ארה״ב: חיל האוויר מאיץ החלפת הריפר בכטב״ם חדש בעקבות אבדות "מדאיגות"

לפי Breaking Defense, לפחות 45 מטוסי MQ-9A אבדו מאז מבצע Epic Fury; יעד למטוס מודולרי זול בכ־10 מיליון דולר ותוכנית MMA מואצת

ארה״ב: חיל האוויר מאיץ החלפת הריפר בכטב״ם חדש בעקבות אבדות "מדאיגות"

U.S. Marine Corps photo by Lance Cpl. Michael Robinson

בעקבות אבדות כבדות של כטב״מי General Atomics MQ-9A Reaper בלחימה האחרונה נגד איראן, מאיץ חיל האוויר האמריקאי מאמצים להחליף את הכטב״ם הוותיק במטוס בלתי מאויש חדש במחיר יעד של כ־10 מיליון דולר ליחידה. כך דיווח אתר Breaking Defense. 

תא״ל כריסטופר נימי, קצין המודרניזציה הראשי של החיל, אמר בתדרוך בפנטגון כי הדיון על היורש הואץ "בגלל חלק מהאבדות שחווינו בפעילות קרבית. אף שיש לנו די MQ-9A היום, אנחנו צורכים אותם בקצב שמדאיג אותנו", הוסיף. 

לפי דיווח וושינגטון פוסט מאוגוסט שצוטט בכתבה, לפחות 45 ריפרים — כרבע מהמלאי — אבדו מאז השקת מבצע Epic Fury בפברואר. עלות הריפר יכולה להגיע עד כ־50 מיליון דולר ליחידה לפי המטען, והשחיקה הותירה מעט אפשרויות קצרות טווח למילוי החוסר.

ביולי השיק הפנטגון את תוכנית Mass Modular Aircraft (MMA). נימי הדגיש שלא ניתן פשוט לרכוש היום המוני MQ-9B SkyGuardian — גרסה משודרגת שעדיין בייצור — אף שה־MQ-9A חדל מיוצר בשנה שעברה. "יש תפיסה מוטעית שאפשר להגיע עם צ׳ק שמן ולקבל מאה מהם השנה. זו לא המציאות", אמר.

הודעת DIU מיולי הציבה יעדים כמו טווח חד־כיווני של 8,000 מייל ימי, מודולריות גבוהה ומחיר שסובל אבדות, עם יעד מקורי של 20 כטב״מים מוכנים למשימה עד שנת הכספים 2031. כעת נאמר שהם נדרשים להאיץ: אלוף יוסף קונקל מ־DIU אמר שבאופן כללי מתכוונים לאב־טיפוס תוך שנה ולפריסה בקנה מידה תוך שלוש שנים. נימי העריך שחיל האוויר יפרוס "לפחות 180" ממטוסי ה־MMA.

יעדי עלות: כטב״מי CCA בכ־20 מיליון דולר ליחידה, ו־MMA "קרוב למחצית מזה" — לעלות גוף האוויר בלבד. נימי טען שמה שמייחד את הריפר אינו הטכנולוגיה של המטוס עצמו אלא השילוב המבצעי, וכי פשרות תכנון חכמות יכולות להוזיל את "המשאית". דובר ג׳נרל אטומיקס הדגיש את ייחודיות הריפר והציג את עיצוב Wildfire כמועמד ל־MMA.

לפי Breaking Defense, ה־MMA צפוי להיות מטוס כנף ארוכה, כנראה טורבו־פרופ, לטווח ארוך ונשיאה כבדה — בסדר גודל של כ־4,000 מייל, רחוק יותר מ־CCA אך איטי יותר ונושא יותר משקל. כמו ב־CCA, שואפים לכמה יצרנים, ייצור שניתן להרחיב במהירות, ואוטומציה גבוהה יותר כך שמפעיל אחד יוכל לשלוט בכמה מטוסים בממשק של מקלדת ועכבר במקום מוט שליטה.

ב־Breaking Defense הודגש כי מפקדי הזירות "אוהבים" את הריפר בזכות סיבולת ארוכה ויכולת לבצע סיור ותקיפה גם יחד, אך נימי מתעקש שחזרה על אותו מודל תניב מחיר דומה. לכן ה־MMA מכוון מלכתחילה לפשרות: פחות חדשנות בקצה, יותר ייצור המוני ויכולת לספוג אבדות. 

ג׳נרל אטומיקס טוענת ש־Wildfire יכולה לספק "את מה שמייחד את הריפר ועוד" במחיר שלא שובר את הקופה ובלוח זמנים מוקדם יותר. השאיפה לתחרות בין חברות ולממשק הפעלה משותף. אם האצת ה־MMA תצליח, החיל מקווה לצמצם תלות בריפר יקר שנשחק מול הגנה אווירית צפופה.