ההייטק הישראלי מגייס, המשקיעים חוזרים – אז למה התוצר דווקא יורד?
דו״ח חדש של מכון אהרון חושף את הפרדוקס שבין שיא במספר עובדי ההייטק לבין ירידה בפיריון. נורת אזהרה או סימן לצמיחה הגדולה הבאה?
Illustration: auxels via Pexels.com
ההייטק הישראלי ממשיך להפתיע. אחרי שנים של מלחמה, אי־ודאות כלכלית ותנודתיות בשווקים, נדמה היה שהענף מתקשה לחזור לקצב שאפיין אותו לפני המשבר. אלא שדו"ח מצב ההייטק לרבעון הראשון של 2026, שפרסם מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, מציג תמונה כמעט הפוכה: שיא במספר המועסקים, זינוק חד בהשקעות זרות ועלייה בשכר. ובכל זאת, דווקא התוצר והפריון יורדים.
לראשונה חצה המשק הישראלי את רף 600 אלף המועסקים במשרות טכנולוגיות, שהגיע ל-604.1 אלף עובדים – עלייה של 6.1% בתוך שנה. המשמעות היא שכבר כיום 17% מהמועסקים בישראל עובדים במשרות טק, קצב שמקדים את היעד הלאומי שלפיו אחד מכל חמישה עובדים יהיה במקצוע טכנולוגי עד 2035.
גם ענף ההייטק עצמו ממשיך להתרחב. מספר העובדים בו עלה ב-7.2% והגיע לשיא של 424 אלף מועסקים, המהווים כ-12% מכלל העובדים במשק. במקביל, השכר החודשי הממוצע בענף טיפס ב-2.4% ל-34,639 שקל.
אבל כאן מתחיל הפרדוקס.
למרות הגיוסים והצמיחה במספר העובדים, התוצר הריאלי של ההייטק דווקא ירד ב-6.2%, בעוד שהתוצר לעובד והפריון נשחקו משמעותית. הסיבה המרכזית אינה דווקא ירידה בפעילות העסקית, אלא התחזקות חריגה של השקל בכ-13.6%, שפגעה בשווי השקלי של היצוא. כתוצאה מכך, היצוא במונחים שקליים ירד ב-10.8%, ובתעשיית ההייטק אף ב-22.6%.
מנגד, המשקיעים הזרים דווקא מאותתים שהם מאמינים בעתיד הענף. ברבעון הראשון של השנה גייסו חברות ההייטק הישראליות כ-4 מיליארד דולר, זינוק של כ-30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתון בולט במיוחד על רקע האטה בגיוסים באירופה ובאסיה.
גם שוק העבודה מאותת שהחברות עדיין במצב של התרחבות. מספר המשרות הפנויות בהייטק עלה ב-8.8% והגיע לכמעט 18 אלף, כאשר הביקוש הגדול ביותר נרשם בתחומי המחקר והפיתוח. בתעשיית השבבים ובחברות הביטחוניות נרשמה קפיצה של 13.2% במשרות המו"פ – עדות לביקוש הגובר למהנדסים ולמומחי פיתוח, על רקע המרוץ העולמי בתחום השבבים והטכנולוגיות הביטחוניות.
לדברי ד"ר סרגיי סומקין, ראש תחום ההייטק במכון אהרן, אין כאן סתירה אלא שלב טבעי במחזור החיים של חברות טכנולוגיה. לדבריו, החברות מנצלות את ההון שהצליחו לגייס כדי להגדיל במהירות את מצבת כוח האדם ולהשקיע בפיתוח מוצרים חדשים. המשמעות היא שההוצאות גדלות מיד, בעוד שההכנסות והתפוקה יגיעו רק בעוד חודשים ואף שנים.
במילים אחרות, ההייטק הישראלי אולי נראה פחות יעיל בטווח הקצר, אבל מאחורי הירידה בפריון מסתתרת דווקא השקעה מסיבית בדור הבא של הטכנולוגיות. אם ההימור הזה יצליח, הנתונים המאכזבים של היום עשויים להתברר כמחיר זמני בדרך לגל הצמיחה הבא של תעשיית ההייטק הישראלית.