צבא ארה״ב יירט יותר מ־1,400 טילים וכטב״מים איראניים בשתי המערכות האחרונות
מפקד ההגנה האווירית והטילית של צבא ארה״ב חשף נתונים חדשים על היקף היירוטים במלחמת 12 הימים ובמבצע Epic Fury, והזהיר כי מיירטים לבדם אינם מספיקים
U.S. Army photo by Capt. Frank Spatt
צבא ארה״ב יירט יותר מ־1,400 טילים וכטב״מים איראניים במהלך שתי המערכות הצבאיות האחרונות במזרח התיכון — מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן ומבצע Epic Fury. הנתונים נמסרו על ידי לוטננט גנרל ג׳ון ראפרטי, העומד בראש פיקוד החלל וההגנה מפני טילים של צבא ארה״ב ובמסגרת תפקידו אחראי גם על ההגנה האווירית והטילית באזור.
הפרטים מבוססים על דיווח שפורסם ב־The War Zone.
לדברי ראפרטי, במהלך מלחמת 12 הימים יורטו בהצלחה 125 טילים בליסטיים. במסגרת מבצע Epic Fury, שבו פעלו כוחות אמריקאיים נגד איומים איראניים, נוטרלו יותר מ־1,200 איומים שכללו טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים. לדבריו, מדובר בתקופה של 14 חודשים שבהם יחידת ההגנה האווירית והטילית ה־32 פעלה במה שהגדיר כמערכה הגדולה ביותר בתולדות ארה״ב בתחום זה.
המספרים אינם כוללים פירוט מלא של היירוטים שביצעו ספינות הצי האמריקאי באמצעות טילי SM-3 ו־SM-6, או של מערכות חיל האוויר. לכן הנתון של הצבא משקף רק חלק ממאמץ אזורי רחב יותר, שבו השתתפו ארה״ב, ישראל ומדינות שותפות במזרח התיכון. מפקד פיקוד המרכז האמריקאי מסר בעבר כי הרשת האזורית המשולבת ליירוט אווירי הוכיחה את עצמה בלחימה בקנה מידה מלא.
במהלך המערכה הופעלו מערכות THAAD, פטריוט ומערכות נגד כטב״מים. ראפרטי ציין כי הכוחות נאלצו להסתגל לאיומים מתקדמים, והדגיש את תרומת התעשייה ואת שיתוף הפעולה בין המדינות. עם זאת, הדיווח מבהיר כי בחלק מהמקרים נעשה שימוש ביותר ממיירט אחד נגד מטרה יחידה, כדי להגדיל את הסיכוי להשמדתה.
היקף הפעילות מחדד את החשש מפני שחיקת מלאי המיירטים האמריקאי. הערכות שפורסמו בארה״ב הצביעו על ירידה ניכרת במספר מיירטי הפטריוט וה־THAAD הזמינים לאחר מבצע Epic Fury. מדינות באזור, למעט ישראל שמפעילה מערכות משלה, נזקקו גם להשלמות מלאי אמריקאיות בעקבות הצריכה הגבוהה של טילי ההגנה.
ראפרטי אמר כי ההגנה העתידית אינה יכולה להישען על מיירטים קינטיים בלבד. הוא קרא לאסטרטגיה משולבת שתכלול לוחמה אלקטרונית, אנרגיה מכוונת, שיפור מערכות השליטה והבקרה והעברת מידע בין רמות סיווג שונות. שילוב כזה, לדבריו, עשוי לקצר את הזמן הנדרש לקבלת החלטה ולהפחית את התלות במלאי מוגבל של מיירטים יקרים.
הלקח המרכזי עבור צבאות באזור הוא שהגנה מפני מתקפה משולבת מחייבת שכבות רבות: גילוי מוקדם, שיתוף מידע, מערכות יירוט מגוונות ואמצעים לא־קינטיים. השימוש הנרחב במיירטים במערכות האחרונות מספק הוכחה ליכולת ההגנה האמריקאית, אך גם מציב אתגר משמעותי של ייצור, הצטיידות ושימור מלאים לקראת עימותים עתידיים.
הנתונים צפויים לשמש גם בדיונים על בניין הכוח האמריקאי. העלייה בשימוש באיומים זולים יחסית, לצד המחיר והזמן הנדרשים לייצור מיירטים מתקדמים, מחייבת את מקבלי ההחלטות לבחון פתרונות חסכוניים יותר, לרבות מיירטי־נגד זולים, אמצעי שיבוש וכלים מבוססי אנרגיה. כך ניתן יהיה לשמור את המערכות היקרות לאיומים הקשים ביותר.