KNDS מזהירה: ייצור המוני באירופה לא יכול לבוא על חשבון יכולות מתקדמות
בשולי פורום התעשייה הביטחונית של נאט״ו, בכיר בחברה קרא לאזן בין גישת ״good enough״ של הנציבות לבין מערכות מתקדמות שהחיילים זקוקים להן בשטח
U.S. Army Reserve photo by 1st Sgt. Austin Berner
בשולי פורום התעשייה הביטחונית של פסגת נאט״ו באנקרה, הזהיר בכיר בחברת KNDS כי הדחיפה האירופית לייצור המוני של אמצעי לחימה אינה יכולה לבוא על חשבון יכולות צבאיות מתקדמות. לדבריו, רק החיילים בשדה הקרב יכולים לקבוע מהו ציוד שהוא ״טוב מספיק״.
מזה חודשים קורא נציב ההגנה של האיחוד האירופי, אנדריוס קוביליוס, ליצרני הנשק באירופה לוותר על מערכות «האוט קוטור» — ציוד יוקרתי ומורכב במיוחד — ולהתמקד בציוד ״good enough״ כדי להאיץ ייצור ולהרחיב היקפים. הגישה נועדה להגדיל במהירות את מלאי התחמושת והפלטפורמות מול הלחץ הביטחוני ביבשת, אך מעלה מחלוקת על האיזון בין כמות לבין איכות מבצעית.
מרסל גריסניגט, סגן נשיא בכיר לפיתוח בינלאומי ב־KNDS, אמר ל־Euractiv כי לא הכול יכול להיות ייצור המוני זול. לצבאות תמיד יידרשו מערכות מתוחכמות, והוא ציין כדוגמה טנקי מערכה ומערכות ארטילריה שמנטרות ושולטות ברחפנים ובכלי רכב בלתי מאוישים בחזית. המסר שלו: גם בעידן של הגדלת תפוקה, נשמר הצורך ב«שכבה» של ציוד מתקדם שמקשר בין חיישנים, כלי נשק ופלטפורמות מאוישות.
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה פתחה KNDS מפעלים חדשים והסבה קווי ייצור קיימים, בהם מפעל הרכבות של אלסטום בגרליץ. בהקשר האוקראיני תיאר גריסניגט מעבר לגישה משולבת בהגנה אווירית ובהגנה מפני רחפנים: חיבור מערכות יירוט מיצרנים שונים דרך תוכנת פיקוד ובקרה אחודה, וקישורן לפלטפורמות בלתי מאוישות. לדבריו, המבנה מאפשר לתאם רחפנים, חיישנים ומערכות הגנה ביעילות רבה יותר, ולהפחית את מספר היריות הנדרשות לנטרול מטרה — יתרון קריטי כשהתחמושת והעומס על המערכות גבוהים.
אוקראינה הובילה מאז 2022 בשימוש ובייצור רחפנים, ומערכות כאלה אחראיות כיום ליותר מ־90% מהנפגעים הרוסים בחזית המזרחית. עם זאת, הדגיש גריסניגט, הרחפנים עדיין אינם בשלים לאוטונומיה מלאה. «זה צריך להישאר קרוב למערכות מאוישות — לטנק המערכה או לרכב החי״ר», אמר. בכך הוא מציב גבול לשיח על תחליפיות מלאה של כוח מאויש בכלים זולים בלבד.
דרך אחת להוזיל יכולות, לפי KNDS, היא להרחיב סטנדרטיזציה ורכיבים מודולריים ובני־החלפה, בדומה לגישת Modular Open Systems Approach האמריקנית. «טנק הלאופרד לעולם לא יהיה הטנק היחיד בעולם. סטנדרטיזציה חכמה, למשל החל משלדה או ממשגרים, משרתת תאימות הדדית ומאפשרת לנצל יתרונות לגודל לאורך שרשרת האספקה». ארכיטקטורות פתוחות הן תנאי לסטנדרטיזציה לאורך השרשרת, והעקרון חל גם על המוצר הסופי. חלומו של גריסניגט, לדבריו: שיהיה אפשר להשתמש בטילים אמריקניים במערכות אירופיות — ולהפך — כדי לשבור מחסומי תאימות בין בסיסי תעשייה משני עברי האוקיינוס.
הדיון משקף מתח מרכזי באירופה מאז 2022: מצד אחד לחץ להגדיל במהירות מלאי תחמושת, טנקים וארטילריה; מצד שני חשש שאימוץ גורף של «טוב מספיק» ידלל את יתרון האיכות מול יריבים. עמדת KNDS, כפי שהציג גריסניגט, אינה שוללת האצת ייצור — אלא דורשת שהתעשייה והמדיניות ישמרו מקום למערכות מורכבות, לתאימות בין־מערכתית ולשילוב אנושי־מכונה בחזית.