לקחי המלחמה: ישראל נדרשת לשמר יכולת זיקוק מקומית
דוח אסטרטגיית משק הדלק 2040 מזהיר מהסתמכות על יבוא תזקיקים בלבד ומציע להעתיק את בז״ן לדרום ולהקים בית זיקוק היברידי
המלחמות והמשברים בשנים האחרונות חשפו את פגיעותו של משק הדלק הישראלי ואת הסיכונים שבהסתמכות על יבוא תזקיקים בלבד. כך עולה מדוח אסטרטגיית משק הדלק 2040, שנערך על ידי BDO עבור מנהל הדלק והגז במשרד האנרגיה.
לפי הדוח, במהלך תקופות לחימה עלולים להיווצר קשיים בעגינת אוניות זרות בנמלי ישראל, מגבלות ביטחוניות על תנועת כלי שיט, הפסקת יצוא מצד מדינות ספקיות ופגיעה בתשתיות הייצור המקומיות. בנוסף, מוצרים מסוימים, בהם דס״ל, סולר לתחנות כוח ובנזין 98, הם בעלי מפרט ייחודי או סחירות נמוכה, ולכן קשה יותר להשיגם במהירות בשוק העולמי.
הדוח מציין גם פגיעות והשבתות של מתקני זיקוק, לצד שיבושים בהפקת הגז הטבעי. במצב כזה, תחנות כוח עלולות להידרש לעבור לשימוש בסולר למשך תקופה ממושכת, בעוד שמערכת הדלק תידרש לספק במקביל מוצרים לצורכי התחבורה, התעשייה, מערכת הביטחון ומערכי החירום.
אחת ממסקנות הדוח היא שיבוא נפט גולמי, בשילוב כושר זיקוק מקומי, מעניק לישראל גמישות רבה יותר מיבוא תזקיקים בלבד. בית זיקוק מקומי יכול לייצר סל מוצרים בהתאם לצורכי המשק, ולהתאים את הכמויות גם במצבים שבהם אספקת מוצר מסוים נפגעת.
על רקע לקחים אלה מציע הדוח לשמר יכולת זיקוק מקומית, להגדיל את מלאי החירום, להרחיב את תשתיות ההולכה והאחסון ולחזק את החיבוריות בין נמלים, מתקני אחסון ומערכות ההולכה.
במרכז ההמלצות עומד מתווה להעתקת בז״ן מחיפה לדרום ולהקמת בית זיקוק היברידי, שיוכל להתאים גם לדלקי העתיד, בהם דלק תעופתי בר־קיימא וביודיזל. לפי הדוח, מהלך כזה עשוי להפחית את הסיכון הביטחוני באזור מפרץ חיפה, לחזק את כלכלת הדרום ולשמר יתירות חיונית במשק האנרגיה.
הדוח מדגיש כי ביטחון אנרגטי אינו נמדד רק בזמינות דלק בשגרה, אלא גם ביכולת להמשיך לספק אותו בעת משבר, כאשר נמלים, נתיבי שיט, מתקני הפקה ובתי זיקוק עלולים להיפגע בו זמנית.