פרשנות | לא הרובה קובע, אלא המערכת: כך משתנה שדה הקרב של המאה ה־21
הניצחון העתידי לא יוכרע בקרב פנים אל פנים, אלא ביכולת לזהות, להבין ולנטרל את האיום עוד לפני שהמפגש בין הכוחות מתרחש
מיכאל צוקרמן | תמונה: קוקרמן בית השקעות
במשך שנים ארוכות נהגנו למדוד את עוצמתו של צבא דרך איכות הלוחמים, כלי הנשק והפלטפורמות שבידיו. מי יורה מדויק יותר, מי מאומן טוב יותר ומי מפעיל כוח גדול יותר. אבל בשדה הקרב של המאה ה־21, השאלה הזו קריטית, אך כבר אינה עומדת במרכז. היום, אם הגעת למצב של קרב פנים אל פנים, יש סיכוי טוב שמשהו במערכת כשל הרבה קודם.
אני יודע זאת לא רק כבנקאי השקעות שנמצא בקשר יומיומי עם קרנות השקעה ותאגידים ביטחוניים בינלאומיים המחפשים את טכנולוגיות הדור הבא, אלא גם כמפקד במילואים ביחידה טכנולוגית מבצעית. לא בגלל שהלוחם לא היה מקצועי מספיק או שהנשק לא היה מתקדם מספיק, אלא משום שהטכנולוגיה שאמורה הייתה למנוע את המפגש הזה לא פעלה כפי שנדרש.
שדה הקרב המודרני בנוי משכבות טכנולוגיות. שכבות של חיישנים, סנסורים, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות ספקטרום, רחפנים, לוויינים, מערכות אוטונומיות, רובוטיקה קרקעית, מערכות מודיעין ובינה מלאכותית. כל אחת מהן נועדה לבצע משימה אחת פשוטה: לראות את האיום לפני שהוא פוגש אותך. חיישנים מזהים תנועה חריגה, מערכות לוחמה אלקטרונית וספקטרום חושפות פעילות עוינת, יכולות אוטונומיות מבצעות סריקה בשטח מסוכן, ובינה מלאכותית מחברת את כל זרמי המידע לתמונה מבצעית אחת בזמן אמת, במהירות שלא הייתה אפשרית בעבר.
כאשר כל השכבות הללו פועלות יחד, הן יוצרות רצף הגנה והתקפה שמטרתו אינה רק לשפר את ביצועי הלוחם בקרב פנים אל פנים, אלא למנוע את הקרב הזה מלכתחילה. זהו השינוי הגדול בתפיסת הביטחון של השנים האחרונות. היתרון כבר אינו שייך בהכרח למי שמחזיק ברובה הטוב ביותר, אלא למי שמחזיק ברשת החכמה ביותר. למי שמזהה ראשון, מבין ראשון ופועל ראשון.
במובן הזה, שדה הקרב מתחיל להידמות יותר ויותר למערכת טכנולוגית. המטרה היא לקצר את הזמן שבין גילוי לאפקט מבצעי. לצמצם את החיכוך. להפחית את החשיפה של לוחמים. לחסוך בכוח אדם. ובעיקר – להציל חיים.
המשמעות אינה רק מבצעית. וכאן גם מתחילה ההשפעה הכלכלית.
בשנים האחרונות מתפתחת בישראל סצנת הדיפנס־טק מהמרשימות בעולם. לצד התעשיות הביטחוניות הגדולות פועלות כיום למעלה מ־300 חברות דיפנס־טק, המפתחות טכנולוגיות כמעט בכל שכבה אפשרית של שדה הקרב העתידי: מחיישנים, דרך מערכות עיבוד מידע ובינה מלאכותית, ועד אוטונומיה, לוחמה אלקטרונית והגנה מפני רחפנים. הייחוד של ישראל אינו רק בכמות החברות, אלא בחיבור הישיר והמתמשך בין פיתוח טכנולוגיה לבין צורך מבצעי אמיתי בשטח.
כל חברה מוסיפה שכבה נוספת למערכת. כל יזם פותר בעיה נקודתית. כל טכנולוגיה משפרת חוליה אחרת בשרשרת המבצעית. בנפרד, אלו פתרונות; וביחד נוצרת ארכיטקטורה חדשה של ביטחון.
זהו גם אחד ממנועי הצמיחה שנולדו בישראל בשנים האחרונות. העניין כבר אינו תיאורטי. אנו רואים יותר ויותר תאגידי ביטחון בינלאומיים וקרנות השקעה המחפשים באופן אקטיבי טכנולוגיות ישראליות, בין אם באמצעות השקעה, רכישה או שיתופי פעולה. השילוב בין ביקוש עולמי חסר תקדים לטכנולוגיות ביטחוניות לבין המחסור בפתרונות מבצעיים מוכחים יוצר כיום הזדמנות עסקית משמעותית עבור חברות הדיפנס־טק הישראליות, המתבטאת גם במכפילים גבוהים ובנכונות לשלם פרמיה על חדשנות מבצעית מוכחת.
החיבור בין צורך מבצעי אמיתי, ניסיון שנצבר בשדה הקרב וקהילת יזמים מהטובות בעולם יוצר הזדמנות נדירה: לא רק לחזק את ביטחון המדינה, אלא גם לבנות תעשייה חדשה בעלת פוטנציאל כלכלי עצום.
בסופו של דבר, המטרה של החדשנות הביטחונית אינה רק לבנות לוחם טוב יותר לקרב פנים אל פנים. המטרה היא לבנות מערכת שתהפוך את הקרב הזה לחריג ככל האפשר. כי בשדה הקרב של העתיד, הניצחון לא ייקבע לפי מי יורה ראשון. הוא ייקבע לפי מי בנה טוב יותר את המערכת שזיהתה ונטרלה את האיום לפני שהוא הפך לקרב.
מיכאל צוקרמן, שותף וראש חטיבת ה-Defense בקוקרמן בית השקעות