צבא ארצות הברית משלים את המעבר של חטיבת השריון השלישית לרק"ם סטרייקר

חטיבת השריון 3 של הדיוויזיה 4 הופכת לחטיבת סטרייקר כדי לשפר את הניידות והמענה המהיר באזור האוקיינוס השקט

צבא ארצות הברית משלים את המעבר של חטיבת השריון השלישית לרק"ם סטרייקר

Picture source: U.S. Department of War/Defense

צבא ארצות הברית החל בשלב הסופי של הסבת חטיבת הקרב המשוריינת 3 מתוך הדיוויזיה הרגלית 4, המוכרת כחטיבת הברזל, מחטיבה כבדה המבוססת על טנקי אברמס ונגמ"שי בראדלי לחטיבת קרב המבוססת על רכבים משוריינים גלגליים מסוג סטרייקר. 

השינוי המבני מתבצע בבסיס פורט קארסון שבקולורדו, והוא מהווה חלק ממהלך מקיף להתאמת כוחות היבשה למענה מהיר ולפריסה גמישה. מעבר זה משקף את השינוי בתפיסה המבצעית של הצבא, שמטרתו לחזק את היכולת לפעול בזירות מרוחקות תוך הפחתת הנטל הלוגיסטי.

על פי דיווח שפורסם באתר Army Recognition, ההסבה כוללת את הכפפת הדיוויזיה הרגלית 4 לקורפוס 1, שמפקדתו אחראית על פעילות צבא ארצות הברית באזור האוקיינוס השקט. במסגרת התהליך צפויה החטיבה הוותיקה להחליף כ-87 טנקי M1A2 Abrams וכ-138 נגמ"שי Bradley במאגר של יותר מ-300 רכבי סטרייקר בעלי הנעה של 8x8. הטנקים שהוצאו משימוש החטיבה יועברו לסדנאות הצבא לצורך תחזוקה, שיפוץ וחלוקה מחדש לחטיבות שריון אחרות.

חטיבת סטרייקר תקנית כוללת דגמים שונים של הרכב המשוריין, בהם דגמי נושאי לוחמים כמו M1126 ו-M1256, רכבי פיקוד, רכבי תצפית וסיוע אש, רכבי הנדסה, רכבי פינוי רפואי, נושאי מרגמות 120 מ"מ ורכבים המצוידים בטילי נ"ט. המערך המגוון מאפשר לחטיבה לשמור על יכולות לחימה משולבות, תוך הגברת המהירות והפחתת צריכת הדלק ודרישות התחזוקה בהשוואה לחטיבות משוריינות כבדות. תכונות אלו מאפשרות שינוע מהיר של הכוחות באוויר ובים בתוך זמן קצר.

במקביל להחלפת צי הרכבים, החטיבה משתתפת בניסוי המבצעי Project Convergence Capstone 6, שבמסגרתו נבחנת ארכיטקטורת הפיקוד והשליטה החדשה של הצבא. מערכת דיגיטלית זו מיועדת לחבר בין חיישנים, מפקדות ומערכות נשק מזרועות שונות בזמן אמת. עם חזרת החיילים לפורט קארסון, הם יעברו תוכנית הכשרה מקיפה על רכבי הסטרייקר ויתבצע קליטה של לוחמי חי"ר נוספים כדי להתאים את המבנה הארגוני לשינוי הייעוד המבצעי.