הצי האמריקני בחן מערכת סונאר מבוססת בינה מלאכותית לציד צוללות
במהלך תרגיל RIMPAC 2026 הופעלה מערכת SensorMAX, שניתחה נתונים ממצופי סונאר, זיהתה חתימות אקוסטיות ועדכנה את המודל בתוך דקות
U.S. sailors send off a MH-60R Sea Hawk during Exercise Rim of the Pacific 2026 on July 14, 2026. (MCS3 Aaron J. Rolle/U.S. Navy)
הצי האמריקני בחן במהלך תרגיל RIMPAC 2026 מערכת סונאר מבוססת בינה מלאכותית, שנועדה לסייע באיתור ובזיהוי צוללות בזמן אמת. הניסוי נערך על רקע המאמץ להאיץ את תהליך עיבוד המידע האקוסטי ולהעניק לצוותי הלחימה תמונת מצב מדויקת יותר במהלך משימות נגד צוללות. הפרטים מבוססים על דיווח שפורסם ב־Military Times.
המערכת, המכונה SensorMAX, פותחה על ידי חברת לוקהיד מרטין. במהלך התרגיל, שנערך בחודש יולי באזור הוואי, מסוקי MH-60R של הצי האמריקני השליכו מצופי סונאר, Sonobuoys, שאספו נתונים אקוסטיים מתת־המים והעבירו אותם למערכת.
SensorMAX מנתחת את חתימות הקול שנקלטו, מסייעת לצוותי האוויר לזהות מטרות ומעבירה את המידע לתחנות קרקע וליחידות הצי. לפי החברה, מפעילים בקרקע יכולים לסמן חתימת קול חדשה, לאמן מחדש את מודל הבינה המלאכותית ולהעביר את העדכון למסוק באמצעות ערוץ נתונים מוצפן.
אחד היתרונות המרכזיים של המערכת הוא מהירות העדכון. לוקהיד מרטין מסרה כי כל מחזור אימון מחדש נמשך פחות מחמש דקות, ולאחריו ניתן להעביר למטוס חבילת עדכון קטנה מבלי להפסיק את הפעילות המבצעית.
המערכת מסוגלת לנהל עד שמונה ערוצי מעקב של מצופי סונאר במקביל — פי שניים מהקיבולת של מערכות קודמות, לפי החברה. היא גם נועדה לשלב נתונים ממגוון חיישנים ולהיות מותאמת לפלטפורמות שונות, ולא להיות תלויה בסוג מסוים של כלי טיס או מערכת אקוסטית.
בלוקהיד מרטין מתארים את SensorMAX כ״מומחה הסונאר הנייד של הצי״. בחברה טוענים כי שילוב בינה מלאכותית עשוי להרחיב את טבעת ההגנה סביב נכסים ימיים חשובים ולקצר את שרשרת התקיפה נגד צוללות, החל מאיתור החתימה ועד להעברת המידע לכוחות המבצעיים.
הניסוי האמריקני משתלב במגמה רחבה יותר של שילוב בינה מלאכותית בלוחמה נגד צוללות. גם סין מפתחת יכולות דומות, המבוססות על שילוב מידע ממצופי סונאר עם נתונים סביבתיים, ובהם טמפרטורת המים ומליחותם. היכולת לעבד במהירות כמויות גדולות של מידע עשויה להפוך לגורם משמעותי במאבק על השליטה במרחב התת־ימי.
מבחינה מבצעית, עיבוד אוטומטי של המידע עשוי להפחית את העומס על צוותי המסוקים, שנדרשים כיום להשוות בין התרעות רבות ולבחון שינויים עדינים ברעש הרקע. עם זאת, המערכת אינה מחליפה את אנשי הצוות או את המפעילים בתחנות הקרקע. הם ממשיכים להגדיר את המטרות, לבחון את ההמלצות ולשמור על האחריות לקבלת ההחלטה המבצעית.
היכולת לעדכן את המודל תוך כדי משימה חשובה במיוחד בזירה שבה תנאי הים, שכבות הטמפרטורה והתנועה של כלי שיט משתנים כל העת. חתימה אקוסטית שנראית חריגה באזור אחד עשויה להישמע אחרת באזור אחר, ולכן עדכון מהיר של המערכת עשוי לסייע בהתאמתה לסביבה המקומית.