בנק ישראל משנה כיוון: האסדרה החדשה עשויה לפתוח את דלתות הבנקים לכספי קריפטו
אחד השינויים המרכזיים הוא המעבר לבדיקות מדורגות. ההוראה קובעת כי עומק הבדיקה של “נתיב המטבע” (Crypto Traceability) ייקבע בהתאם לרמת הסיכון
meta.ai
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם השבוע טיוטת תיקון להוראת ניהול בנקאי תקין 411, המהווה את השינוי המשמעותי ביותר בשנים האחרונות ביחס המערכת הבנקאית לפעילות במטבעות וירטואליים.
אם תאושר בנוסחה הנוכחי, האסדרה צפויה לצמצם את האפשרות של בנקים לסרב באופן גורף לקבל כספים שמקורם בפעילות קריפטו, ולהחליף אותה במודל של ניהול סיכונים המבוסס על בחינה פרטנית של כל מקרה.
בשנים האחרונות התלוננו משקיעים וחברות בתחום הקריפטו על קושי משמעותי להעביר כספים ממסחר במטבעות דיגיטליים אל המערכת הבנקאית. אף שהפעילות הייתה חוקית ובוצעה באמצעות פלטפורמות מפוקחות, לא מעט בנקים דרשו מסמכים רבים, ביצעו בדיקות ממושכות ולעיתים אף סירבו לקבל את הכספים.
כעת מבקש הפיקוח על הבנקים לחדד את גבולות הגזרה. לפי התיקון המוצע, בנק לא יוכל לסרב להעניק שירותי תשלום רק משום שמקור הכספים קשור במטבעות וירטואליים. במקום זאת, יהיה עליו להעריך את רמת הסיכון של העסקה, תוך התחשבות בזהות נותן השירות במטבע הווירטואלי, במאפייני המטבע, בפרופיל הלקוח, בהיקף העסקה ובמורכבותה.
אחד השינויים המרכזיים הוא המעבר לבדיקות מדורגות. ההוראה קובעת כי עומק הבדיקה של “נתיב המטבע” (Crypto Traceability) ייקבע בהתאם לרמת הסיכון, ואף מבהירה כי יהיו מקרים שבהם כלל לא תידרש בדיקת נתיב המטבע. בנוסף, שימוש במומחה חיצוני לבדיקת מקור הכספים או נתיב העסקאות יידרש רק כאשר רמת הסיכון מצדיקה זאת, ולא כברירת מחדל.
האסדרה גם מגדירה שורה של גורמים מפחיתי סיכון ומגבירי סיכון. פעילות מול נותן שירות בעל רישיון בישראל או גוף מפוקח במדינה שאינה מוגדרת כבעלת סיכון גבוה תיחשב גורם מפחית סיכון. מנגד, פעילות מול פלטפורמות שאינן מפוקחות, שימוש במטבעות בעלי רמת אנונימיות גבוהה, שימוש בשירותי ערבול (Mixers), או קשר לארנקים המזוהים עם פעילות בלתי חוקית, ייחשבו גורמים המחייבים בדיקות מוגברות.
שינוי נוסף בעל משמעות מעשית הוא ביטול הסף הכספי של 100 אלף שקל בשנה, שמעליו נדרשו עד כה בדיקות מחמירות של מקור הכספים ונתיב המטבע. במקומו מאמץ הפיקוח מודל מבוסס סיכון, שלפיו גם עסקה בהיקף קטן עשויה להיבחן לעומק אם היא מעוררת חשד, בעוד שעסקה גדולה המתבצעת באמצעות גופים מפוקחים ובעלת מאפייני סיכון נמוכים עשויה לעבור הליך פשוט ומהיר יותר.
הפיקוח על הבנקים מדגיש כי מטרת השינויים היא לעודד את התפתחות שירותי התשלום בתחום הנכסים הווירטואליים, תוך שמירה על דרישות איסור הלבנת הון ומימון טרור. במקביל, ההוראה מחייבת את הבנקים לפרסם ללקוחותיהם מדיניות ברורה, נגישה ואפקטיבית, שתסביר באילו תנאים יתאפשרו שירותים הקשורים לקריפטו ומהם התנאים לקבלת כספים שמקורם בפעילות זו.
אם הטיוטה תאושר לאחר הליך הערות הציבור, היא צפויה להיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר פרסומה, ועשויה לסמן נקודת מפנה ביחסי המערכת הבנקאית בישראל עם תעשיית הקריפטו.