דוח המבקר: ישראל מפקירה את זירת הסייבר התודעתי
הדוח חושף כאוס בטיפול במבצעי השפעה זרים: אין גוף מנהל, אין אסטרטגיה, וההתגוננות מתעוררת רק לקראת בחירות. בעידן ה-AI, ישראל פשוט גוררת רגליים
על פי הדוח, גורמים עוינים – ובראשם איראן – הגבירו בשנים האחרונות את מאמציהם להעמקת השסעים החברתיים, לזריעת פחד ובהלה ולערעור היציבות הפוליטית בישראל. ניסיונות אלו ליוו עיתות משבר ומלחמה, ובהן מלחמת "חרבות ברזל", כמו גם מחאות חברתיות ומערכות בחירות. המבקר, מתניהו אנגלמן, מזהיר כי היעדר הלימה בין עוצמת האיום לבין המענה הממשלתי חושף תמונת מצב מדאיגה של ליקויים משמעותיים שנמשכים כבר שנים, כאשר עיקר ההיערכות הממשלתית נעשית רק בסמוך למערכות בחירות, בעוד שהגנת אזרחי המדינה מפני מניפולציות דיגיטליות דורשת מענה רציף וקבוע.
הדוח מפרט כיצד פועלות אותן רשתות זרות באמצעות הפצת דיסאינפורמציה המוסוות כאינטרסים פנים-ישראליים, תוך שימוש בפרופילים מזויפים או גיוס אזרחים מקומיים שאינם מודעים לכך שהם מנוצלים. תכנים אלו חודרים עמוק לשיח הציבורי ולרשתות החברתיות, ומשמשים כפלטפורמה לגיוס אזרחים לפעולות ריגול ואיסוף מידע.
בין מקרי הבוחן המוזכרים בדוח, מצוינת רשת שזוהתה על ידי שב"כ ומחקרי אזרחים, וכן רשת ההשפעה הזרה "איסנאד", שפעלה עד אוגוסט 2023 במטרה להביא להפסקת לחימה בתנאים הנוחים לחמאס, והרחיבה משמעותית את קמפיין הפצת המסרים שלה באמצעות אלפי מסרים שנחשפו בחודש דצמבר.
אנגלמן מציין כי קמפיינים אלו אינם מכוונים רק כלפי פנים, אלא נועדו לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל ובלגיטימציה של פעולותיה בעולם. בעוד שגופים בינלאומיים כמו הפורום הכלכלי העולמי ומדינות ה-OECD כבר הגדירו את התופעה כסיכון אסטרטגי, בישראל הטיפול בנושא סובל מגרירת רגליים, מכשלים בתיאום הבין-ארגוני, ומפערים מהותיים בחינוך ובהעלאת מודעות הציבור לאיום.
המבקר חותם בקביעה כי ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות, ובראשן כלי הבינה המלאכותית, מעצימות את האיום ומחייבות קביעת דירקטיבה ברורה, הקצאת משאבים ותיקון מיידי של הליקויים כדי להבטיח את חוסנה של המדינה.