70 עובדים, שלוש מהפכות: כך הפכה Spectralx לבית הפיתוח הסודי של זרוע היבשה
מהמפעל בקיסריה, שהקימו שני יוצאי מגלן, יוצאות שלוש טכנולוגיות שעתידות לעזור לצה״ל להתמודד עם שדה הקרב המתפתח
במבנה תעשייתי בפארק התעשייה בקיסריה, עם שלוחה נוספת בתפן, מפעל באפריקה וחברת בת בארצות הברית, פועלת אחת החברות המסקרנות והחשאיות ביותר בתעשייה הביטחונית הישראלית. קוראים לה Spectralx, לשעבר Polaris Solutions, והיא מעסיקה כ-70 עובדים.
החברה הוקמה ב-2008 על ידי שני יוצאי יחידת מגלן - אסף פיצ'וטו, אסף מילר. מאחוריה עומדות התעשייה האווירית והמשקיעים הפרטיים רן תושיה ואביחי סטולרו, והחל מ-2012, אז ביצעה את המכירות הראשונות שלה, היא הפכה לבית פיתוח לא רשמי של זרוע היבשה ומפא"ת במשרד הביטחון. היא מוכרת עשרות אלפי יחידות ממוצריה לצה"ל, לצבא ארה"ב ולצבאות באירופה.
הביקור במפעל חושף שלוש מהפכות שונות, שכל אחת מהן מנסה לפתור את אחת הבעיות הקשות של שדה הקרב המודרני: איך להעלם בשדה הקרב ,איך לסמן את כוחותינו בשדה הקרב ואיך לספק אנרגיה לחייל החי״ר.
המגנן שהופך צוות חי״ר לסלע
המוצר הראשון והאייקוני של החברה הוא TVC - Thermal Visual Concealment. במבט ראשון הוא נראה כמו קרטון דק, מרופט ורך, צבוע בצבעי הסוואה. בפועל, מדובר בחומר מתוחכם העשוי שכבות של מתכות ופולימרים.
היריעה הזו עושה שני דברים: היא מפחיתה דרמטית את החתימה בצורה מלאה. חתימת יום (ויזואלית) ובנוסף חתימה תרמית של מה שמתחתיה, כלומר את החום שאמצעי ראיית לילה מזהים, ובמקביל מפזרת את ההד של גלי מכ"ם. התוצאה היא שהיא מטשטשת את האובייקט גם מעיניים תרמיות וגם ממכ"מים.
הגאונות היא בפשטות התפעולית. היריעה מתקפלת לגודל של ספר ונפרסת בשטח בתוך שניות. אפשר לפרוש אותה מעל לוחם, מעל טנק, נגמ"ש או רכב קל, ואפשר להתקין אותה על שלד מתפרק שיוצר עמדת צליפה או מגנן שנראה כמו מסלעה תמימה. אותו עיקרון משמש גם להטמנת אמצעי מודיעין או מטענים. החברה כבר מכרה פרויקט הסוואת רכב בתנועה ללקוח אמריקאי, וכיום היא עובדת גם על התאמה לכלי שיט.
הסוואה אקטיבית
בעידן של רחפנים בכל מקום, הסוואה פאסיבית כבר לא מספיקה. ב-Spectralx מודים שהעתיד הוא הסוואה אקטיבית.
בעולם, הדוגמה המוכרת היא מערכת Adaptiv של BAE Systems הבריטית - לוחות משושים תרמו-אלקטריים הפועלים על אפקט פלטייה (תופעה פיזיקלית שבה העברת זרם חשמלי דרך צומת בין שני מוליכים שונים או מוליכים למחצה גורמת להעברת חום. כתוצאה מכך, צד אחד של הצומת מתקרר בעוד שהשני מתחמם).
בהזרמת מתח חשמלי הם מתחממים או מתקררים בשבריר שנייה, סורקים את הרקע ומקרינים חתימה תואמת. כך טנק יכול להיראות על מסך תרמי כמו מכונית משפחתית.
הדור הבא, עליו עובדים בארה"ב בחברות כמו Ashwin-Ushas ובמעבדות אקדמיות, הוא בדים גמישים ואלקטרו-כרומיים ומשטחי גרפן המשנים את פליטת החום שלהם במתח נמוך. ב-Spectralx התחום הזה מסווג תחת השם "פרויקט סולומון".
לא לירות על אחינו: HOTARU
האתגר השני הוא מניעת ירי דו-צדדי. החברה פיתחה את מערכת HOTARU לזיהוי עמית-טורף לחי"ר. צה"ל כבר רכש אלפי יחידות מהדור הראשון, הנותן מענה דואלי גם מול אמצעים מגבירי אור כוכבים וגם אמצעי תצפית תרמיים. Spectralx עובדת על הדור הבא כך שגם כלי טיס וצוותי אמל"ח מרוחקים יכולים לזהות בבירור שמדובר בכוחותינו, והוא ניתן לתכנות כך שיהיה גלוי רק לאמצעי התצפית של צה"ל.
בחברה מספרים שהדור הראשון הוכנס לשימוש מבצעי תוך כדי המלחמה הנוכחית, מה שהקשה על הטמעתו. "בזמן לחימה, החייל מרוכז בהישרדותו ופחות פנוי לבחינת טכנולוגיות חדשות", אמרו בחברה. כעת נעשית עבודה משותפת עם זרוע היבשה לקראת בחינת הצטיידות עתידית בדגם משופר .

[HOTARU לזיהוי עמית-טורף לחי"ר ומערכת Magneto | קרדיט: Spectralx Ltd]
סוף עידן הסוללות: מערכת Magneto
המהפכה השלישית היא אולי הכי פחות זוהרת, אבל הכי משפיעה על הלוחם בשטח. היא נקראת Magneto. לוחם חי"ר מודרני סוחב עליו כוונות תרמיות, אמצעי ראיית לילה, קשר ומערכות זיהוי, כל אחד עם סוללה חד-פעמית אחרת, בחיבור קנייני אחר, בלי חיווי אמין של מצב הטעינה. התוצאה: לוחמים מחליפים סוללות כשנותרו בהן 30% קיבולת רק כדי לא להיתקע, והמערך הלוגיסטי צריך לשנע עשרות סוגי סוללות תחת אש.
Magneto מציעה פתרון פשוט ורדיקלי: סוללה מרכזית נטענת אחת, עם רכזת חכמה בתצורת "שקע-תקע" אחידה שמתחברת לכל הציוד הקיים. כוונת תרמית שמחזיקה שעתיים על סוללות רגילות, מחזיקה יותר מיממה עם Magneto. המערכת צפויה להיות מוטמעת בווסט ולספק כ-96 שעות לחימה רציפות, עם אפשרות לטעינה מכל מקור בשטח - מרכב משוריין ועד פאנל סולארי.
צה"ל צפוי לרכוש אלפי יחידות והחיסכון השנתי מוערך בעשרות מיליוני שקלים, שלא לדבר על הפחתת פסולת אלקטרונית. בצבא מתכוונים להפוך את Magneto לתקן מחייב לכל ציוד עתידי, ובכך לאחד סוף סוף את משק האנרגיה של החי"ר.
שלושה פיתוחים, שלוש בעיות יסוד של שדה הקרב. מקיסריה, מתברר, רואים את העתיד טוב יותר.