דיווח: רוסיה מספקת לאיראן חומרי נפץ וציוד צבאי דרך הים הכספי
לפי דיווחים מאוגוסט 2026, נתיב האספקה הימי בים הכספי משמש להעברת תחמושת ורכיבי רחפנים מרוסיה לאיראן.
Photo by Ran Hua: https://www.pexels.com/photo/cargo-ship-on-open-sea-with-blue-container…
לפי דיווח של אתר United24Media מ־18 באוגוסט 2026, רוסיה החלה להעביר לאיראן חומרי נפץ, תחמושת ורכיבים עבור רחפנים, במטרה לסייע לה לשקם את מלאי הטילים והכטב"מים שלה שנפגע בעקבות התקיפות האמריקאיות והישראליות.
על פי מסמך ממשלתי אירופי שצוטט על ידי NBC News ב־18 באוגוסט, הציוד מועבר דרך הים הכספי, המאפשר לשתי המדינות לקיים נתיב אספקה ימי ישיר בין נמלים ברוסיה ובאיראן. הים הכספי, המוקף ביבשה וגובל ברוסיה, איראן, קזחסטן, טורקמניסטן ואזרבייג'ן, אינו נגיש לציי מלחמה מערביים ובהם הצי האמריקאי. עובדה זו מקשה על מדינות המערב לפקח על תנועת המטענים הצבאיים או לבלום את המשלוחים.
בסוף חודש מרץ תקפה ישראל את מתחם הנמל האיראני בבנדר אנזלי, הממוקם לחופי הים הכספי. גורמים ישראליים טענו כי הנמל שימש להעברת אמצעי לחימה מרוסיה לאיראן. עם זאת, על פי הדיווחים, פעילות המשלוחים דרך הנמל התחדשה זמן קצר לאחר התקיפה.
השימוש הגובר בנתיב האספקה דרך הים הכספי משקף את העמקת שיתוף הפעולה האסטרטגי בין מוסקבה לטהראן. במהלך הלחימה במזרח התיכון נעשה שימוש איראני ברחפנים ובטילים נגד בסיסים אמריקאיים באזור, ובאירועים אלה נהרגו, לפי הדיווחים, לפחות 18 חיילים אמריקאים מאז תחילת הלחימה הפעילה.
שיתוף הפעולה הצבאי בין רוסיה לאיראן החל להתחזק כבר בשלבים הראשונים של הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה. באותה תקופה סיפקה איראן לרוסיה רחפני תקיפה מדגם שאהד, לצד ידע וטכנולוגיה שאפשרו את ייצורם. בהמשך שדרגו מהנדסים רוסים את העיצוב והקימו מערך לייצור המוני של הרחפנים בשטח רוסיה.
דיווחים קודמים של הפייננשל טיימס הצביעו על התרחבות נוספת של שיתוף הפעולה בין המדינות, לרבות העברת רחפנים מרוסיה בחזרה לאיראן. לפי אותם דיווחים, מוסקבה שיתפה עם טהראן גם תמונות לוויין, מודיעין ונתוני מטרה שנועדו לסייע בתקיפת עמדות אמריקאיות במזרח התיכון.
על פי הדיווחים, הפסקת אש בת 60 יום בין ארה"ב לאיראן הושגה באמצע יוני 2026 והוארכה בחודשיים נוספים באוגוסט. טהראן מנצלת את תקופת ההפוגה, לפי דיווחים ב"וול סטריט ג'ורנל", כדי לשקם את יכולותיה הצבאיות ולחדש את מלאי הנשק שנפגע במהלך הלחימה. גורמים איראניים מעוניינים, לפי הדיווחים, לשמר יכולת לגרום נזק משמעותי לכוחות אמריקאיים וישראליים, במטרה להרתיע מפני תקיפות רחבות היקף נוספות נגד איראן.
ב־25 ביולי 2026 ביצע שירות הביטחון של אוקראינה (SBU) סדרת תקיפות רחפנים ארוכות טווח נגד מטרות צבאיות ולוגיסטיות רוסיות. בין היתר דווח על פגיעה במערכות הגנה אווירית באזור רוסטוב על הדון ובנכסים ימיים רוסיים בים הכספי.
לפי ה־SBU, בתקיפות ברוסטוב על הדון נפגעו מגדל מכ"ם מדגם 92N6E, מערכת הגנה אווירית מסוג Tor-M2, מתחם לוחמה אלקטרונית ושני מחסנים שבהם אוחסנו רחפני FPV.
במקביל, בים הכספי כוונו התקיפות לפלטפורמת הנפט הימית פילאנובסקי וכן לשתי אוניות מטען, "פורט אוליה 2" ו"הבגי", שלפי הדיווחים הובילו ציוד ותחמושת צבאיים איראניים לרוסיה. בנוסף, כוחות אוקראיניים תקפו באזור גם סירת טילים רוסית מדגם פרויקט 12418 "מולניה".
עוד קודם לכן, במרץ 2026, רוסיה הביעה באופן פומבי תמיכה באיראן על רקע החרפת העימות בין ארה"ב, ישראל ואיראן. הצהרות אלה סימנו התרחקות מעמדה נייטרלית מצד מוסקבה ביחס למשבר במזרח התיכון.
שגריר רוסיה בבריטניה אישר כי מוסקבה תומכת בעמדת טהראן, וביקר את ממשלות המערב שלטענתו מטילות את האחריות להסלמה על איראן בלבד, תוך התעלמות מהתקיפות הראשוניות שביצעו ארה"ב וישראל.
על רקע התעמקות השותפות האסטרטגית בין מוסקבה לטהראן מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה, קרא השגריר להפסקה מיידית של הלחימה ולחזרה למסלול של דיאלוג מדיני, במקום להמשך ההסלמה הצבאית.
המידע מתוך פרסומים שהופיעו בקבוצות ה־LinkedIn שאני מנהל: Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH ו־Fireworks and Pyrotechnics OSH.