ראיון מיוחד | קניתם הגנת DDoS, אבל האם אתם באמת מוגנים?
מנכ"ל MazeBolt מתיו אנדריאני מזהיר בשיחה עם סייברטק כי ארגונים רבים מסתמכים על מדיניות אבטחה שמעולם לא נבדקה באמת, פער שהופך למסוכן יותר ככל שבינה מלאכותית הופכת את מתקפות ה-DDoS למהירות ומסתגלות יותר
Matthew Andriani, Mazebolt CEO. Photo credit: Ronen Goldman
מתקפות DDoS (מתקפות מניעת שירות מבוזרות) המשיכו להוכיח את עצמן ככלי שיבוש מרכזי בעולם הסייבר גם ברבעון הראשון של 2026, כאשר ארגונים מתחומי הממשל, התשתיות הקריטיות, התחבורה, הפיננסים, המדיה, הגיימינג ושירותי הענן היו בין היעדים שנפגעו. כך עולה מניתוח פעילות התקיפות של חברת הסייבר MazeBolt.
לפי החברה, חלק ניכר מהקמפיינים הבולטים בתקופה האחרונה הונע מאקטיביזם סייברי על רקע גיאופוליטי. בין הקבוצות שפעלו בזירה נמצאת NoName057 הפרו־רוסית, שתקפה גופי ממשל, ארגוני ביטחון, ספקיות תקשורת, בנקים, מפעילי רכבות ותשתיות קריטיות נוספות באירופה ובמזרח התיכון.
אבל בעוד שמתקפות DDoS הופכות תכופות ומתוחכמות יותר, מתיו אנדריאני, מנכ"ל ומייסד MazeBolt, טוען שהאתגר העמוק יותר אינו רק היכולת לעצור מתקפה בזמן אמת, אלא לדעת עוד לפני שהיא מתחילה אם מערכות ההגנה של הארגון באמת יעמדו במבחן.
"הבעיה הגדולה ביותר היא שארגונים לא באמת יודעים כיצד מערכות ההגנה שלהם מוגדרות מול סוגי התקיפות שיכולים לעקוף אותן״, אומר אנדריאני בשיחה עם סייברטק.
אנדריאני הקים את MazeBolt בשנת 2013, לאחר תפקידי ניהול ב-Radware וב-Check Point. לדבריו, הרעיון להקמת החברה נולד מתוך דפוס שחזר על עצמו במהלך טיפול בתקיפות גדולות: ארגונים השקיעו בפתרונות הגנת DDoS, אבל במהלך תקיפות אמיתיות הצליחו התוקפים למצוא דרכים לעקוף אותם.
"במאות תקיפות בזמן אמת ראינו תוקפים עוקפים את ההגנות שמכרנו. אחרי שהבנו איך הם עושים את זה, תמיד היה לנו פתרון, אבל לא הייתה לנו דרך לקבל את המידע הזה לפני שהתקיפה התרחשה".
ההבדל בין רכישת הגנה להגנה בפועל
לדברי אנדריאני, אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב ארגונים היא ההנחה שעצם הפריסה של פתרון הגנת DDoS משמעותה שהארגון מוגן. ״ההנחה היא: קניתי הגנה, לכן אני מוגן. אבל כשמסתכלים באמת על מה שרכשת, מגלים שספק הפתרון מחזיר חלק גדול מאחריות ההגדרה אל הלקוח״.
האתגר הופך מורכב במיוחד בארגונים גדולים, שמפעילים אלפי שירותים בסביבות מקומיות, בפלטפורמות ענן, בממשקי API ובאפליקציות ללקוחות. לכל אחד מהשירותים הללו עשויות להיות דרישות הגנה שונות.
"באופן תיאורטי, בכל פעם שמשנים משהו בסביבת הייצור, גם מדיניות ההגנה מפני DDoS צריכה להתעדכן. אבל התהליך הזה לא מתרחש בפועל. וגם אם מבצעים שינוי, לעיתים קרובות לא יודעים אם הוא באמת עבד".
כתוצאה מכך, ארגונים רבים מגלים את החולשות שלהם רק כאשר התקיפה כבר מתנהלת.
"הם למעשה מחכים שייגרם נזק ואז מפעילים את הסכם השירות. אבל את הניתוח ואת ההכנה אפשר היה לבצע מראש".
שינוי מאזן הכוחות בעולם ה-AI
הכניסה של בינה מלאכותית לזירת הסייבר הופכת את הפער הזה למשמעותי עוד יותר. תוקפים הסתמכו על אוטומציה במשך שנים, אך AI מאפשר להם להתאים שיטות תקיפה מוכרות במהירות גבוהה יותר ובפחות מאמץ ידני.
"תקיפות שמנוהלות באמצעות AI לוקחות שיטות תקיפה מוכרות ומשתמשות בהן בצורה יעילה הרבה יותר נגד ארגון. במקום שתוקף ישנה טקטיקות באופן ידני, זה יכול לקרות הרבה יותר מהר״.
לדברי אנדריאני, צוותי ההגנה עדיין מתמודדים עם אותה בעיה בסיסית: חוסר יכולת להבין כיצד הסביבה שלהם תגיב מול שיטות תקיפה חדשות. הוא מסביר כי ״ההגנה לא התקדמה באותו קצב. הבעיה היא שעדיין אין לארגונים מספיק מידע על מה יכול לעקוף את מערכות ההגנה שלהם״.
הגישה של MazeBolt מבוססת על בדיקה רציפה של מערכות הגנת DDoS באמצעות תקיפות מדומות, במטרה לזהות חולשות לפני שהן מנוצלות. פלטפורמת Radar של החברה בודקת מערכות הגנה קיימות מול טכניקות תקיפה מוכרות, בעוד מוצר Vector AI מתמקד בתרחישים חדשים שנוצרים באמצעות בינה מלאכותית.
"מודל AI טוב רק כמו המידע שעליו הוא אומן. אנחנו מספקים את המידע שדרוש כדי לעזור למערכות אבטחה לזהות ולהגיב לדפוסי תקיפה חדשים״, אומר אנדריאני.
הכשלים המפתיעים שמגיעים דווקא מהבסיס
למרות העבודה עם ארגונים גדולים, מוסדות פיננסיים וגופים ממשלתיים, אנדריאני אומר שהכשלים המפתיעים ביותר אינם תמיד חולשות מתוחכמות, אלא הנחות יסוד שמתגלות כשגויות.
"ראינו מקרים שבהם חברות חשבו שהתעבורה שלהן עוברת דרך ספקים גדולים, אבל כשבדקנו אותה, גילינו שזה לא המצב. המשמעות הייתה שהן היו חשופות״.
בעיה נוספת היא שגם מדיניות אבטחה זהה אינה בהכרח מספקת אותה רמת הגנה בכל סביבה. אנדריאני מסביר כי ״יכולה להיות אותה מדיניות שמוחלת על חמישה יעדים. התקיפה נחסמת בארבעה מהם, אבל בחמישי לא. הלקוח מניח שיש בעיה במוצר, אבל בפועל היעד החמישי פשוט דרש הגדרה אחרת״.
עבור אנדריאני, האתגר המרכזי הוא שינוי האופן שבו ארגונים מגדירים חוסן דיגיטלי בעולם שבו מתקפות הופכות מהירות ומסתגלות יותר. פתרון הגנת DDoS עדיין חיוני, אך הוא רק נקודת ההתחלה. חוסן סייבר אינו נמדד רק לפי הכלים שהארגון רכש, אלא לפי האופן שבו אותם כלים מתפקדים בתנאי תקיפה אמיתיים. ככל שמתקפות DDoS הופכות דינמיות יותר, בדיקה ואימות רציפים של מערכות ההגנה הופכים לחלק מרכזי מההיערכות, ולא רק תגובה לאחר שהנזק כבר נגרם.