בנק ישראל מזהיר: הרחבת תקציב הביטחון ל-183 מיליארד שקלים עלולה להזניק את הגירעון והאינפלציה
דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2026 חושף כי הגדלת תקציב הביטחון ב-25 מיליארד שקלים נוספים תעלה את הגירעון לכ-5.5% מהתוצר ותעצים את מגבלות ההיצע במשק
המחצית הראשונה של שנת 2026 התאפיינה בהמשך אי-הודאות הגיאופוליטית ובטלטלות כלכליות משמעותיות, אשר הגיעו לשיאן עם השפעותיו הכלכליות של מבצע "שאגת הארי".
על פי נתונים הרשמיים המובאים בתוך דוח המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, המשק הישראלי ניצב כעת בפני דילמות פיסקליות מורכבות, כאשר במרכזן עומדת התוכנית להרחבה ניכרת של תקציב הביטחון הלאומי.
על פי הנתונים המתפרסמים בדוח המרכזי של הבנק, הממשלה בוחנת בימים אלו את האפשרות להגדיל בהמשך השנה את תקציב הביטחון לשנת 2026 בהיקף משמעותי של עד 25 מיליארדי שקלים נוספים. במידה והתוכנית תצא לפועל, תקציב הביטחון הכולל לשנה זו צפוי לעמוד על סכום עתק של 183 מיליארדי שקלים. כלכלני חטיבת המחקר של הבנק המרכזי מזהירים כי לצעד זה תהיה השפעה ישירה ומיידית על היציבות הפיסקלית של המדינה.
בתחזית הכלכלית המעודכנת לחודש יולי, אשר כבר משקללת את השפעות הלחימה, צפוי הגירעון הממשלתי לעמוד על 4.9% מהתוצר, נתון הגבוה באחוז שלם מהתחזיות המוקדמות שגובשו בחודש ינואר, טרם המבצע הצבאי. עם זאת, בבנק ישראל מדגישים כי אם תמומש ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון ב-25 מיליארד שקלים, הגירעון המצטבר יזנק מעבר לתחזיות ויגיע לרמה של כ-5.5 אחוזי תוצר. במקביל, מהלך זה צפוי להחריף את מגבלות ההיצע המקומיות, להפעיל לחצים אינפלציוניים נוספים ולהעלות את קצב האינפלציה השנתי בכ-0.3 אחוזים מעבר לצפוי.
הלחץ על התקציב הממשלתי מגיע למרות שיפור זמני שנרשם בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, אשר ירד בחודש מאי לרמה של 3.8 אחוזי תוצר, בעיקר הודות לריסון הוצאות זמני תחת תקציב המשכי ברבעון הראשון. יחד עם זאת, אומדן יחס החוב לתוצר לשנים 2026 ו-2027 כבר עודכן כלפי מעלה לרמה של 69%, לעומת 68.5% בתחזיות הקודמות, נתון המצביע על הנטל הכלכלי הגובר הנובע מצרכי המערכת הביטחונית בתקופה הנוכחית.
למרות ההתכווצות שנרשמה בתוצר ברבעון הראשון של השנה, בשיעור שנתי של 3.8% בעקבות הלחימה, האינדיקטורים הכלכליים לרבעון השני מצביעים על תחילתו של תהליך התאוששות וצמצום הפערים במשק. הוועדה המוניטרית, אשר הפחיתה את הריבית בהדרגה במהלך המחצית הראשונה של השנה עד לרמה של 3.5%, הבהירה כי תוואי המדיניות העתידי ייקבע בזיקה ישירה להתפתחויות הפיסקליות, וכי קצב המענה המוניטרי יותאם לעומק הזעזועים הנגזרים מתקציב המדינה ומהוצאות המלחמה.