הודו השיקה מכרז ל-60 מטוסי תובלה צבאיים
משרד ההגנה הוציא RFP להחלפת צי ה-An-32; בתחרות משתתפים ה-C-390 של אמבראר, ה-C-130J של לוקהיד מרטין וה-A400M של איירבוס, עם דגש על ייצור מקומי
By Naman Vishwajeet - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=151825735
משרד ההגנה ההודי הוציא בקשת הצעות (RFP) לרכישת 60 מטוסי תובלה רב-תכליתיים (MTA) לחיל האוויר ההודי, בעסקה המוערכת בכ-1 לאק' קרונה (כ-11 מיליארד דולר). המהלך מסמן את מעבר התוכנית, שנדונה שנים ארוכות, לשלב הבחירה התחרותי, ונועד בעיקר להחליף את צי מטוסי האנטונוב An-32 הסובייטיים המזדקנים.
על פי The Hindu, המכרז הופץ לחברות הודיות מובילות, בהן הינדוסטן אירונוטיקס (HAL), טאטה ומאהינדרה, שיובילו את התוכנית בשיתוף יצרנים זרים. כפי שפורסם ב-ThePrint, כ-20% מהמטוסים (כ-12) יסופקו מוכנים להטסה, בעוד שאר 48 ייוצרו בהודו עם תוכן מקומי של יותר מ-60%. הדרישה מגדירה מטוס בעל כושר נשיאה של 18–30 טונות, המסוגל לפעול בשדות מוגבלים ובתנאי גובה.
המתחרים העיקריים הם ה-C-390 Millennium של אמבראר, בשיתוף מאהינדרה, וה-C-130J Super Hercules של לוקהיד מרטין, בשיתוף טאטה. חיל האוויר ההודי מפעיל כבר 12 מטוסי C-130J למשימות מיוחדות. לפי דיווח של Hindustan Times, גם איירבוס הציעה את ה-A400M, אך על פי ThePrint ייתכן שהחברה תימנע מהשתתפות, שכן כושר הנשיאה של המטוס (כ-37 טונות) חורג מהדרישות.
התוכנית קיבלה אישור עקרוני (AoN) ממועצת הרכש הביטחונית במרץ 2026. כפי שדווח ב-Business Today, המטוסים אמורים למלא פער בין מטוסי התובלה הקלים יותר, כמו ה-C-295, לבין הפלטפורמות הכבדות כגון ה-C-17 וה-Il-76, ולשפר את יכולת ההטסה האסטרטגית והטקטית, כולל אפשרות לתדלוק אווירי.
התחרות צפויה לכלול הערכה טכנית, ניסויי שטח ומשא ומתן מסחרי. ההשלכות חורגות מעבר לרכש: התוכנית נחשבת למבחן משמעותי ליכולת התעשייה ההודית לייצר מטוסי תובלה בינוניים תחת מדיניות "מייק אין אינדיה", תוך העברת טכנולוגיה והקמת קווי ייצור ומרכזי תחזוקה מקומיים. השאלה הפתוחה היא איזה פלטפורמה תספק את האיזון האופטימלי בין ביצועים, עלויות תפעול ושיתוף פעולה תעשייתי ארוך טווח.