גרמניה תרכוש טילי טומהוק ומשגרי Typhon ותבנה כוח תקיפה לטווח ארוך
בהסכם עם ארצות הברית, שגובש בפסגת נאט״ו באנקרה, ברלין תממן, תחזיק ותפעיל את המערכות על אדמתה — במקום פריסה אמריקנית שבוטלה
U.S. Navy photo
קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, הודיע כי ברלין הגיעה להסכם עם ארצות הברית על רכישת טילי שיוט קונבנציונליים מסוג טומהוק (Tomahawk) ומשגרים קרקעיים מסוג Typhon Mid-Range Capability, לפריסה קבועה בשטח גרמניה.
כפי שדיווח אתר Army Recognition, ההסכם גובש במכתב כוונות שנחתם בפסגת נאט״ו באנקרה ב־7–8 ביולי 2026, והודעה נמסרה ב־9 ביולי. וושינגטון התחייבה לקדם אישורי ייצוא באוגוסט 2026, אך מספר הטילים והמשגרים, שווי העסקה, לוחות האספקה, אתרי הפריסה והיחידה המפעילה בבונדסווהר נותרו מסווגים.
המשמעות המרכזית אינה רק נוכחות טומהוק בגרמניה, אלא מעבר לכוח תקיפה לאומי: גרמניה תממן, תחזיק ותפעיל את היכולת, כולל לוגיסטיקה, תכנון משימה, אחזקה ושרשרת פיקוד. כך מוחלף מודל פריסה אמריקני שהוצג בפסגת נאט״ו בוושינגטון ביולי 2024. אז תכנן ממשל ביידן לפרוס מ־2026 טילי טומהוק, טילי SM-6 ונשק היפרסוני Dark Eagle בהפעלה אמריקנית, בעוד גרמניה תספק תשתיות ותמיכה מקומית. במאי 2026 הודיע הנשיא דונלד טראמפ על משיכת כ־5,000 חיילים אמריקנים מגרמניה, ופריסת כוחות הטילאות לטווח ארוך נעצרה.
הביטול הסיר מברלין יכולת ביניים עד לזמינות נשק אירופי לטווח ארוך. כעת, כדי לשחזר גישה לטומהוק ול־Typhon, הבונדסווהר נדרש להקים יחידה, להכשיר צוותים, לבנות תשתיות אחסון וביטחון ולהקים שרשרת שיגור. כיום טיל השיוט המבצעי העיקרי של גרמניה הוא Taurus KEPD 350, טיל מוטס בטווח של כ־500 ק״מ, התלוי במטוסי קרב ובבסיסים כשירים. לגרמניה אין כיום טיל קונבנציונלי קרקעי מבצעי בטווח של יותר מ־1,000 ק״מ.
גרסאות טומהוק מספקות טווח של כ־1,600 עד 2,500 ק״מ — פי שלושה עד חמישה מזה של טאורוס. מרדיוס כזה משטח גרמניה ניתן לכסות חלק ניכר ממערב רוסיה ומערך התמיכה הצבאי במערב המדינה, בלי להעביר משגרים לפולין, למדינות הבלטיות או לרומניה. משגר קרקעי מאפשר לפזר עמדות, להפחית תלות בבסיסי אוויר מרכזיים ולשמר כוח אווירי למשימות הגנה ודיכוי הגנה אווירית, תוך הקצאת מטרות קבועות לטילי שיוט קרקעיים.
הטומהוק הוא נשק תקיפה מדויקת תת־קולי, באורך של כ־6 מטרים ובמשקל של כ־1.5 טונות, עם ראש קרבי של כ־450 ק״ג. הוא מתוכנן למסלולים נמוכים — לעיתים מתחת ל־200 מטרים — כדי לנצל הסוואת תוואי, אך מערכות הגנה אווירית מודרניות עדיין יכולות ליירט טילים נמוכי טיסה.
יעילותו גבוהה יותר נגד מטרות קבועות, ופחות נגד כוחות ניידים. מערכת Typhon, המבוססת על ארכיטקטורת Mk 41 על נגררים, יכולה לשגר טומהוק וגם SM-6. סוללה מבצעית דורשת משגרים, רכבי פיקוד, תקשורת מוצפנת, הובלה, אבטחה וצוותים מיומנים. לפי מכתב הכוונות לא נכללים צוותים אמריקנים מפעילים — כך שהנטל המלא של הכשרה, תמיכה טכנית ואישורי שיגור מוטל על גרמניה.