צרפת מציעה לשלב טילי MdCN על פריגטות שבדיות
פריז מציעה לשבדיה חבילת פריגטות FDI עם שילוב טילי שיוט MdCN, שתשדרג את יכולות ההגנה והתקיפה הימיות של צי השטח
ב־30 באוגוסט הציגה צרפת לשבדיה הצעה לשלב את טיל השיוט הימי MdCN על ארבע פריגטות Luleå העתידיות של הצי השבדי, המבוססות על פריגטות ההגנה וההתערבות FDI של Naval Group.
הפרטים פורסמו בכתבת Meta Defense, שהדגישה כי שילוב הטיל על הפריגטות השבדיות יהווה יצוא ראשון של MdCN, שעד כה שירת באופן בלעדי בפריגטות ובצוללות התקיפה הגרעיניות של הצי הצרפתי.
מדובר בחבילת רכש מוערכת בכ־5.1 מיליארד דולר, שתעניק שילוב ייחודי של הגנה אווירית צפופה ויכולת תקיפה מדויקת לעומק. לפי Defence Security Asia, המהלך עשוי לשנות את חישובי ההרתעה בין נאט"ו לרוסיה בזירת הים הבלטי.
מאז הצטרפותה של שבדיה לנאט"ו במרץ 2024, הוטל על הצי השבדי לסייע בהגנה על חופי פינלנד, מדינות הבלטיות ונתיבי השיט לחיזוק כוחות הברית.
על פי ההצעה, הפריגטות יצוידו בסוללת שיגור אנכית מסוג Sylver A70 ו־Sylver נוספים, שתאפשר נשיאת שילוב חימושים.
סידור זה יעניק לכל פריגטה 48 אמצעי לחימה מוכנים לשיגור, המחולקים בין תקיפה יבשתית, הגנה אווירית אזורית ויירוט לטווח בינוני. עבור ספינה בדחי של כ־4,500–4,600 טון, מדובר בעוצמת אש יוצאת דופן וורסטילית, המאפשרת לשבדיה להתמודד עם מגוון איומים במרחב מצומצם ומאוים.
שילוב טילי MdCN מחייב שימוש במשגר Sylver A70 העמוק יותר, במקום Sylver A50 שבו משתמשת תצורת ה־FDI הצרפתית הבסיסית ל־Aster.
מערכת הקרב Setis תשמש מרכז שליטה מבצעי, ותחבר מכ"ם חלוניות AESA קבועות, מערכות לוחמה אלקטרונית ומרכז ייעודי להתמודדות עם רחפנים.
מערך הגילוי התת־ימי יכלול סונאר גרר וסונאר מותקן גוף, לצד טורפדו, אמצעי הטעיה מסוג Canto וטילים נגד ספינות למשימות לוחמה נגד צוללות ונגד כלי שיט צפים.
ההצעה כוללת גם התקנת מערכת הגנה מטווח קצר מאוד Rampar, לשעבר LMP, שתספק שכבת הגנה נוספת נגד טילים, מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים שחדרו את מעטפות היירוט האחרות. בכך נוצרת הגנה רב־שכבתית סביב הפריגטות, תצורה חשובה במיוחד בזירה רוויה כמו הים הבלטי.
הים הבלטי מאופיין במרחב מצומצם וסגור יחסית, שבו כלי שיט חשופים לאיומים מצוללות, ספינות, סוללות חוף, מטוסים ורחפנים רוסיים.
לפי Meta Defense, טיל MdCN מוצג כבעל טווח שבין 1,000 ל־1,400 ק"מ, מה שמאפשר פגיעה במרכזי פיקוד, בסיסי אוויר, פלטפורמות לוגיסטיות ותשתיות טילים מאזורים מרובים. בכך משלימות הפריגטות את יכולות התקיפה של חיל האוויר השבדי, מבלי להסתמך על מסלולי המראה פגיעים.
ב־21 באוגוסט 2026 ביצע חיל האוויר השבדי שיגור ראשון של טיל שיוט Taurus KEPD 350 ממטוס Gripen C, ממתקן הניסוי Vidsel בצפון שבדיה.
טיל זה, בעל טווח העולה על 500 ק"מ, מספק יכולת תקיפה אווירית לעומק נגד מטרות מבוצרות, בעוד MdCN מוסיף ציר ימי נוסף המבטיח יכולת תגובה גם אם בסיסי אוויר יותקפו.
ראש הכוחות המזוינים השבדי, הגנרל Michael Claesson, הסביר כבר ביוני 2025 כי המטרה היא חיזוק ההרתעה באמצעות יכולת לפגוע בתשתיות היריב ובעורפו, ולא להסתפק בלחימה על אדמת שבדיה בלבד.
בדבריו הדגיש שהיכולת לחשוף את התוקף לסיכון בפגיעה במערכי הפיקוד וההיערכות שלו מהווה מרכיב מרכזי בהרתעה הלאומית.