גרמניה מקדמת נשק לייזר ימי מבצעי עד 2029

Rheinmetall ו־MBDA יפתחו עבור הצי הגרמני מערכת לייזר עתירת אנרגיה להגנה מפני כטב״מים ואיומים אוויריים, ימיים ויבשתיים, לאחר ניסויים ממושכים בים וביבשה

גרמניה מקדמת נשק לייזר ימי מבצעי עד 2029

By Mark Harkin - F221 FGS HessenUploaded by tm, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=26973956

גרמניה עושה צעד משמעותי בדרך לשילוב נשק אנרגיה מכוונת בזירת הלחימה הימית. רשות הרכש של הבונדסוור, BAAINBw, העניקה לצוות משותף של Rheinmetall ו־MBDA חוזה לפיתוח מערכת נשק לייזר עתירת אנרגיה עבור הצי הגרמני, במטרה להביא אותה לכשירות מבצעית עד שנת 2029. 

עבור ברלין, זהו מעבר משלב של הוכחת היתכנות לשלב שבו הטכנולוגיה אמורה להפוך ליכולת הגנה ממשית על כלי שיט.

הפרטים מבוססים על דיווח שפורסם בarmyrecognition, שלפיו החוזה נחתם עם קבוצת העבודה ARGE HEL, הכוללת את MBDA Deutschland ואת Rheinmetall Waffe Munition. שווי ההתקשרות תואר כמצוי בטווח של מאות מיליוני אירו, והיא נועדה להעביר את הפרויקט משלב מדגים טכנולוגי שנבחן בהצלחה לשלב של מערכת נשק ימית שלמה. שתי החברות אף מקדמות הקמת מיזם משותף סביב התוכנית.

המערכת המתוכננת אינה כוללת רק את מקור הלייזר עצמו. לפי הדיווח, Rheinmetall ו־MBDA יידרשו לספק שרשרת פעולה מלאה: גילוי וסיור, עקיבה אחר מטרה, ניהול ירי והפעלת קרן הלייזר לצורך נטרול האיום. הדגש המבצעי הוא הגנה על כלי שיט מפני כטב״מים, אך גם מפני איומים אוויריים, ימיים ויבשתיים נוספים, בהתאם לצורכי הבונדסוור. בכך מבקשת גרמניה להוסיף לשכבות ההגנה הימיות יכולת מדויקת, מהירה וזולה יחסית לכל ירי, במיוחד מול איומים מתמשכים.

החוזה נשען על ניסיון שנצבר במדגים לייזר ימי שהוצב בעבר על הפריגטה הגרמנית Sachsen. במהלך קמפיין הניסויים עבר המדגים כ־28 אלף מיילים ימיים בים הצפוני, בים הבלטי ובים התיכון, ונבחן במשך כשנה בתנאי ים מבצעיים, כולל מזג אוויר מאתגר. ניסויים נוספים בוצעו במרכז הניסויים WTD 91 במפן, ובסך הכול נורו יותר מאלף שימושים מוצלחים לעבר מטרות אוויריות, ימיות ויבשתיות. במרץ 2026 הוצגו יכולות המדגים שוב בפני משלחות גרמניות בכירות, כחלק מהערכת הבשלות להמשך הפיתוח.

אחת מנקודות המפתח הטכנולוגיות היא שליטה מדויקת מאוד בקרן. Rheinmetall טוענת כי איכות הקרן ומערכות העקיבה מאפשרות לרכז את האנרגיה באזור של כמה סנטימטרים בלבד, גם מול מטרות בתנועה. ריכוז כזה עשוי לאפשר פגיעה מהירה ומדויקת יותר, תוך שימוש בהספק נמוך יחסית לעומת פתרונות פחות ממוקדים. במרחב ימי, שבו הספינה עצמה והמטרה נמצאות בתנועה, היכולת לשמור על עקיבה יציבה היא תנאי מרכזי להפיכת הלייזר ממדגים מעבדתי למערכת קרבית.

מעבר למשמעות המבצעית, בברלין רואים בפרויקט גם רכיב של ריבונות תעשייתית. חלק מרכזי מהפיתוח ומהייצור צפוי להישאר בגרמניה, כדי לשמר ידע הנדסי ויכולת ייצור בתחום שנחשב אסטרטגי. אם לוח הזמנים יעמוד ביעד, הצי הגרמני עשוי להיות בין הראשונים באירופה שמטמיעים מערכת לייזר ימית מבצעית כחלק ממערך ההגנה השוטף של ספינותיו. 

ההחלטה גם משתלבת במגמה רחבה יותר בציים מערביים: חיפוש אחר מענה יעיל לאיומים קטנים וזולים, בלי לשחוק מלאי יקר של טילים מיירטים בכל אירוע.