אירופה מקימה קואליציית טילים מיירטים בהובלת אוקראינה
תשע מדינות אירופיות התאחדו להקמת קואליציה חדשה שתפתח ותייצר מיירטים נגד טילים בליסטיים, במטרה להתמודד עם המחסור העולמי באמצעי יירוט ולהאיץ את חיזוק ההגנה האווירית של אירופה ואוקראינה
תשע מדינות באירופה הכריזו על הקמת קואליציית טילים מיירטים חדשה, שמטרתה לפתח ולייצר במשותף מיירטים נגד טילים בליסטיים ולהגדיל את היקף הייצור של מערכות הגנה אווירית. הפרויקט, שנקרא FREYJA, על שם מיירט שפותח באוקראינה, נועד לתת מענה למחסור העולמי במיירטים ולהאיץ את אספקתם למדינות אירופה ולאוקראינה.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הודיע כי המדינות השותפות יפתחו במשותף מיירטים בעלי יכולות דומות לאלו של מערכת הפטריוט האמריקנית. לדבריו, התעשייה הביטחונית האוקראינית ערוכה להוביל את הפיתוח והייצור של המיירטים במסגרת הפרויקט.
הקואליציה כוללת את דנמרק, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, נורווגיה, ספרד, שוודיה ובריטניה. מטרתה היא להתגבר על המחסור במיירטים נגד טילים בליסטיים, שהפך לאחת מנקודות התורפה המרכזיות של מדינות אירופה בעקבות המלחמה באוקראינה והגידול באיומי הטילים.
בהודעה הרשמית שפורסמה בפריז עם השקת היוזמה נאמר כי המדינות החברות מאמינות שיש לפתח מערכות הגנה משולבות באמצעות שיתוף פעולה תעשייתי, פתיחות טכנולוגית ותיאום בין המדינות, כדי להרתיע איומים ולהבטיח יכולת להתמודד עמם.
לפי Defense News, אף שבארצות הברית מואץ קצב הייצור של מיירטי פטריוט ובאירופה מיוצרות מערכות כמו IRIS-T, SAMP/T ו־NASAMS, הביקוש למיירטים ממשיך לעלות על ההיצע. עבור אוקראינה מדובר בצורך מבצעי מיידי, לנוכח מתקפות הטילים הרוסיות המתמשכות על ערים ותשתיות.
במסגרת ההחלטות שהתקבלו בפריז יוקמו קבוצות עבודה משותפות של גורמי ממשל ותעשייה, שיגבשו תוכנית לייצור מואץ של יכולות מבצעיות. זלנסקי הזהיר כי איום הטילים צפוי להחריף, בין היתר על בסיס הלקחים שנלמדו מהמלחמות באוקראינה ובאיראן, ולכן יש להאיץ את יישום תוכנית FREYJA.
על פי המתווה שסוכם, אוקראינה תנהל את הפרויקט ותהיה אחראית לפיתוח ולייצור המיירטים, בעוד המדינות השותפות יספקו את המכ”מים, מערכות השליטה והבקרה ורכיבים משלימים נוספים.
בכנס היסוד של הקואליציה השתתפו מזכ”ל נאט”ו מארק רוטה, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ונציגי חברות הביטחון המרכזיות באירופה, ובהן Diehl Defence, Hensoldt, Kongsberg, Leonardo, MBDA, Saab, Safran, Thales וחברות נוספות, שהביעו נכונות להשתלב בפיתוח ובייצור של מערכת ההגנה החדשה.