פרשנות | ועדת חקירה פוליטית – אות קין בתחיקת הכנסת

אפילו נוסח הקריאה הראשונה של החוק להקמת ועדת חקירה ממשלתית-לאומית לחקירת אירועי 7 באוקטובר – כבר זכאי להיזכר לדראון עולם בתחיקת כנסת ישראל.

מלבד המגמה הברורה להימלט מוועדת חקירה ממלכתית, שעלולה להצביע על אחראים ואשמים, יש בו אבסורדים שאילולי דובר בטרגדיה שנפלה על עם ישראל, ניתן היה להתייחס אליהם בביטול גמור.

דוגמה להמחשה: אישה מתה בלידה בבית חולים. מקימים ועדת חקירה. בהשתתפות מי? רופאי נשים, כירורגים, מרדימים. בקיצור: כולם רופאים מומחים בעלי שם במקצוע, שמוסכמים על המוסדות הרלוונטיים. מי ממנה את הוועדה? בדרך כלל מנכ"ל משרד הבריאות. כנ"ל אם, למשל, מתגלה פגם בייצור מזון לתינוקות שגורם לצרות צרורות. יחקרו מי אם לא מומחים למזון תינוקות ולבריאותם.

והנמשל: מי ממנה את חברי ועדת החקירה ל-7 באוקטובר? חברי כנסת, שכציבור אין להם ידיעה מעמיקה בנושאי צבא, מדיניות, הגנה ומזרחנות. ישאל השואל: מה הקשר בין חברי כנסת, נציגי מפלגות, לבין חקירת אירוע צבאי חמור? זו התערבות פסולה של הרשות המחוקקת בנושא שאינו קשור להם כלל וכלל.

מישהו העלה את רעיון העוועים של ועדת חקירה פריטטית. כלומר, 80 ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה הם שיבחרו את חברי הוועדה. לכאורה, הסכמה בין שתי קבוצות הח"כים כדי שתהיה מקובלת על הציבור. אלא שאין שוויון בין שתי הקבוצות, שכן חברי הקואליציה מקושרים לממשלה ולעומד בראשה, שהם האחראים ל-7 באוקטובר.

ואם יאושר החוק, הנה כיצד זה יעבוד: ח"כי האופוזיציה יציעו כחבר ועדה את אלוף מיל. X, ויפליגו בתכונותיו להתאים לשמש חבר בוועדה. ח"כי הקואליציה יגלו וישיבו מיד שהקצין דנן דיבר לפני 12 שנים בסיום קורס מפעילי מריצות על הצורך להקים מדינה פלסטינית, ונראה מפגין בקפלן מחזיק דגל נגד ההפיכה המשטרית. נפסל.

נציגי הקואליציה יציעו כחבר הוועדה את פרופ' Y, מומחה למדעי המדינה, מזרחנות, מכיר היטב את חמאס ועזה. ח"כי האופוזיציה ישיבו מיד שהפרופסור דנן הוא בכלל מתנחל שמתגורר בשטחים, בנו היה בעבר מנערי הגבעות, רעייתו מקורבת לח"כיות הליכוד בכנסת, והוא בכלל איש ימין מוצהר. נפסל.

מסקנה: שתי קבוצות הח"כים מימין ומשמאל לעולם לא יגיעו לכלל הסכמה משותפת על איש זה או אחר להיות חבר בוועדת החקירה. מצב זה תואם את ההנחה שלקואליציה אין עניין שתקום ועדת חקירה כלשהי, ויש מי שידאגו שלא תקום שום ועדת חקירה. החוק האמור והמשכיו נועדו לכך שלא תקום לעולם שום ועדת חקירה.

ומכיוון שפטור ללא כלום אי אפשר, הגו גאוני הפרלמנט סעיף שאומר שאם באופוזיציה יתנגדו נמרצות להליכי מינוי חברי הוועדה, אזי ניתן יהיה לפעול בהרכב של שלושה חברים, שימונו כולם על ידי הקואליציה. זו הברקה דמוקרטית שאינה מוכרת בספרות המקצועית.

ועדת חקירה כזו, שמכין החוק שעבר השבוע בקריאה ראשונה, היא פסולה מעיקרה, בלתי מוסרית ונוגדת את ההיגיון הפשוט בשאלה מי זכאי להיות חבר בוועדה שתחקור את האסון ההוא. אם חלילה החוק יעבור בשלוש קריאות וייכנס לספר החוקים, תהיה זו עוד דוגמה לשיטה הנהוגה של שימוש בכלים דמוקרטיים – אישור חוקי בכנסת – לביצוע הליכים לא דמוקרטיים.

את כל זה ניתן היה למנוע במימוש החוק והתקדימים. נשיא בית המשפט העליון ממנה את יו"ר הוועדה, וזה האחרון ממנה את חבריה. זה החוק וכך ראוי שיהיה. ההרכב הרצוי של הוועדה ברור למדי: קציני צבא בדימוס בדרגות אלופים ותא"לים, אנשי שב"כ בעבר, מזרחנים שמכירים היטב את זירות חמאס ועזה, ומשפטנים. אסור שמי מהם מעורב בפוליטיקה לצד כלשהו, ולא היה לו שום חלק ב-7 באוקטובר ושנים לפני כן.

ניתן בנקל להציע שמות, והמקלדת מאוד רוצה להקליד כאן רשימת מועמדים מתאימים, אך לטובתם לא נזכיר שמות מחשש שייפסלו מראש.

ועדת חקירה תפעל על פי המנדט שיקבע לה הממשלה. זו יכולה לקבוע שמנדט הוועדה הוא לחקור מה קרה עד 7 באוקטובר ועד בכלל – כישלון ונטל אחריות – ויכולה להורות על חקירת אירועים שאחרי 7 באוקטובר, 'ניצחון מוחלט'. האירועים באותו חג שמחת תורה היו כה נוראים, עד שההיגיון אומר שיש לחקור לעומק את כל מה שקדם ליום ההוא.

בתגובות ראשוניות להצבעה השבוע בכנסת נשמעו דברים קשים מנציגי משפחות חטופים ומשפחות שכולות, שבפיהם 7 באוקטובר הוא 'יום טבח'. "ממתי הנחקר ממנה את חוקריו? אין דבר כזה", שאלה-השיבה אם מזועזעת מההצבעה בכנסת.

הנושא הקריטי של הקמת ועדת חקירה אמיתית, ממלכתית, לא ייפתר לפני הבחירות בעוד כמה חודשים. אולם כבר עכשיו, אחרי שהחוק עבר בקריאה ראשונה, מותר לפנות לכל אחד ואחד מהאישים בישראל שעשויים להיות מועמדים לחברות בוועדה להסתכל במראה ולומר לעצמם: "אני בוועדה כזו שמציעה כנסת ישראל לא משתתף. לא אתן יד לטיוח באמצעות ועדת חקירה פוליטית שהיא פסולה", ולסרב להיות חבר בוועדה. שומר נפשו ירחק ממנה.

עקבו אחרינו ב-Google News