ÇAKIR פגע במטרות יבשתיות וימיות ממשגר קרקעי
Roketsan השלימה שני ניסויים בטיל השיוט והדגימה תקיפה מדויקת ממשגר נייד נגד מטרות מסוגים שונים
Mobile ground-based launcher firing ÇAKIR cruise missile. Image: Roketsan
Roketsan הודיעה ב־27 באוגוסט 2026 כי טיל השיוט ÇAKIR פגע בהצלחה במטרה יבשתית ובמטרה ימית בשני שיגורים נפרדים מפלטפורמה קרקעית. הניסויים הראו כי הטיל מסוגל לבצע תקיפות מדויקות ממשגר שטח נייד, נוסף על שיגור מכלי טיס.
הפרטים פורסמו בכתבת Army Recognition מאת Teoman S. Nicanci. לפי הכתבה, ההישג מרחיב את פעילות ÇAKIR מעבר לתפקיד האווירי שכבר הודגם, ומקדם את שאיפת Roketsan להתאים את אותה ארכיטקטורת טיל לפעולה באוויר, ביבשה ובים.
שיגור קרקעי מחייב מאיץ שיקנה לטיל מהירות ראשונית לפני המעבר לטיסת שיוט באמצעות מנוע סילון. הניסויים אימתו את פעולת המאיץ, את היפרדותו ואת המעבר להנעת הטורבו־סילון בתצורה המותקנת על משגר נייד.
משקלו של ÇAKIR ללא המאיץ הוא עד 275 ק״ג, והוא נושא ראש קרבי במשקל 70 ק״ג. Roketsan מפרסמת טווח בסיסי של יותר מ־150 ק״מ, אך לא מסרה טווח מעודכן לאחר ניסוי מערכת דלק חדשה ותצורה שנועדה להאריכו.
הפגיעה בשני סוגי המטרות מצביעה על אפשרות להפעיל אותה יחידת ירי למשימות תקיפה יבשתית או למניעת גישה ימית בקרבת החוף. גמישות זו עשויה להקשות על יריב לזהות מראש את ייעודה של סוללה ניידת הפרוסה בשטח.
ÇAKIR טס במהירות תת־קולית גבוהה, כ־0.75 עד 0.85 מאך. מערך הניווט שלו משלב ניווט אינרציאלי, GNSS מוגן מפני שיבוש, מדי גובה מכ״מיים וברומטריים וניווט המבוסס על תוואי הקרקע, לצד טיסה נמוכה שנועדה לצמצם את סיכויי הגילוי.
לפי Army Recognition, בניסויים הקרקעיים נעשה שימוש בדור חדש של ביות Imaging Infrared. ניתן לשלב בטיל גם ראש ביות RF או תצורה משולבת. חומרים סופגי מכ״ם, היצמדות לקרקע ושיוט נמוך מעל הים תומכים בחדירה דרך מערכי הגנה.
קישור נתונים דו־כיווני מאפשר לעדכן מטרות במהלך הטיסה, לתקוף מטרות מזדמנות, לבצע ניסיון תקיפה נוסף או לבטל את המשימה לאחר השיגור. יכולת זו חשובה במיוחד נגד כלי שיט בתנועה, שמיקומם עשוי להשתנות בזמן שהטיל עושה את דרכו למטרה.
Roketsan מציגה גם אפשרות לתקשורת בין כמה טילים ולתקיפה מתואמת, שנועדה להכביד על מערכות ההגנה. שילוב של נתיבי התקרבות שונים, טיסה בגובה נמוך ועדכוני משימה עשוי להפוך מטח מקושר לאתגר יירוט מורכב יותר.
את ÇAKIR מניע מנוע KTJ-1750 מתוצרת Kale Jet Engines. הנעה מקומית מעניקה לתעשייה הטורקית שליטה רחבה יותר בשילוב, בניסויים, בייצור, בתחזוקה ובפיתוח גרסאות עתידיות, ומצמצמת את התלות בהחלטות היצוא של ספקים חיצוניים.
המשגר שנראה בניסוי מבוסס ככל הנראה על רכב טקטי בתצורת 8×8, אך Roketsan לא אישרה את זהות השלדה או היצרן. ניידות זו מאפשרת ליחידת הירי לשנות מיקום לפני השיגור ואחריו ולפעול בזירות הים השחור, הים האגאי ומזרח הים התיכון.
מבחינת Türkiye, הניסוי מסמן התקדמות לעבר מערך תקיפה מדויק, מבוזר וריבוני יותר, שאינו תלוי בפלטפורמת שיגור יחידה. אין בכך אישור לשילוב ÇAKIR ברשתות הפיקוד של NATO, אך היכולת הלאומית עשויה לחזק את משקלה הצבאי של Ankara באגף הדרום־מזרחי של הברית.