שתי הפגישות? גולדה מאיר כינסה התייעצויות למרות שבכירים נכחו או האזינו לשיחה עם המלך חוסיין. נתניהו, כך על פי הדיווח של עיתונאי 'הארץ' שלומי אלדר ורות יובל, השיב למנהיג האמירויות בשיחת הטלפון: "אנחנו ערוכים בעזה", ולא ידוע שכינס מיד התייעצויות דחופות בעקבות האזהרה מאיחוד האמירויות.
ניתן ללמוד ולהסיק אלף ואחד לקחים מפרשת השיחה שהייתה או לא הייתה, אך המסקנה העיקרית נוגעת לימים אלו ממש של מתיחויות צבאיות, ביטחוניות, מדיניות ופוליטיות באזור ובארה"ב: לחימה בלבנון ובסוריה, סיכוני הסלמה בין ארה"ב לאיראן במצר הורמוז, פיגועים וטרור באיו"ש, בחירות בישראל ובחירות בארה"ב, ובבית נפתחת עונת החגים.
מסקנה: לכל אזהרה מכל מקור שהוא חייבים שם למעלה, בהנהגה המדינית והצבאית, להתייחס במלוא הרצינות ולא לזלזל. מדינת ישראל שילמה מחירים גבוהים מדי ב-1973 וב-2023 בגלל יהירות, שחצנות, זלזול במתריעים, הערכה עצמית מופרזת, היעדר צניעות ותחושת עליונות של יודעי-כול.
צה"ל על כל יחידותיו חייב להיות בכוננות-על חסרת תקדים כדי לקדם כל התפתחות. הרמטכ"ל כבר הזהיר שאין הדממות ושלח את צה"ל לתרגיל פתע. אך 7 באוקטובר קרב; יהיו בארץ אירועי ימי זיכרון, אזכרות והתכנסויות קשות וכואבות כשימלאו שלוש שנים למלחמה הנוראה. אין די בכך שצה"ל יודע שהוא בכוננות – תושבי הקיבוצים והמושבים בעוטף עזה ובערי הדרום, כמו גם ביישובי הצפון ואיו"ש, חייבים להרגיש ולראות בעין שצה"ל נוכח איתם ומגן עליהם.
בשיחות עם תושבי האזורים הסמוכים לגבול הם אינם מסתירים את חששותיהם ממה שעלול לקרות שוב, בעיקר כשרואים 'טיארות' שמגיעות מעזה. בשבילם אלו אינם משחקים של ילדי עזה. הציווי של צה"ל בתקופה זו הוא נוכחות גלויה לעין – להציב ולפרוס את היחידות כך שכל תושב בעוטף שייצא בבוקר יום חג לטיול אופניים, להליכה או לטיול עם כלבו, יראה במו עיניו לוחמים חמושים, ויראה שביישובו, או ממש ליד, מוצבים פלוגה או גדוד לוחמים מצוידים היטב. כוננות חייבת לכלול גם את הרבש"צים וצוותי הכוננות של היישובים – אותם אזרחים אמיצים שמגינים בנשקם על הבית.
תושבי הדרום למדו בימים ההם לפני שלוש שנים שאמצעי הגנה טכנולוגיים ואלקטרוניים משוכללים ביותר לא מנעו ממחבלי חמאס לחדור לתוך שטח מדינת ישראל, לחטוף ולרצוח. טובי החיישנים לא מנעו הריסת גדר משוכללת שנפרצה בטרקטור אחד. מי שחסרו ונעדרו ביום פקודה ביישובים היו לוחמי צה"ל על מפקדיהם ונשקם. וכשהיחידות הראשונות הגיעו, הן לחמו בגבורה עילאית והצילו תושבים. צו השעה עוד לפני ועדת חקירה ממלכתית ותחקירים: צבא הגנה לישראל חייב להימצא ולהיראות בכל מקום כדי להגן.