צבא ארה״ב נערך לפגיעה בלווייני ריגול של אויבים

וושינגטון מפתחת יכולות יבשתיות לשיבוש או לנטרול חיישנים בחלל, לצד בחינת בלונים סטרטוספריים ופלטפורמות אוויריות למשימות מודיעין ותקשורת

צבא ארה״ב נערך לפגיעה בלווייני ריגול של אויבים

U.S. Army photo by Spc. Charles Clark

צבא ארה״ב מבקש לפתח אמצעים שיאפשרו לו “לעסוק” בלווייני ריגול של יריבים מן הקרקע, במיוחד במקרים שבהם לווייני חישה משמשים לאיסוף נתוני מטרה על כוחות ומתקנים אמריקאיים. מדובר בהרחבה משמעותית של המעורבות הצבאית האמריקאית במרחב החלל.

הפרטים מבוססים על דיווח שפורסם ב־Breaking Defense, בעקבות ריאיון עם קולונל ג׳ו מרושצ׳יק, מנהל תחום העליונות בחלל בפיקוד החלל וההגנה מפני טילים של צבא ארה״ב.

לדברי מרושצ׳יק, הצבא רואה במשימת העליונות בחלל חלק מהאחריות שלו לסייע לפיקוד החלל האמריקאי להשיג יתרון יחסי מול האויב. הוא לא פירט באילו מערכות ייעשה שימוש, אך הדגיש כי הצבא יפעל בהתאם למדיניות האמריקאית, המתנגדת להתקפות קינטיות הרסניות נגד לוויינים כאשר הן עלולות ליצור פסולת חלל ארוכת־טווח.

המאמץ מתמקד בראש ובראשונה ביכולות נגד איסוף מודיעין, תצפית וסיור. המטרה היא למנוע מיריבים לאסוף נתוני מטרה על כוחות אמריקאיים באמצעות מערכי חישה במסלול נמוך ובמסלולים אחרים. במקביל, הצבא ממשיך לפתח לוחמה אלקטרונית שתוכל לשבש מקלטי תקשורת לוויינית, מערכות שליטה ובקרה ותשתיות קרקע.

אחת האפשרויות שנבחנות היא שימוש באנרגיה מכוונת, ובהן לייזרים רבי־עוצמה ומערכות אלקטרומגנטיות בתחום המיקרוגל או גלי המילימטר. לוויינים המבוססים על מצלמות אור נראה או חיישני אינפרה־אדום עשויים להיות פגיעים לסנוור לייזר, בעוד שמערכות מכ״ם מבוססות מפתח סינתטי עלולות להיפגע ממיקרוגלים רבי־עוצמה או מרעש בתדרי רדיו.

לצד הפעילות בחלל, הצבא האמריקאי מרחיב את בחינת “הלחימה הסטרטוספרית”. לפי מרושצ׳יק, נבחנים בלונים בגובה רב ופלטפורמות כנף קבועה. הוא ציין כי הבלונים קרובים יותר להבשלה מבצעית, וכי בתוכנית התקציב לחמש השנים החל משנת הכספים 2027 נכלל מימון ראשוני להצבת כמה יחידות. הבלונים עשויים לשאת רחפנים, להאריך את זמן השהייה בגובה ולשמש חלופה כאשר שירותי לוויין נפגעים או משובשים.

המהלך משקף שינוי בגישת הצבא האמריקאי לחלל. במשך שנים הוצגו משימות החלל בעיקר כתמיכה בכוחות היבשה: ניווט, תקשורת, התרעה ואיסוף מידע. כעת מבקש הצבא להבטיח שגם במקרה של עימות רב־זירתי יוכל לפעול נגד היתרון החללי של היריב, מתוך היבשה ובתיאום עם יתר הזרועות.

בצבא מדגישים כי היעד אינו בהכרח השמדת לוויינים. פגיעה זמנית בחיישן, הפרעה לקישור הנתונים או שיבוש מערכות הקרקע עשויים להספיק כדי להרחיק את “העיניים והאוזניים” של היריב משדה הקרב. גישה כזו עשויה לצמצם את הסיכון ליצירת ענני פסולת, אך היא מחייבת יכולות מדויקות, מודיעין עדכני והבנה של התלות ההדדית בין הלוויין, תחנת הקרקע ורשת התקשורת.

במקביל, הבלונים הסטרטוספריים מוצגים כאפשרות גמישה וזולה יחסית. הם יכולים להישאר זמן ממושך בגובה, לשאת חיישנים או אמצעי תקשורת, ולהעניק לכוחות יכולת פעולה גם כאשר לוויינים אינם זמינים. הצבא בוחן גם שיגור רחפנים מן הבלון, כך שהפלטפורמה תשמש נקודת יציאה למשימות בעומק המרחב המבצעי נוסף.