כשה-AI יכול להתחזות לכל אחד, על מי אפשר לסמוך? | ראיון מיוחד
מיכאל בן-שמעון, מייסד M&B IP, על האתגרים החדשים בהגנה על קניין רוחני, אבטחת סוכני AI וההזדמנות שנפתחת בפני תעשיית הסייבר הישראלית
מיכאל בן-שמעון. צילום באדיבות M&B IP
הבינה המלאכותית הורידה דרמטית את הרף הנדרש כדי לבנות טכנולוגיה, אבל במקביל היא גם הפכה את ההתחזות לאנשים, מניפולציה של מידע וחשיפה של קניין רוחני רגיש לקלות יותר מאי פעם. עבור מיכאל בן-שמעון, מייסד M&B IP, משרד עורכי דין המתמחה בקניין רוחני עבור חברות טכנולוגיה, כל זה מחזיר אותנו לשאלה אחת בסיסית: על מי אפשר לסמוך.
״הכול קשור לאמון״, אומר בן-שמעון. ״צריך לדעת שאפשר לסמוך על הנתונים ועל המידע, וכשמדובר בזהות, צריך להיות בטוחים שמי שמנסה להיכנס למערכת הוא באמת מי שהוא אומר שהוא״.
M&B IP מלווה חברות טכנולוגיה בנושאי פטנטים, סימני מסחר, סודות מסחריים וזכויות יוצרים, ומסייעת לסטארט-אפים להגן על הטכנולוגיה והרעיונות שעליהם מבוסס העסק שלהם. במקביל, בן-שמעון משקיע כאנג׳ל בחברות סייבר ו-AI, כך שהוא מכיר את האתגרים משני צדי המתרס.
״ה-AI מעצים ומאיץ גם את הבעיה וגם את הפתרון״, הוא אומר. ״AI גנרטיבי וסוכני AI נותנים לתוקפים כלים חדשים ועוצמתיים ליצירת תוכן וזהויות מזויפים. במקביל, יש הרבה יזמים ומייסדים חכמים שמנסים לפתור את הבעיות האלה ולהגן על ארגונים מפני מתקפות כאלה״.
ה-AI משנה את כללי המשחק בקניין הרוחני
הזינוק במספר חברות ה-AI יצר אתגר נוסף: בידול. לפני כמה שנים, אומר בן-שמעון, יכול להיות שהיו רק קומץ חברות שניסו לפתור בעיה מסוימת בתחום הסייבר. ״היום אנחנו מסתכלים על מאות חברות שפועלות באותו תחום״.
לכן, מבחינתו, קניין רוחני הופך לחומת הגנה משמעותית. ״חברות עם IP חזק יכולות להראות לרוכשים או לשותפים אסטרטגיים שהטכנולוגיה שבנו מספיק מתוחכמת, ושיש להן יתרון תחרותי שאפשר להגן עליו באמצעות קניין רוחני״.
אבל ה-AI משנה גם את השאלות הבסיסיות של בעלות ויצירה. מה קורה כשהטכנולוגיה עצמה מייצרת את הרעיון, את הקוד או את התוכן?
זכויות יוצרים, למשל, הופכות למורכבות כאשר AI מייצר תמונה או סרטון. ״אני לא יכול לטעון לזכויות יוצרים על משהו שנוצר על ידי AI״, מסביר בן-שמעון, ובמקביל מזהיר שהתוכן שנוצר עלול להפר זכויות יוצרים של אדם אחר.
פיתוח תוכנה הוא סיפור מעט שונה. שימוש בכלי AI לכתיבת קוד, כמו Claude Code או Codex, לא בהכרח פוגע בקניין הרוחני של המוצר.
״אם אני משתמש בכלי vibe coding כמו Claude Code או Codex, זה בסך הכול כלי״, הוא אומר. ״ב-IP אנחנו מגינים על הרעיון, על עצם הגיית הרעיון, ולא על האופן שבו הוא מיושם״.
אבל ההגנה על הקניין הרוחני היא רק חלק מהאתגר. חברות טכנולוגיה מכניסות כיום כמויות הולכות וגדלות של מידע רגיש גם למערכות ה-AI עצמן.
״כן, במאה אחוז״, אומר בן-שמעון כשנשאל אם חברות עלולות למסור בטעות את הקניין הרוחני שלהן באמצעות שימוש ב-AI. ״אני יכול לשאול שאלה ולקבל תשובה שמבוססת על מידע סודי ששייך למישהו אחר״.
העצה שלו לסטארט-אפים היא לקבוע מדיניות AI פנימית שתגדיר באילו כלים העובדים רשאים להשתמש, איזה מידע מותר להם להזין למערכות וכיצד יש לנהל את הפרומפטים.
מי באמת עומד מאחורי הסוכן האוטונומי?
ככל שסוכני AI מקבלים יותר סמכויות ופועלים בשמנו, כך הופכת שאלת הזהות למורכבת יותר.
הענקת גישה לסוכן AI לחשבון האימייל האישי, למערכות ארגוניות או למאגרי מידע סודיים יוצרת משטח תקיפה חדש ומשמעותי. ״סוכן הוא למעשה קוד פעיל שמישהו יכול לפרוץ אליו, להשתמש בו כדי להשיג מידע, ואז לנצל את המידע הזה כדי לחדור למערכות אחרות באמצעות אותן הרשאות שלי״, מסביר בן-שמעון.
בן-שמעון מצביע על הסטארט-אפ הישראלי NewCore, לקוח של החברה, שעוסק באבטחת זהויות וגישה בעידן של סוכני AI. הוא מציין גם לקוח נוסף, Frame Security, חברה שנוקטת גישה שונה ומכשירה עובדים לזהות תוכן מזויף שהולך ומשתכלל, כשהאיום כבר נראה אמיתי להפליא.
״הם יכולים לעבוד עליך. למשל, הבוס שלך יכול להתקשר אליך ולהגיד לך לבטל את האירוע שעבדת עליו כל כך קשה, ואתה בכלל לא תבין שזה לא באמת היה הבוס, אלא גורם זדוני״.
כשנשאל על האתגר ההולך וגדל של זהות ואמון בעולם הסייבר, בן-שמעון משווה את המרוץ בין התוקפים למגינים למלחמה.
״הכלים, כלי הנשק, קלים לשימוש. כדי לבצע מתקפה, אתה רק צריך לתת לכמה סוכנים הוראות, וזהו״.
האקזיטים שמייצרים את הדור הבא
עם זאת, בן-שמעון רואה כאן גם הזדמנות גדולה, במיוחד עבור ישראל.
״מכיוון שכל כך הרבה איומים מתפתחים כל כך מהר, אני חושב שתהיה רשת של הזדמנויות בתחום הסייבר, ולישראל יש את הטובים ביותר בסייבר, בדיפ-טק ובטכנולוגיות ביטחוניות״, הוא אומר. לדבריו, הניסיון שנצבר בישראל בשלוש שנות המלחמה האחרונות העניק לחברות הישראליות משהו שקשה לשחזר במקומות אחרים: טכנולוגיה שנבחנה בתנאי אמת. ״אני מאמין שיותר כסף יגיע לישראל, ככל שהמשקיעים יזהו את ההזדמנות״.
ויש לכך השפעה נוספת, פחות מובנת מאליה. אקזיטים מוצלחים לא רק הופכים את המייסדים לעשירים יותר - הם גם יוצרים את התנאים להופעתו של דור חדש של יזמים.
״Wiz, למשל, לקוחה נוספת שלנו, נמכרה בעסקה של 32 מיליארד דולר״, אומר בן-שמעון. ״עכשיו יש קבוצה שלמה של מהנדסים ומנהלי מוצר שיש להם את החופש הכלכלי ואת ההזדמנות להגשים את החלום שלהם ולהקים חברה משלהם. הם לא צריכים לדאוג למשכורת שלהם, ויש להם גם את היוקרה של עבודה בחברה מצליחה מאוד.
״ככל שיותר חברות מצליחות לבצע אקזיטים, כך נוצרות יותר הזדמנויות חדשות. זו עוד תועלת של אקזיטים שאף אחד לא מדבר עליה״.
מבחינת בן-שמעון, ייתכן שזו בסופו של דבר אחת מנקודות החוזקה הגדולות ביותר של ישראל: אקוסיסטם שמייצר שוב ושוב את הדור הבא של החברות - רבות מהן מוקמות כדי לפתור את הבעיות שה-AI יוצר כבר היום.
מיכאל בן־שמעון ישתתף בפורום CISOs. Founders. Investors., בשיתוף AWS, שיעסוק בנושא האמון והזהויות בעידן הבינה המלאכותית, ויתקיים ב־16 בספטמבר בניו יורק. לפרטים ולהרשמה