אנבידיה, טבע ושיבא מקימות תשתית AI לאומית לביולוגיה
השקעה של 70 מיליון שקל נועדה לבנות את התשתית שחסרה כיום לתחום ה-AI הביולוגי – שכבת ידע משותפת שתשמש חברות תרופות, בתי חולים וחוקרים
מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין. צילום: חנה טייב
רשות החדשנות משיקה יוזמה חדשה שנועדה להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים בפיתוח בינה מלאכותית לתחום מדעי החיים: היעדר תשתית משותפת שתאפשר למודלים ללמוד ולהבין מידע ביולוגי מורכב. במסגרת המהלך יוקם מאגד מחקר ופיתוח חדש בשם IBFI (Israel BioToken Factory Initiative), שיפתח תשתית טכנולוגית שתאפשר לחברות, לחוקרים ולמערכת הבריאות לפתח את הדור הבא של מודלי AI לביולוגיה.
במיזם, שבו ישקיעו רשות החדשנות והחברות המשתתפות כ־70 מיליון שקל, שותפים אנבידיה, טבע, המרכז הרפואי שיבא, CytoReason, TerraCyte ו-MeMed, לצד חוקרים מובילים ממכון ויצמן למדע, הטכניון ואוניברסיטת בן־גוריון.
האתגר המרכזי שאותו מנסה המאגד לפתור הוא הפער בין היכולות המרשימות של מודלי בינה מלאכותית לבין המורכבות של העולם הביולוגי. בעוד שמודלים קיימים יודעים לנתח כמויות עצומות של מידע, נתונים ביולוגיים מגיעים ממקורות רבים ושונים — החל במידע מולקולרי ותאי ועד נתונים קליניים דינמיים — וקשה לשלב אותם לכדי תמונה אחת שתאפשר למודלים לזהות דפוסים, לחזות תגובות ולסייע בקבלת החלטות רפואיות.
"בשנים האחרונות הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה אנחנו מפתחים תרופות, חוקרים מחלות ומבינים מערכות ביולוגיות. האתגר הגדול כיום אינו רק לפתח מודלים מתקדמים יותר, אלא לבנות את התשתיות שיאפשרו להם ללמוד מתוך המורכבות של הביולוגיה האנושית", אמר מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. לדבריו, המאגד החדש יאפשר ייצוג אחיד של נתונים ביולוגיים, שילוב ידע קודם ופיתוח מודלים חישוביים של מחלות — תשתית שתשמש חברות, חוקרים וגופי בריאות.
במסגרת IBFI יפותחו שני רכיבי ליבה. הראשון הוא Bio Tokens — שכבת ייצוג אחידה שתאפשר לתרגם סוגים שונים של מידע ביולוגי לשפה שמודלי AI יכולים לעבד. השני הוא Factory Model — פלטפורמה שתאפשר פיתוח, שילוב והרצה של מודלים ביולוגיים מבוססי בינה מלאכותית.
"כולם מדברים היום על AI בביולוגיה, אבל הביולוגיה עדיין לא מדברת בשפה שה-AI יודע להבין", אמר יואב ניסן כהן, יו"ר המאגד ומנכ"ל TerraCyte. לדבריו, מטרת המיזם היא לבנות את התשתית והשפה שעליהן יתבסס הדור הבא של ה-AI הביולוגי, ולאפשר בעתיד רפואה מותאמת אישית יותר — כזו שתוכל לחזות התפתחות מחלות, לסייע בפיתוח טיפולים ולהתאים אותם למאפיינים הייחודיים של כל מטופל.
היישומים הראשונים של המאגד צפויים להתמקד בתחומים כמו חיזוי תגובה לטיפולים אונקולוגיים, הערכת פעילות מערכת החיסון, זיהוי רגישות לתרופות, תמיכה בהחלטות רפואיות במצבי אלח דם (ספסיס), הערכת דחיית שתלים, מחלות אוטואימוניות וגילוי תרופות חדשות.
הקמת המאגד משקפת מגמה רחבה יותר בתעשיית הטכנולוגיה והביומד: מעבר מפיתוח כלי AI כלליים לפיתוח מודלים ייעודיים לתחומים מורכבים, שבהם איכות הנתונים והתשתית שעליה מאומנים המודלים עשויה להיות גורם מכריע. בישראל מקווים כי החיבור בין ענקיות טכנולוגיה, חברות תרופות, בתי חולים והאקדמיה ייצור בסיס מחקרי ותעשייתי שיחזק את מעמדה בתחום ה-AI והרפואה המותאמת אישית בשנים הקרובות.