בריטניה תשקיע 5 מיליארד ליש״ט במערך הכטב״מים הצבאי
תוכנית ההשקעות לארבע שנים כוללת פרויקטים לצבא, לחיל הים ולחיל האוויר, במטרה להאיץ שילוב מערכות בלתי מאוישות בזירות הלחימה
Photo: Corporal Cameron Eden, RLC/British Army
ממשלת בריטניה מתכננת להשקיע יותר מחמישה מיליארד ליש״ט, כ־6.6 מיליארד דולר, במערכות בלתי מאוישות במהלך ארבע השנים הקרובות. ההשקעה, הכלולה בתוכנית ההשקעות הביטחונית החדשה של לונדון, מוצגת כמחויבות הרחפנים והכטב״מים הגדולה בתולדות הצבא הבריטי. התוכנית נועדה להרחיב יכולות קיימות ולשלב אמצעים אוטונומיים חדשים בכוחות היבשה, הים והאוויר.
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הציג את המהלך כחלק ממאמץ רחב יותר למודרניזציה של הכוחות המזוינים. לדבריו, הלקחים מהמלחמה באוקראינה ומהעימותים במזרח התיכון ממחישים את חשיבותם הגוברת של אמצעים אוטונומיים וזולים יחסית בשדה הקרב. השקעה זו אמורה לחזק את יכולתה של בריטניה להתמודד עם איומים משתנים ולשמר יתרון טכנולוגי. הפרטים מבוססים על דיווח שפורסם ב־The Drone Front.
לפי התוכנית, המימון יתמוך בפיתוח ובקליטה של מערכות רחפנים חדשות בצבא הבריטי, בצי המלכותי ובחיל האוויר המלכותי. הוא יכלול גם תמיכה במרכז המערכות הבלתי מאוישות בעיר סווינדון ובהקמת כוח משימה חדש, שתפקידו לקצר את הדרך בין התעשייה לבין צורכי הכוחות המבצעיים. הכוונה היא להאיץ ניסויים, רכש והטמעה של יכולות חדשות.
בזרוע היבשה מוקצה סכום של כ־50 מיליון ליש״ט ליוזמת RAPSTONE, העוסקת ברחפני ליווי למסוקים. במסגרת פרויקט NYX מתוכננת הצטיידות בעד 24 רחפנים חמושים עד שנת 2030, ואילו פרויקט Corvus נועד להחליף את מטוסי הסיור Watchkeeper. שילוב הפרויקטים מצביע על רצון ליצור רצף יכולות – מאיסוף מודיעין ועד סיוע התקפי.
הצי המלכותי צפוי לקבל לפחות שש ספינות חדשות שנועדו לשלוט ברחפנים, לצד הרחבת היכולות האוטונומיות של כוחות הקומנדו הימי. המהלך משתלב בתפיסה של צי היברידי, המשלב פלטפורמות מאוישות ובלתי מאוישות. בחיל האוויר תתקדם תוכנית Collaborative Combat Air, הכוללת מדגים של מטוס קרב בלתי מאויש עד 2030, ובמקביל אמור להיכנס השנה לשירות רחפן הלוחמה האלקטרונית Storm Shroud.
היקף ההשקעה מלמד כי בריטניה אינה רואה ברחפנים רק תוספת נקודתית לארסנל הקיים, אלא שכבת לחימה ותמיכה שתשפיע על בניין הכוח כולו. מערכות בלתי מאוישות יכולות להרחיב את תמונת המודיעין, ללוות מסוקים וכלי שיט, לשבש מערכות אויב ולבצע משימות מסוכנות בלי לסכן צוותים אנושיים.
עם זאת, המעבר תלוי גם ביכולת להגן על המערכות מפני לוחמה אלקטרונית, להבטיח תקשורת אמינה ולשלב אותן עם מערכות הפיקוד והשליטה הקיימות. כוח המשימה המתוכנן אמור לסייע בהתמודדות עם האתגרים הללו ולחבר מהר יותר בין ניסוי טכנולוגי לשימוש מבצעי, תוך עבודה רציפה עם חברות ביטחוניות, יצרנים מקומיים ומוסדות מחקר, כדי לקצר את זמני הפיתוח, הבדיקה וההצטיידות של הכוחות בשטח בזמן אמת.
שר ההגנה דן ג׳רוויס אמר כי ההשקעה נועדה להבטיח שהכוחות הבריטיים יישארו לפני האיומים המתפתחים, בעת שמערכות בלתי מאוישות הופכות לרכיב מרכזי במלחמה המודרנית. לצד ההיבט המבצעי, לונדון מדגישה את התרומה הצפויה לחדשנות, לתעשייה ולמשרות בבריטניה.