מתחזים לעיתונאים, מציעים ראיונות: הקמפיין האיראני נגד התקשורת הישראלית
שב״כ ומערך הסייבר הלאומי מזהירים מפני גל חדש של ניסיונות פישינג, הכוללים התחזות לעיתונאים ולגורמים מוכרים
Illustration: Tima Miroshnichenko via pexels.com
עיתונאים ישראלים נמצאים בתקופה האחרונה תחת מתקפת פישינג ממוקדת מצד גורמי מודיעין איראניים, שמנסים לנצל את עבודתם ואת הקשרים המקצועיים שלהם כדי להשיג גישה למידע רגיש. כך הודיעו היום שירות הביטחון הכללי ומערך הסייבר הלאומי.
לפי שני הגופים, זוהה בתקופה האחרונה גל נוסף של ניסיונות לפגוע בעיתונאים ואנשי תקשורת בישראל, על רקע ההתפתחויות הביטחוניות והמדיניות. המטרה אינה בהכרח העיתונאי עצמו, אלא המידע שנמצא ברשותו: מקורות, חומרי עבודה, התכתבויות ופרטים על ההתפתחויות מאחורי הקלעים.
השיטה מתחילה לרוב בפנייה שנראית לגיטימית לחלוטין. גורמי התקיפה פונים לעיתונאים בעיקר באמצעות WhatsApp או Telegram, ומתחזים לאנשים או לגורמים מוכרים. ההודעה עשויה להיות מותאמת באופן אישי לתחום הסיקור של העיתונאי ולהציע ראיון, שיתוף פעולה או שיחה בנושא שנמצא במרכז עבודתו.
בחלק מהמקרים, כך לפי האזהרה, התוקפים אף מתחזים לעיתונאים מוכרים אחרים — ניסיון שמעניק לפנייה שכבה נוספת של אמינות.
השלב הבא הוא בדרך כלל קישור. הוא עשוי להיות מוצג כקישור לפגישת וידאו, אך להוביל לדף המתחזה לשירות מוכר ומבקש מהעיתונאי להזין את פרטי ההתחברות לחשבון Google. במקרים אחרים, הקישור או הקובץ עלולים להוביל להדבקת המכשיר או לאפשר לתוקף להשתלט עליו.
המשמעות עבור עיתונאים עשויה להיות רחבה בהרבה מגניבת סיסמה. חדירה לחשבון או לטלפון יכולה לפתוח גישה להתכתבויות עם מקורות, למסמכים, לתמונות ולחומרי תחקיר — ולחשוף גם את זהותם של מקורות עיתונאיים רגישים.
בשב״כ ובמערך הסייבר הלאומי מעריכים כי גורמי המודיעין האיראניים מבקשים להשתמש במידע שנאסף לצורכי טרור, ריגול, איסוף מודיעין ופעילות השפעה. לדבריהם, ניסיונות דומים מופנים גם כלפי יעדים מתחומים נוספים, ובהם גורמים פוליטיים, ציבוריים, ממשלתיים וביטחוניים.
כך אפשר לזהות ולחסום את הניסיון
מערך הסייבר הלאומי ממליץ לאמת את זהותו של אדם שפונה באופן בלתי צפוי באמצעות ערוץ תקשורת נוסף, במיוחד כאשר הפנייה כוללת קישור, קובץ או בקשה לפרטים אישיים.
ההנחיה המרכזית היא לא להזין סיסמה או קוד אימות בעקבות קישור שהתקבל בהודעה — גם אם הקישור מוצג כחלק מתהליך התחברות לשיחת וידאו.
עוד ממליץ המערך להפעיל אימות דו-שלבי בחשבונות מרכזיים, במיוחד Google ו-WhatsApp, באמצעות אפליקציית אימות, ולהגדיר כתובת דוא״ל לשחזור. בנוסף, מומלץ לבדוק מעת לעת אילו מכשירים מחוברים לחשבונות ולהסיר חיבורים שאינם מוכרים.
כל ניסיון חשוד ניתן לדווח לגורמי האבטחה בארגון או למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.
עבור עיתונאים, האזהרה מדגישה נקודה חשובה: דווקא פנייה שנראית כמו חלק שגרתי מהעבודה — ראיון, מקור חדש או הזמנה לשיחה — עשויה להיות נקודת הכניסה למתקפה.