יפן מגבירה את השקיפות סביב נתוני האימון של הבינה המלאכותית
טוקיו דורשת מחברות AI לחשוף יותר מידע על הנתונים שמאחורי המודלים שלהן, בעוד המאבק העולמי על זכויות יוצרים ונתוני אימון הולך ומחריף
Japanese Prime Minister Sanae Takaichi arrives at her office in Tokyo, Japan, on August 27, 2026. Photo credit: Kaname Yoneyama / The Yomiuri Shimbun via Reuters Connect
יפן פועלת להגביר את השקיפות סביב הנתונים שעליהם מאומנים מודלי ה-AI הגנרטיבי.
השבוע אימצה הממשלה עקרונות חדשים הקוראים לחברות AI גנרטיבי לחשוף את סוגי הנתונים שבהם נעשה שימוש לאימון המערכות שלהן, את האופן שבו נאספו ואת תהליך האימון. המסגרת אינה מחייבת מבחינה משפטית, אך חברות שיאמצו אותה יידרשו לפרסם פרטים על אופן פעילותן.
העקרונות חלים גם על חברות AI זרות שהמערכות או השירותים שלהן זמינים ביפן, כך שהיוזמה עשויה להיות משמעותית מעבר לגבולות המדינה.
המהלך מגיע על רקע הפיכתו של נושא זכויות היוצרים לאחת הסוגיות המרכזיות שטרם הוסדרו בתעשיית ה-AI העולמית. מפתחי מודלים זקוקים לכמויות עצומות של טקסטים, תמונות ותכנים אחרים כדי לאמן מודלים הולכים ומשתכללים, בעוד מו"לים, אמנים ובעלי זכויות אחרים דורשים שקיפות רבה יותר לגבי השימוש ביצירותיהם.
על פי המסגרת, חברות יידרשו לכבד הגבלות כמו חומות תשלום, לפעול בהתאם להנחיות של אתרי אינטרנט כגון robots.txt ולהימנע מסריקת אתרי פיראטיות. הן גם יתבקשו לשמור תיעוד הקשור לתהליכי האימון ולספק ערוצים שיאפשרו לבעלי זכויות לבקש מידע.
המסגרת אינה מחייבת את החברות לפרסם את מאגרי נתוני האימון המלאים שלהן. במקום זאת, היא מבקשת להגביר את השקיפות תוך שמירה על סודות מסחריים.
הגישה של יפן מעניינת במיוחד משום שחוק זכויות היוצרים הקיים במדינה כבר מאפשר שימושים מסוימים ביצירות מוגנות לצורכי ניתוח נתונים, כולל אימון AI, בתנאים מסוימים. העקרונות החדשים מתמקדים אפוא באופן שבו חברות AI אוספות ומדווחות על הנתונים, ולא בשינוי מהותי של חוק זכויות היוצרים.
היוזמה מגיעה בתקופה שבה ממשלות ברחבי העולם מתמודדות עם שאלות דומות בנוגע לנתוני אימון וזכויות יוצרים.
במקביל, יפן מנסה להאיץ את אימוץ ה-AI. סקר של רויטרס שפורסם מוקדם יותר החודש מצא כי יותר מ-80% מהחברות היפניות משתמשות ב-AI באופן מוגבל בלבד או טרם אימצו את הטכנולוגיה. האתגר עבור טוקיו הוא לעודד תעשייה שהיא רואה כבעלת חשיבות אסטרטגית, ובמקביל להעניק ליוצרים שקיפות רבה יותר לגבי הנתונים שמניעים אותה.
השאלה הגדולה שעומדת כעת בפני אקוסיסטם ה-AI העולמי כבר אינה רק מה AI מסוגל לייצר — אלא מי הבעלים של הנתונים שמאפשרים לו לעשות זאת, מי שולט בהם ומי מקבל עליהם תשלום.